יומנים > יומן - מלא 20/05/1931

{P001} {0086-34} ד' סיון 20 מאי יום ד' ישיבה עם הקיבוץ הארצי - בדבר העברת קיבוץ נ.צ. לעמק - יערי ויעקב רייך. קבוץ השה"צ נ.צ. מונה 80 איש ולא 90, {0086-35} משלים בהתישבות קבוצת מזרע. אם 20 מקומות עבודה ינתנו לקבוץ בעבודות שריד - יוכל כל הקיבוץ להסתדר בעמק, כי הלק, 15 איש, יסתדר במשק, למזרע צריכים להכנס 30 איש במשך שנתיים. בנ.צ. עובדים רק עשרים איש מכל שלושת הקבוצים. הקיבוץ שקוע בחובות - כשבע מאות לא"י, ועומד ליהרס. קיבוץ שריד עשה מגבית בסכום 5.000 לא"י בחו"ל בציחיה, בשביל החשת תכנית הביסוס שלו. מהקיבוץ של נ.צ. עובדים כבר 15 איש ועוזרים בעבודות משק. העבודה בשריד תתחיל בעוד חודש - חודש וחצי. עכשיו יקבלו רק 2.500 לא"י לעבודה, השאר צריכים לקבל בעוד שנה. הקיבוץ הארצי נכון להעביר את הקיבוץ הציחי מהעמק לאיזו מושבה. בנ.צ., לדברי רייך, עסוקים מ500- פועלים יהודים, רק 200. בקבוצים 80% מח"ע. נטע מעיר שרק בחקלאות עובדים 200 איש, אבל יש עסוקים גם בבנין, אין 300 מח"ע. החלט שאליהו יבחון בשבוע הבא את מצב העבודה בעמק, ואז תתקבל החלטה. רחובות [20.5.31] ישיבה עם מ.פ.י. במפקד הסוכנות לפני שנה נרשמו יותר מאלף עובדים (מלבד נשי העובדים) מכל הסוגים: בחקלאות, בבנין, בהוראה, בפקידות. במשך השנה נכנסו כמאה עולים (לקבוץ המאוחד ולגרודוניה) ממושבות ומקומות אחרים נכנסו כעשרים. ביום 6.5.31 סודר מפקד בפרדסים: 755 דונם - 11 ישנים, 92 צעירים 5.828 דונם, שטח כללי 6.583 דונם (יש אומרים {0086-36} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] שיש ברחובות 8.000 דונם פרדס - 130 פרדס). נמצאו בהם: חברי ההס' 137 קבועים, 48 זמניים, מלא-חברי ההס' 89 קבועים (בעיקר תימנים) 17 זמניים, ס"ה 226 קבועים, 65 זמניים - יחד 291 יהודים. פועלים ערבים 90 קבלנים, 57 זמניים - ס"ה 147 ערבים. עבודה עברית נקיה: 2 ישנים, 154 דונם, 35 צעירים 3.139 דונם. בערבית נקיה: 1 ישן, 70 דונם, 24 צעירים 844 דונם. בעבודה מעורבת: רוב פועלים עברים, 4 ישנים 371 דונם, 20 צעירים 1.233 דונם. רוב פועלים ערבים 4 ישנים 160,דונם, 13 צעירים 612 דונם. בבנין עסוקים כ150- (לרבות מסגרים, נגרים וצבעים). מספר חברי ההסתדרות 100-150 עם נשי העובדים, הכרטיסיה טרם סודרה. כארבע מאות פועלים נמצאים מחוץ להסת': תימנים כ250-, חברי ה"ברית" כ30-35-, פועל מזרחי 25, ("החלוץ" המרכזי" - כעשרה - חברים בהסת'). לתימנים אין ארגון, אבל אחד מהם, ישראל מזרח', משיג להם עבודה. רבים מהם עובדים ב15- גרוש ליום. הרוב עובד ב1/2- 17, נערים עובדים גם ב12- גרוש, מרוכזים בשכונתם - שערים, שכונת אפרים (זכס) ושכונת מרמורק. לא הצליחו עד היום לארגן אותם. הם עסוקים בעבודה יותר מאשכנזים, כי הם אינם עומדים על השכר הקבוע, הם מקבלים שני גליונות "דבר". אנשי הברית נמצאים כבר שנה במושבה, לא מורידים השכר, לא מרשים להשתמש בהם נגד עבודה מאורגנת. חברי הפועל המזרחי מקבלים עבודה בלשכה. מתנהגים יפה לגבי ההסת'. עשרה מהם חיים בקבוצה, השאר הם בודדים. {0086-37} מחברי ההסתדרות יש כ540- משלמי מס קבועים. לבחירות לועידה החקלאית סידרו 730 חברים מסיהם (בתוכם היו 150 נשי חברים). הצביעו רק 553 (445 מפא"י, 97 פוע"צ, 11 השה"צ), בין משלמי המס יש (לאסה"נ הצביעו 675, מהם 576 מפא"י, 88 פוע"צ, 11 השה"צ) 300 חברי קבוצים (המאוחד 180, גורדוניה 80, קבוצת שילד 40, הנוער העובד בנענה 55, חלוץ מרכזי 10). בודדים משלמים 320 ממספר של למעלה מ400- איש. הלשכה אינה מנכה משכר עבודה שעוברת על-ידה את המס. אין גובים גם ע"י קפ"ח - אלא ע"י גביה מיוחדת. יוצא ש80%- משלמים מסים. אחד הוצא בגלל אי-תשלום מסים, מבני התושבים נכנסו כ5- להסתדרות. המס המינימלי זה 5/2 גרוש. יש משלמים גם 10 גרוש (פקידים). קיימות סקציות של טייחים (15) נגרים, צבעים (30), אחדים מהם לא חברי ההסת'. נהגים יש כ30-, מהם 3/4 בהסת'. מספר החברות: בגורדוניה 30, במאוחד כ80-, כ60- בודדות. נשי חברי ארגון אינטנסיבי (כ40-) מאורגנות. לומדות בישול, מלאכת יד, סידרו טיפול משותף בילדים. הנוער העובד (בני המושבה) במושבה אינו מאורגן, אלא במכבי. אינם רואים עצמם כפועלים. אינם מתענינים בשום תנועה. יש ארגון של צופים - כעשרה איש - קשורים עם השה"צ, מהווים גרעין של קיבוץ אר"י. אנשי הקבוץ של נ.צ. משפ יעים עליהם. מוסדות ההס' לשכה, וע"ת, ועדה משקית (מטפלת בארגון {0086-38} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] שכונה, אגודה צרכנית, תנובה, קפת מלווה) ועדת קפ"ה (בקפ"ח במקום יש 600 חבר), קפת מלוה (225 חבר) קיימת 8 חדשים. נותנים הלוואות לצרכים משקיים (קנית פרה, הטית צריף). יש שטח 300 דונם (של קה"ק) לבנין שכונה. סניף תנובה מוכר תוצרת הקיבוצים. יש כאן ארגון אינטנסיבי א' (50 חבר, שטח יש לו ע"י רחובות - 400 דונם, חרשו כבר יותר מ300-, יש לו גם בעיר), חלק מארגון ברנר - 25 חבר (השאר בפ"ת), ארגון אינטנסיבי ב' - 30 חבר (השאר בראשון), ארגון לשכונת עובדים - 60 איש. מספר חברים קנו באמצעים עצמיים מגרשים, אחדים גם רכשו 15-10 דונם לנטיעות (קבלו הלוואות מוויטלס). יש חברים שנתמחו בבנין ע"י סו"ב ונעשו קבלנים. רצו לארגנם בקבוצות מומחים - ולא הצליחו. ניסו לרכזם במשרד קבלני - ואף זה לזו הצליח. הלשכה נעשתה בעצמה קבלנית, וקבעה מחירים קבלניים, שבערך נשמרים עכשיו גם על-ידי הקבלנים הללו יש להם פועלים קבועים, משלמים להם יומית 25 גרוש. עומדים לארגן אגודת פועלי בנין - אבל חוששים להוציא הקבלנים מההס'. הלשכה מגשימה העבודה ע"י מסירת החוזה לפועלים, בעבודות אלו לומדים הפועלים עבודה ומקצוע. הלשכה מקבלת 5% מהיקף העבודה (לרבות חמרים). הקבלן משתכר - מלבד האחוזים - 37-30 גרוש ליום. במועצה עובדים בשכר רק שני אנשים - מנהל הלשכה ומנהל חשבונות. מו כיר המועצה אינו עובד בשכר (מקבל בעד עבודתו בערבים רק 15 לא"י לחודש, מלבד ביטול ימי עבודה). {0086-39} תקציב ההוצאה 42 לא"י (בתוך זה 8 לא"י למרכז החקלאי). תפירת בארות היא כמעט מנופול של הלשכה. מצב העבודה: 150-200 מח"ע. בלשכה רשומים 35 בודדים מח"ע, 20 בודדים לא נרשמים בלשכה מטעמים שונים, 80-90 מח"ע בקבוץ המאוחד, 50-40 בגורדוניה, 20 בקבוצת שילר, 20-15 בנוער העובד. חה"ע של 200 נמשך מהפסח. עד אז היו כ120-100- מח"ע. שכר העבודה 20 גרוש. אין מלחמה גלויה נגד 20 גרוש, אבל יש עוד אי-רצון. במושבה מרובות העבודות הצבוריות של המושבה והמששלה (כביש) עומדים לעשות כביש ליבנה (600 מטר). המושבה עומדת לעשות כבישים פנימיים זולים - אם עבודות אלה יעשו יוקל קצה חוסר העבודה. בשכונות מרמורק ייבנו 42 בית(לתימנים). הסבל של מח"ע גדול, כי יש מהם רבים שרויים זמן רב בח"ע. מדוע אין מכניסים חלופין בעבודה ? בפרדסים מרובים הפועלים הקבועים, וההסתדרות נוקטת בשיטה של קביעות. דווקא האכרים לא רוצים בקביעות. בערב - אספת חברים. למרות הודעתי הברורה התכוונו להרצאתי על הקונגרס. אולם הודעתי לחברים שלא אדבר, אלא אשמע. הצגתי שאלות על המצב בהסתדרות ובמפלגה על הפרצוף המוסרי והחברתי של הפועל. פתח מילרוד - אין ירידה בצבור, אבל אין עזרה לא מהנה"צ ולא מההסתדרות. הפועל בכוח עצמו רוכש עמדה אחרי עמדה - ובלי קשר בין הצבור ובין המוסדות. א ין אוזן קשבת בהסת'. {0086-40} החבר שרק לפני שנים אחדות עזב את העבודה בכביש ונכנס למוסד - הוא מתבדל ושונה בדרגת החיים. במצב של חוסר עבודה וחוסר התישבות מחכה הציבור למאמצים פנימיים. בבחירות לכנסת, כשצריכים היינו להראות כוחנו כלפי חוץ - היה הצבור אקטיבי. בבחירות לועידה החקלאית היתה אדישות (כמאה ועשרים חבר שסידרו מסיהם לא באו להצביע). חסקין - טוב שב.ג. לא בא לאספת בחירות. אני כבר 5-6 שנים בארץ. אני זוכר מה היו חברי אז ומה היתה להם ההסתדרות. היא היתה קדושה בעיניהם. ועכשיו - כל אחד בפינתו. אם לפועל יש צורך בלשבח יש לו זיקה להסת'. אבל איזו זיקה יש לפועל הקבע להסת'. מהו יחס הפקיד בהסתדרות אפילו ברחובות לפועל ? מביט עליו מלמעלה למטה. כל אחד כואב - ואין למי להגיד. אנחנו הבודדים מדגישים עצמנו בעיר חורגים בהסת'. מתיחסים בביטול לחבר הארגון שרוצה להתישב כאילו להתישבות המעמד הבינוני. אמנם הקבוץ הוא מכשיר חשוב לקליטת העליה, אבל גם אנו רוצים לחיות חיי עבודה וצדק. וכשאחד מאתנו פונה לבנק - אינו פוגש יחס חברי. כרמלי - יש אי-אמון למוסדות, וחסר קשר בין המוסדות והצבור. היחיד אינו מרגיש שיש לו איזה משקל שהוא. מה שיגיד ומה שיתבע לא ישמע, ומתוך יאוש הוא פוסק לתבוע ולבקר. הסניף המקומי במפלגה אינו יכל לסדר ענין המסים. אני ועוד חבר נסינו לארגן גבית המס. פנינו לרוב החברים וראינו שיש הרבה חברים - אבל אין סניף. החברים לא נמנעו משלם המס - אבל לא ידעו שקיים סניף. {0086-41} יעקבי - בשטח הכלכלי היתה לצבור הפועלים הצלחה, על אף המצב הקשה. אולם בעקב הרצון להתבסס שכחנו את יעודנו המוסרי, וגם המפלגה וההסתדרות לא עמדו בפרץ. הרבה חברים נהפכו לקבלנים, חנוונים ומנצלים - והם עדיין בהסת'. ואין הפועל יכל לרחוש להס' שיש בה חברים כאלה. ניסו לטהר ההסת' - ולא היה אומץ. אין גדר - למי מותר ולמי אסור להיות בהסת'. הוה"פ אינו נותן הוראות. הקימונו מוסדות לשרות הצבור - ואנשי המוסדות סוברים שהצבור נוצר בשבילם. הפועלים הכי מסודרים ברחובות אינם משתכרים כדי דרגת ההס'. ע"י כך עובדי המוסדות מתרחקים מהצבור. יש להוריד את דרגת ההס'. פה במקום וויתרו החברים העובדים בהסת' - על הדרגה. גליבטר - הורמו המסים בקפ"ח. דורשים תשלום בעד רפואות. פסטרנק - אם יש ליקוי בהסת' לא רק פקידי ההסת' אשמים. נעשה גם בדק נפשנו אנו. כשעלינו לארץ לא חשבנו עוד על תכלית. היתה לנו התלהבות. עכשיו נעשינו לבעלי משפחה, רוצים להסתדר. ה"כלל" נשכח. כל אחד רואה רק את עצמו. קוסוי - קשה לענות על שאלות ב.ג. אני מתנגד לתיאורים עליה וידידה בתור דמות הצבור. אני חמש שנים בארץ וכמה פעמים שמעתי צועקים על ירידה ומתריעים על עליה. הפרובלימה של הפרט עומדת תמיד בכל תנועה. הפרט קיים גם לעצמו. האדישות, הרפיון והתלישות באים מתוך כך שמצב הפועל קשה במושבה. הדאגה לקי ום {0086-42} המשפחה היא אחת השאלות היסודיות, אשר בגללה אין הפועל יכל להפנות לפרובלימות הכלליות. צבור הפועלים בארץ עיף - עיף משאיפות גדולות, מרעיונות גדולים. הפועל אמנם קשר את חייו עם חיי התנועה. אבל הקושי של התנועה - יתגברו עליה. אולם הפרט - כל כך סבל. כל כך הקריב, וכשהוא מתיחד עם שאלותיו הוא רואה קונפליקט בין מצבו ובין התנועה. לכל איש יש עולמו - רשות היחיד - ואין לשני לחקור. יש בכל פרט גם רשות צבורית - ומחנכי הצבור צריכים לדעת זאת. מצבו של הפועל במושבה רע, אבל ישנה שאיפה להכות שורש. ההסת' לא יכלה ללוות את הצבור בכל צעד שהוא עשה. מתוך הרגשה סובייקטיבית נוכח הפועל, שבלי מאמץ של ו לא ישיג כלום. אולי מחוץ לארגונים וקבוצים שההסת' עזרה להם קצת. המוסדות היו עסוקים בענינים אחרים - פוליטיים, שאין לגנות אותם. אין להאשים את מנהיגי ההסת'. רק מי שרואה את הדברים באופן שטחי יוכל להיות פסימי. תגרד קצת את הפועל ותמצא חלוץ אידיאלי. תפקיד ההסת' עכשיו לגרד. יש לדאוג שהפועל לא ישקע ביוון המציאות. זה ארבע שנים שהפועל נעזב לנפשו. והמפלגה וההסת' צריכות להכניס תוכן תרבותי לחייו. באמריקא תנועת הפועלים היא ארגון של ביזנס. אצלנו הפרובלימה של ארגון היא פרובלימה תרבותית. אנחנו היסוד ובנין שיש להקים, ויש להשגיח בשבע עינים על כל מעשינו. לפועל יש כשרון הסתכלות יותר מדי למציאות הבעל-ביתית. הבעל-בתיות מכה שרשים בתוכנו. אנחנו נחלשים משאלוח עולמיות. יודע אני {0086-43} שממשלת מקדונלד עשתה שמות ביחסנו לתנועת הפועלים. הפטריוטיזם הציוני שלנו העביר אותנו על דעתנו. מהדאגה לפרנסה נשקפת סכנה לצלם אלהים שלנו. גם אנשים בעלי מטען מוסרי ותרבותי אינם עומדים בנסיון. כל חולשה בארגון ולכוד יש בה סכנה כפולה ומכופלת. הפועלים מתענינים בהרצאות - אבל ההוי דל. ווינשנקר - בכל הזמן שאני ברחובות לא שמעתי אף הרצאה אחת מקפת על עניני ההסת'. שפיגל - אי-אפשר לענות על שאלת הפרצוף של הצבור. אין הצבור נפגש, אין מקום מועד. וייק - הימים הראשונים לא היו יותר טובים. אף פעם לא היו כל כך הרבה אמצעים להסתדרות להיענות לפועל כמו היום. אנו מתפללים להתישבות האלף - אבל אני מפחד מהצרות שיבואו עם התישבות האלף. ומה יהיה עם המ תישבים ? לפנינו מי שהיו חברי ההסתדרות הפועלים לפני בוא העליה השניה (מילרוד - יהיו יותר נאמנים מהפקידים ) ברדיצבסקי - אין פנה בשביל פועל. אני בא מהעבודה ואין לי מה לעשות, אין לי מקום להכנס. אני שלוש שנים בארץ ולא קבלתי כלום מההסתדרות. איני רוצה כלום ממנה. מה מחזיק אותי ? אני ציוני ואני מרוצה כשב.ג. או ארלזרוב נוסעים ללונדון בשביל ענינים ציוניים, אני בלתי מפלגתי. פעם סידרתי רשימה ב"מ. מדוע ? פחדתי שהצבור יצביע בעד פוע"צ. עכשיו אני רואה שטעיתי. הצבור מאמין למפלגה כי יש לו אינסטינקט בריא והוא הולך עם ראשי {0086-44} ההסת'. החברים שבאים מרוסיה אינם יכלים להכנס למפלגה, כי אין משמעת במפלגה. יש בלבול בין חברי המפלגה. לחברי המפלגה אין עמדה אידיאולוגית - ולכן אין היא מושכת.