יומנים > יומן - מלא 22/09/1938

{P001} {0142-26} פריס, 22.9.38 בתשע עזבתי את קרוידן. האווירון של "נתיבי הקיסרות" נתאחר בחצי שעה והגעתי רק בשתים עשרה וחצי. ' בתחנה פגשתי את ירבלום ודוד. מצב הרוח בצרפת - דכאון, עלבון, בושה. המפלגה הסוציאליסטית (140 צירים) מתנגדת לממשלה ודורת כינוס הפרלמנט. גם בימין לא מרוצים. שלושה מיניסטרים עומדים להתפטר, ביניהם גם ריינו. כולם מרגישים כאיל בלעו צפרדע - אך מלבד רגש ההתבזות יש פחד. היטלר נעשה שליטה של אירופה. אומרים שהמטה הראשי הצרפתי הודיע בלונדון לאנגלים שהם מוכנים למלחמה, אולם עם פרוץ הקרב חייבת אנגליה להכריז חובת צבא כללי, כי לא די במשלוח דוויזיה. יש לשל מחנה -מאות דיוויזיות. לכך אין האנגלים מוכנים. ברור שגם באנגליה יש שנוי בעמדת דעת הקהל. הדרישות החדשות של העתונות הגרמנית - הריסת ציחיה, והתביעות של פולין והונגריה "לשויון" מטילות אימה, יתכן שהיטלר יכל "להציל" המצב - אם לא יסתפק "במועט" ויפליג בדרישותיו - יש אול להניח שצמברליין סוף סוף ירתע. אך מי יודע מה מתבשל בחדרי חדרים ועד היכן תג החולשה של צמברליין. השנאה לרוסיה כנראה קודמת לשנאה לגרמניה. ואין צמברליין רו להיות שותף עם רוסיה במלחמה. {0142-27} מנהיגי תנועת הפועלים הבריטית אף הם טסו הבוקר לפריס. - - - - - שוחחתי ארוכות עם בן כהן. מתחילה היה סבור שאנו מפרשים שלא כהלכה את דברי מ.מ., אולם כשקרא דברי מ. על אגרות מק-מהון הסכים ש"הפירוש" נכון. הוא מקווה בכל זאת שתפרוץ מלחמה. מצד אחד היטלר מתחצף - מצד שני דעת הקהל באנגלי מתגייס נגד הכניעה. אמריקא עכשיו רוויה בוז, אי אמון וכעס לאנגליה. בימים הקרוב אולי יחולו שינויים גדולים, ואינו יכל לדעת עכשיו מה תהיה התגובה של רוזוולט. אמרתי לו שעלינו להתכונן לשתי אלטרנטיבות: א) אם תפרוץ בקרוב מלחמה קיומנו יהיה אז תלוי, אולי לגמרי באמריקא. צנורות הפרנסה יסתתמו לגמרי, ודרושה תהיה עזרה כספית עצומה, אבל לא זו בלבד. הצלחנו האחת במקרה של מלחמה היא גיוס צבא יהודי גדול בארץ - מבני הארץ ומאמריקא בלי תמיכה מלאה של הממשלה האמריקנית הדבר לא יעשה. ב) אם בתקופה זו לא תפרוץ מלחמה, חודש אוקטובר עלול להיות "מכריע" - לא כמובן הכרעה סופית - ועזרת אמריקא עכשיו עלולה להטות כף המאזניים. עליו, על ל.ב.ד. וויז וחבריהם לאמץ כל כוחם להשיג התערבות ידידותית של ר. השאלה אינה חלוקה או לא חלוקה - אלא עליה יהודית לארץ. ב.כ. אינו בטוח, אך יעשו כל המאמצים. המצב עלול להשתנות מיום ליום - ויעשו מה שאפשר, נתתי לו רשימת השיחה ותמצית הוויכוח שהיה לנו אתמול בהנהלה. - בשבע לפנות ערב אני טס חזרה ללונדון.