יומנים > יומן - מלא 22/01/1930

{P001} {0098-16} כ"ב טבת 22 ינואר יום ד' זיאמה מציע (בהמשך ישיבת מזכירי המועצות): בת"א יש צורך להחליף מקום בית ההסתדרות, כי הריחוק מרחיק כמה פועלים מההסתדרות; ע"י המועצה יש להקים ועדת ארגון שתדאג לארגון הפועלים שמחוץ להסתדרות ולטפל במקומות העבודה שאינם באגוד מקצועי, לכנס באופן שיטתי את ועדי האגודות ומקומות העבודה; השתתפות מזכירות המועצה בישיבות מועצות האגודות; לקבוע אספות שיטתיות של האגודות המקצועיות, לחייב כל חברי {0098-17} המועצה בפעולה הסתדרותית מסוימת; שתוף חברי הוה"פ של ההסתדרות בישיבות המלאות של המועצה; סידור הרצאות במקומות העבודה; הרצאות באגודות קטנות ויצירת חוגי-פועלים להסברה ולחינוך ולגייס לשם כך חבר גדול של מרצים. נוסוביצקי מציע מחלקת ארגון ע"י המזכירות בהנהלת אחד מחברי המזכירות. יש צורך לסדר פעולה תרבותית לפי השכונות. יש צורך לקשר את המועצה עם סניף הנוער העובד. פרומקין - בעבודתנו התרבותית אין אנחנו יודעים לתפוס את הממונים ל"עונג שבת" באים מאות פועלים בהרצאות על השאלות המיוחדות שלנו לא נרכז סביבנו את הפועלים. יש צורך במקהלות, בקונצרטים, במשפטים ספרותיים, (בוכוח על הדבוק השתתפו אלפי פועלים), שמוש יותר רב ב"אוהל," בדבר צריכים לסדר תוספות חדשיות מוקדשות לעניני הפועל בתעשיה, בבנין, במושבה, במשק הקבוצתי, בלמוד מקצוע וכו.' ב.ג. יש צורך בחקירת ההוי, החיים הפרטיים של הפועל. ביחוד של הפועל היציב, בעל המשפחה המסודר במקום עבודה קבוע. במה הוא מבלה את ערביו, מה הם הרהיטים בביתו מלבד רהיטי השמוש - לנוי, לתרבות. אם הוא מקשט את הקירות ובמה, באילו תמונות. היש לו ארון ספרים, ספרים, , ואם הוא קורא אותם. המבקר הוא בסינמה, היש לו חוג חברים, לאיזו הרצאות הוא הולך, אם הוא מבקר בעונג שבת, אם הוא חבר בהפועל או באגודה ספורטיבית אחרת, אם הוא מעונין בקונצרטים, אם הוא קורא חוצלארצי , אר"י איזה, {0098-18} אם הוא משחק בקלפים. במשחקים אחרים וכו.' לצבור הפועלים בארץ אין כל סכנה של השמאלה, אולם יש סכנה גדולה ואקטואלית של הימנה, ומה שיותר רע, של הסתאבות בורגנית ולא רק הפועלים המסודרים יפה ושכרה גבה, גם הפועלים שמצבם קשה, ואולי אלה ביחוד, עלולים להתנוון ולאבד את כל הנשמה היתרה שהעלו אתם לארץ. חקירת ההוי תוכיח לנו אם משתמר ועד כמה משחמר בפועל ה"אלן" שהביא אתו לארץ. מה שאנו קוראים "חלוציות." ההסתדרות מטפלת רק בעניני עבודה וארגון אולם הפועל הוא אדם, ונפש האדם אינה נדלית בשאלות העבודה והארגון. יש אלפי דרכים אחרים, יש חושים אנושיים ונטיות אנושיות המחפשים את ספוקם בדרך זו או אחרת, ואם התנועה לא תדע לכוון גם את דרכים אלו - יש סכנה שהיא תאבד את האדם שבפועל. שאלה זו קיימת לא רק בעיר, כי אם גם במשקי העובדים. שם היא עומדת אולי בעיקר בקשר את הדור השני. לאן פני בנינו מועדים ? לאשרנו יש עליה המחדשת תמיד את תנועתנו, אולם עלינו לדאוג שם הותיקים לא יתישנו ולא יסתאבו. סטודניץ עובד אצל מול לחקירת התעשיות מצבם הכספי, המשקי וכו' לשם בחינת הקרדיט שלהם. בזמן האחרון הזמין אותו פסמן (מטעם קרן העזרה) לבחון את מצב התעשיה בת"א. לאחר בדיקה נתברר לסטודניץ שהתעשיה מכרה השנה לא פחות מאשר לפני שנה (מלבד קרניצה), אולם רבים התכוננו לפני המאורעות להגדיל את תוצרתם. והמאורעות הפסיקו את הגידול. לשנקר יש רעיון על יסוד בנק לתעשיה. לדעת סטודניץ {0098-19} יש קרדיט מספיק בבנקים הקיימים. לקרניצה יש קרדיט של 10.000 לא"י, לפעמון יש 4,000 קרדיט. גולדווטר שקונה תמרים גלמיים לבעלי תעשיה מעונין שבעלי התעשיה ירכשו חמריו וירחיבו את הקרדיט שלהם. נתאספו ועדה של הכסטר, פסמן, מוהל, גולדווטר ועוד, ואחרי בחינה החליטו לא לתת קרדיט מקרן העזרה, כי אין בכך צורך, אולם התאחדות בעלי-תעשיה - סטודניץ חושש בעזרתו של גולדווטר - מתכוננים לצאת במחאה ורוצים לשתף את ההסתדרות במלחמה זו.