יומנים > יומן - מלא 20/12/1962

 {0196-107} 20.12.62 יום ה' 12 - הלכתי לבקר "המלך" במלון דוד המלך. בחדר היו גם כמה מבני הלוויה של המלך הוא דיבר רק סווחילי אני ביקשתי רשות לדבר אנגלית, ושר החוץ שלו תרגם לצרפתית. כשפנה למלך דיבר סווחילית. אבל אמרו לי כי המלך מדבה צרפתית, אלא שבפני בני הלוויה שלו הוא מדבר סווחילית. שאלתי מה הם צרכי ארצו שבה נוכל לעזור. ענה רופאים - יש להם בית חולים ובו רק רופא אחד. אמרתי שנשמח לשלוח רופאים ויעצתי לדבר בענין זה עם שר הבריאות. שאלתי אם אין להם צורך בפיתוח החקלאות, ענו כמובן בחיוב, וביקשו בכלל בעלי מקצוע, הצעתי לשלוח הנה צעירים שילמדו העבודה פה, גם בחקלאות וגם במקצועות אחרים כמו שעושים הרבה אפריקנים ועשו בורמנים. הם הביעו התפעלותם ממה שעשינו. אמרתי להם שרבים אמרו לנו כי לא נצליח לעשות הדברים שאנחנו עומדים לעשות, כי מאות שנים לא עשינו דברים אלה. אבל היה לנו צורך ורצון - ועשינו, ואני בטוח שגם הם יוכלו לעשות כמונו, אם רק יהיה להם הרצון, ובוודאי יש להם הצורך. השיחה ארכה רק 20-15 רגע. {0196-108} 20.12.62 יום ה' 12.30 - שמעון:ביקר בצרפת, בגרמניה, בנורבגיה ובשבדיה. הגרמנים ביקשו רשות מהנורבגים לקנות בשביל ישראל 6 סירות טורפדו. תחילה התנגדה הממשלה, כי החלטה לא לשלוח למקום של אי-מנוחה כולל האזור שלנו. שמעון נפגש עם שרים (בטחון, חוץ ועוד). זהו הביקור השני בנורבגיה, הרגיש שנוי רב לטובה, בעתונות ובצבור.גם בשיחות עם לנגה (שר החוץ) הרגיש הבדל. לנגה נחשב לאחד משלושת חכמי הלב באירופה. לנגה יבוא באביב לארץ ושלח ד"ש אלי. שמעון הסביר לו מטרת הסירות הטורפדות, ויש להן רק מטרת הגנה, וגם הוא לא מוסר למעשה לישראל אלא לגרמניה, ואין בכך הפרת החלטת הפרלמט. לנגה הסכים אבל דרושה החלטת הקבינט, ושר הבטחון (הרלם) יש סיכוי שהקבינט יסכים. שני אלה הסכימו ושמעון מניח שהקבינט גם הוא יתן הסכמתו. לנגה הודיע על כך לגרמניה. [ח ס ו י ] [אנדרסון, שר הבטחון השבדי] הסכים לשתוף פעולה חלקי בתחום המדעי - אלקטרוניקה וכדומה. גם בשבדיה יש אווריה חדשה, יותר ידידותית. ביקר בב"ח לתעשית מטוסים. מעסיק 11,000 פועלים, מייצר 500 מיליון דולר לשנה (מטוסים, טילים, מחשבים ועוד). יש להם בי"ס שלהם לאמון אנשים, טכנאים הדרושים להם. מציע להקים פה בית חרושת כזה ואל שווימר יסע לשם לראות. שמעון אף הוא ראה את המקלט תחת הקרקע. {0196-109} השבדים החליטו על תקציב בטחון לארבע שנים. בכל שנה מוסיפים 2½ אחוז, לפי זה מתכננים. תקציב הבטחון שלהם 700 מיליון דולר. משבדיה נסע לצרפת. ראה מספר מסמר (שר הבטחון) לבו ולווק, גי-מולה, מנדס פרנס (גי-מולה לבו מר, חושב שדה-גול שחצן, מתרחק מחבריו. לדעת גי-מולה נלחמו הסינים בהודו, מפני שסברו כ ענין קובה יסבך את רוסיה. פסימי ביחס לסוציאליסם האירופאי, ביחוד בגרמניה ובאנגליה. גי מולה הציע לגייטסקל שאנגליה תהיה Association member. מנדס פרנס סבור שדה-גול שנוא בעם, אבל מפחד ממהומות. הצביעו בעדו ויש שנאה לרפובליקה הרביעית, גם מצב הפריחה הכלכלית. בענין סין - מנדס פרנס הוזמן לסין ע"י צ'ן-אן לי. אין צ'ו-אן לי רוצח (כפי שמען אצלי אמריקני). שמעון סיפר לו דעתי על סין, ולמה היא מתנגדת לנו. מנדס ענה, יש להבין איך הסינים בנויים. יש מפקדה עליונה. מאו טסה טונג סגן הנשיא לי-שן. הם קובעים עניני הלכה, צו אן לי הוא רק אדמיניסטרטור, אבל אינו קובע מדיניות. ההנהגה שקועה בקו אידאולוגי. מנדס נחשב בצרפת לידיד סין. כל משלחת סינית לאירופה באה להיפגש עם מנדס. הוא יחפש דרך לצ'ו אן לי על ישראל. לא במכתב - אלא יחפש דרך. הוא נעלב שלא הזמנו אותו לשיחה כשהייתי בצרפת בפעם האחרונה. היה רוצה שספרו יופיע פה בעברית. תורגם ליפנית ולעוד לשונות. {0196-110} לוחצים עליו להקים מפלגה, אבללדעתו יש יותר מדי מפלגות. הוזמן ע"י נהרו להודו, וברצון יפגש אתי לפני כן. מסמר בא מועידתנאטו ויצא להיפגש עם שמעון ומוקה. אמריקה סבורה עכשיו שצבא רגיל הוא חרב, ואטום הוא מגן. אנגליה היא היותר פרו-אמריקנית, אבל הם בלי תכנית. הפצצה הצרפתית יותר טובה מהאנגלית. רצו שותפות עם אנגליה מפני הוצאות גדולות, ולא מתוך חוסר ידע. הם מוכנים לשתף גרמניה ואנגליה לנשק אטומי שלהם. בששים ושמוהנ יהי להם טיל קרקע קרקע - 1500 מיל, שאפשר יהיה להפעיל מבסיס ימי ויבשתי. לפרלמנט הצרפתי נכנסו מאתים צירים צעירים, ידידים שלנו, אבל לא יודעים הרבה על ישראל. יש ידידות רבה בצרפת לישראל. דה-גול מזמן לזמן משמיע הערות ידידות לישראל, וזה משפיע. [ ח ס ו י ] {0196-111} [ ח ס ו י ] [ ח ס ו י ] במקרה שישראל תותקף - צרפת תבוא לעזרתה. עכשיו המצב יותר קל, כי פינו את אלג'יריה, ויש להם יחידות מוסטות של מחץ, ואפשר להביא אותן מיד לישראל. שמעון אמר שגם אנו רוצים שהדבר יהיה בסוד. דנו עוד על הציוד באלג'יריה: מסמר אמר: שני חלקים: ציוד הדרוש לצי הצרפתי, וציוד שלא דרוש, אולי יתנו למדינות אפריקניות (חצאי זחל, מכשירי קשר ועוד), והבטיח שיתנו לנו במחיר סימבולי. האוירה ידידותית וגליות לב. על דברים אלה דן עם ולווק. צרפת, גרמניה, הולנד, בלגיה ואיטליה - יוכלו ברשות אמריקה לייצר הוק. הם ייצרו 28 גדודים של הוק בס"ה של 600 מיליון דולר. כל מדינה תייצר חלקה, ויש להם קבוצה מלוכדת. בראש החברה עומד צרפתי. היה קשה לארגן ההסכם, וביחוד עם הביורוקרטיה האמריקאית. הקונצרן הזה התחייב לתת שש בטריות לאמריקה. הציע לתת לנו מהשש - אחת. בטריה עולה 20 מיליון דולר. מצרפת נסע ש. לבון. עילם (מ"כור") היה בגרמניה והגיע להסכם עם חברה גרמנית להקים בית חרושת לייצור סכו"ם (סכין, כף ומזלג) הגרמנים יקבלו כל התוצרת. בית החרושת יעסיק 1000 פועלים. {0196-112} בגרמניה ראה ש. את הופך - מנכ"ל של משרד הבטחון. שם לא יכולים לשמור על סוד. הכל מודלף ל"שפיגל" ולאחרים. כולם מדליפים. הופך בטוח כי שטראוס יחזור, ששרדר רוצה להיות יורש. הוא פרו-אנגלי. פון הסל בא מאצילים, הוא לאומני, מסודר בעבודה ומקובל מאוד על הצבא. זהיר, ולא ינקום בצעדים מהירים, נוטה לאנגליה. הופך ביקש משמעון להשפיע על שטראוס שירסן עצמו, כי הוא אימפולסיבי. ארלר (שר בטחון של ממשלת הצללים, ס.ד.) סבור שלפני פסח יהיה משבר ממשלתי, ואז תקום קואליציה עם ס.ד.. הסוציאליסטים שואפים לקואליציה. הפעם היה אדנאור לא רציני, בגלל השפיגל, אבל המו"מ הועיל לס.ד. הס.ד. לחצו שנודיע על ההסכם בנשק לאמריקנים, כי אמנם ישראל וצרפת הם ידידים - אבל זקוקים לאמריקה. במכתב עלי לכתוב כי בידיעת אדנאור אני מודיע לו על עזרה גרמנית - והדבר ישמר בסוד. הוקמה ועדה של חמשה, חברי פרלמנט, מתמנים אישית על ידי שלושת ראשי המפלגות, 2 ס.ד., 2 נוצרים, 1 חפשים. לועדה זו נמסר על עזרת גרמניה בנשק, שלוש המפלגות תומכות בתכנית זו. חמשת חברי הוועדה הביעו רצונם לבוא לישראל. אחר כך ראה שמעון את שטראוס. שוחח אתו 3 שעות. הראה לו מכתבי. שמח בדמעות בעיניו. מדאיג אותו ענין קובה. זהו נצחון אמריקני או רוסי? - מדוע נצחון רוסי? - הנה קסטרו נשאר, יש שיחות ישירות בין אה"ב ובריה"מ, יתכן שבמכתבו של קנדי לכרושצ'וב נאמר לא רק על קובה אלא גם על ברלין. חוששים לוויתורים מדינייים בברלין: הכנסת כוחות או"ם במקום מערב וכדומה. דבר שני צבא רגיל נגד צבא אטומי. חושש שאם יפלוש צבא רגיל לגרמניה - לא {0196-113} תשתמש אמריקה באטום. שטראוס סבור שעתידה של גרמניה קשורה בצרפת ובכל השאר כמובן. דובר על עתידו של שטראוס. שוחחו על ישראל. שטראוס סבור שנפל קרבן לחולשתו של אדנאור. אילו היה ב.ג. - היו יוצאים בנצחון. לדעת שטראוס נסוג אדנאור בלי הכרח, אילו חיכה עוד שבוע היה הענין בסדר. יש שתי אסכולות: פרו אנגלית, אחת פרו צרפתית. שרדר ופון הסל עומדים בראש פרו אנגלים. שטראוס משוכנע בכנותו של דה-גול. לע"ע יחזור לבבריה, יעמוד בראש מפלגתו. עשה כמה שגיאות, אבל יש לו גם הישגים? שרות צבא חובה ועוד. לא איכפת לו שהוא לפי שעה הולך, חבל רק שזה כאילו נצחון דער שפיגל. הוא יעשה הסידורים להמשך הסידורים אתנו על נשק, יראה לו כל התנודות. 18.00 - ברקת. נסתכמה הצעה של לשכה בת שבעה: זיאמה רותח ולא רוצה להשתתף אם כי יעבוד יום וחצי. לע"ע סומנו ששה ללשכה: שרגא, אשכול משה דיין, ישראל ישעיהו, בקר, ברקת. יש שאלה של שביעי. משה מציע שהשביעי יהיה אבא חושי, למען לקשור חיפה לאחריות. שרגא ושאר אנשי ת"א מתנגדים ומציעים את נמיר. יש מציעים את גולדה ברקת גם תראה לי נוסח "החוקה" של הלשכה. היא תפעל עם מזכיר המפלגה, תסדר ענינים המחייבים דיון והתיעצות, תבטיח תיאום הפעולה בין שלוחותיה השונות ותפקח על בצוע החלטות המפלגה במסגרת תכנית פעולותה, אבל לא תקבע מדיניות או דבר עקרונוי שהם בסמכות המזכירות או המרכז. {0196-114} שאלתי פשר ההפיכה בבאר-שבע, אמר שאינו יודע. אבל הוא יודע שבראשון נשבעו חברי מפד"ל שלא יהפכו הסדר בעיריה, ואחר כך נתנו ידם להדחת שפטל. בנהריה יש עכשיו 3 חברינו בעיריה שהם הורסים העיריה. ברקת שואל אותי מה לעשות? אמרתי: לא אתערב, כי עקרונית אני בעד הוצאת חברים כאלה מהמפלגה, אבל אני נגד איפה ואיפה. "למיוחסים" מרשים לעשות כל מעשי הרס - ורק עונשים פועלים פשוטים. ואשר ללשכה דעתי היתה שתהיה מורכבת מחמשה חברים העובדים במשרד, אבל אם לחברים ניחא הרכב כזה - לא אתנגד. אולם אם שבעה - נראית לי הצעתו של דיין. ברקת אמר שישאירו שאלת השביעי פתוחה. שאל אם אוסיף להשתתף בישיבת המזכירות. אמרתי - אשתתף, אבל בהרבה לא אפתח פי, כי ידליפו ויסלפו דברי בעתונות, ואין ברצוני להכחיש סילופים אלה. שאלני אם יוכל להודיע שהצעת הששה היא גם על דעתי - אמרתי: דעתי לא נוחה, אבל אם נראה לו - יאמר שזו גם על דעתי.