יומנים > יומן - מלא 21/05/1931

{P001} {0086-45} ערב שבועות ה' סיון תרצ"א 21 מאי 1931 יום ה' ישיבה עם מזכירות המועצה. צמחוני מוה"ת : בחורף סודרו שיעורי ערב לעברית - למדו 6. כמעט כל הצבור יודע עברית אבל רבים מדברים יודית, מלבד פוע"צ שמאל שמדברים בכוונה יודית גם עם ילדיהם. בזמ ן האחרון בהשפעת השיעורים הפדולוגיים החלו לדבר עברית עם ילדיהם. בשעורים עכשיו לומדים 11 איש, אחדים מהחלוץ המרכזי. סיפרתי על תכניות הריאורגניזציה של וה"ת בכיוון של דיצנטרליזציה ושאלתי אם המקום יוכל לקחת על עצמו ועל חשבון עצמו את הפעולה התרבותית. צמחוני סובר שאם ארליך, המקבל מוה"ת 6 לא"י לחודש יעזוב לא יהיה איש שיטפל בפעולה התרבותית. ארליך מלמד בשיעורים, בין התימנים, מרצה בגורדוניה ובמקומות אחרים - הרצאות ספרותיות. לומדים פה 30 לומדים ערבים - כל תלמיד משלם 10 גרוש לחודש, המתקדמים משלמים 20-15 גרוש. המורה ספרדיה מדמשק. בורלא הקציב לכך לירה לחודש. הפעולה בקרב התימנים נפסקה לרגל חוסר מקום. לתימנים יש קלוב לארבעים נער ונערה המתנהל ע"י הצופים המקומיים המקושרים עם וה"ת. בצופים 30 איש, יש בני אכרים ותושבים עד גיל 20-18. השה"צ - השתתפו בפגישה ממשמר העמק. קיים פה מוסד פדולוגי - שיהוה שיטתיות בחינוך ילדים, מבקרים אותו 20% גם מאנשי המקום. יש כאן מקהלה ותזמורת. מטעם {0086-46} מוסיקה עממית. משתתפים בהם גם בני המושבה. יש חוג לידיעת המולדת - 15 איש. מסדרים טיולים ולומדים הספרות האר"ית בהדרכת צמחוני. שאלתי מדוע אין חוג ללמוד תנועת הפועלים בארץ ? אין מדריך. לא היתה איניציאטיבה לכך, אם לא תמיכה מן החוץ תסבול כל הפעולה התרבותית. לפני שנה רבו קוני ספרים - ספרות יפה, ספרי חברה. משהורע המצב - נתמעטו הקונים נתרבו קוראי הספרים. תולדות התנועה והישוב לא ידועות לצבור. כשהיו הרצאות סמילנסקי על תולדות הישוב באו הפועלים לשמוע בהמון. "דבר" מתקבל פה 80 (מקודם 100), רק מעטים בקרב האכרים. הארץ 75, דואר היום 10, הפועל הצעיר ואה"ע מתקבלים גם כן בערך 80. קבוצת שילר מרוחקה מהצבור, אותו הדבר הקבוץ המאוחד. חבריהם שנבחרו למוסדות - אינם פעילים. ריחוק מקום גורם - אך יש גם ריחוק ענין. ביחוד זרים אנשי קבוצת שילר, שיש בקרבם בעלי יכולת. אנשי גורדוניה פעילים. חברים מתאוננים שקבוצת שילר הורידה שכר העבודה והודיעו שאם לא יתנו להם עבודה מהלשכה יקבלו בעצמם בכל מחיר. אחריה החרה החזיק גובר בשם הארגון. יש אומרים שזוהי דעה רווחת בצבור שיותר קל להסתדר בעבודה ביחידות. פרלמוטר - כשלפני שנה וחצי רצינו לשמור על שכר 20 גרוש רצו לרכז העבודה בלשכה. גובר אז הודיע שאת חטאיו הוא מזכיר, בעצמו ניסה להכניס פועלת. סמילנסקי (סוחובלסקי מעיר - זוהי אידיאולוגיה {0086-47} שצומחת מהפועל הצעיר). ריכוז העבודה ע"י הלשכה לא הצליח, כי היתה כאן מסורת של "יזמה פרטית". הרוב בכל זאת החליט לרכז - אבל מפני סירוב הפועלים למעשה לא הצליח הדבר, כי קשה היה לעקור את ההרגלים הישנים. התנהגות גובר ועוד מספר חברים של הארגון - אין לזקוף הדבר על-חשבון הארגון כולו - גם היא הפריעה. ההתנהגות הכי גרועה היתה של אנשי קבוצת שילר. במועצה הודיעו שלא ישמעו. נתגלגלה שיחה יסודית אם אפשר וכדאי להשליט הלשכה על הצבור בחלוקת העבודה. פרלמוטר הסביר שחבר הארגון מוכרח לחפש לו עבודה בעצמו, כי אחרת לא יתקיים ולא יוכל להיות חבר בארגון. פסטרנק שואל: ופועלים אחרים ? ומדוע יחכה הקבוץ עד שכל שאר הפועלים יקבלו עבודה - ולא יתפוס גם הוא חלקו ? המסקנה התחרות, התרפסות והורדת השכר. סוחובולסקי על בנין בית הפועלים. נאספו עד 300 לא"י. מזה השקיעו במגרש - 2 דונם - 120 לירה. הקימו יסוד והכינו בלוקים ובנו צריפים - 3 - עכשיו ראו שנעשתה שגיאה בתכנית. רוצים להגדיל ברבית. לגמר הבנין לפי התב נית הקודמת דרושות 200 לא"'. אם להגדיל - להוסיף יסוד חדש וגג על אולם גדול דרושות עוד 200 לא"י. לשם כך יש לע"ע רק 20 לירה. אפשר להשיג במקום עד 100 לא"י. יש הצעה ללוות 100 לא"י ע"ח שכר הדירה (1/2 לחודש) יחפרו עוד 200 לא"י. אמרתי לחברים שהשנה לא נתן אף פרוטה, אבל למרות המשבר האיום יש לדעתי, להקדיש {0086-48} חלק מאמצעי המגבית לבנין בתי-פועלים במושבה, ויש להכניס את רחובות בחשבון. נתעוררה שאלת מטבח פועלים. הפועלים אוכלים במסעדות פרטיות. קבוצה של עשרה חברים סידרו להם מטבח - הבחורה מקבלת 3 לירות ואוכל. והאוכל יוצא לכל חבר 63 מא"י ליום - בכל יום בשר. אחדים הביעו דעתם שמטבח פועלים לא יצליח, כי במסעדות אוכלים בקרדיט, על מטבח פועלים אין הפועל יביט כמו על שלו. אם יוכל לאכול ולא לשלם - יעשה ככה. שאלתי את חבר קבוצת העשרה: כמה עלה לו האוכל במסעדה פרטית ? 10-9 גדוש ליום. הבדל ב4-3- ליום ענין שני: פועלי החברה למטעים (20 איש) מקבלים שכרם אחת לשבועים. סידרו לשלוח חבר לת"א להביא להם פרודוקטים ומצאו שזה עולה להם יותר בזול ב30-25%-, לא פחות מגרוש ביום לכל פועל יותר בזול. אין דאגה רצינית בהסת' - במקום ובמרכז - לקטנות, והקטנות הללו יקבעו את גורלנו יותר מכל הדברים הגדולים. הענינים המוניציפליים, עומדים לפני בחירות למועצה. זכות הבחירה למי שישב שנה והכניס חצי לירה. להבחר - מס לירה וישיבה שנתיים. המועצה מורכבת - על-פי פסק דין רבנים - מ11- איש - 6 אכרים, 5 תושבים (בשנים האחרונות 3 תושבים 2 פועלים). האכרים תמורת הפרובילגיה שלהם משלמים 8% ממס הדירה, התושבים 6,2%. הפעם תהיינה בחירות בלי קוריות. המועצה הקיימת עיבדה חוקה חדשה: זכות בחירה חצי לירה ולירה. זמן ישיבה לבעל רכוש {0086-49} שנה אחת גם לבחור וגם להבחר. למשאל רכוש שנה לבחור ושנתיים להבחר. אם אבי משפחה משלם יותר מחצי לירה - כל חצי לירה נוספת מקנה זכות בחירה לאשה ולבנים המבוגרים. הדבר עבר בלי התנגדות הפועלים. מצב המסים ברחובות - לא מחייבים במסים מי שאין לו רכוש. לפועלים למעשה. לא תהיה זכות בחירה. יש רק כמאה ושלשים פועלים בעלי זכות בחירה. בפ"ת יש מס גלגולת המקנה זכות בחירה לפועלים - והפועלים שם מתנגדיםלמס זה. בשבתי עם המזכירות בחדר לשכת העבודה נכנסו ערבים אחדים לתבוע כסף. שאלתי לפשר הדבר. סיפרו לי באי-רצון שאלה הם סוחרי הזיפזיף - כלומר גמלים המובילים זיפזיף מנחל רובין בשביל הבתים שהלשכה מקבלת. שאלתי למה לא מביאים זיפזיף ע"י פועלים יהודים. הסבירו שאין לגשת באוטו לנחל רובין מפני החולות, ואין גמל יהודי. כששבתי אחרי הצהרים לת"א - והנה הדבר הראשון שמבטי נתקל בו היו גמלים יהודים ברחוב אליעזר בן-יהודה. על שאלתי הוגד לי שישנם בת"א ששים גמלים יהודים, מאורגנים בקואופרטיב, מרכזם ברחוב יונה הנביא.