יומנים > יומן - מלא 23/02/1938

{P001} {0139-56} 23.2.28 אתמול לפנות ערב נפגש חיים עם שקבורו ורק הבוקר שמעתי דו"ח. ש. הביע צערו (מתוך הנחה שחיים לא יוקיעהו) על הספר הלבן האחרון שהיה לא מוצלח. חיים אמר הוא נולד בחטא - לאחר ביקורו של הליפכס בברלין. ש. הבטיח שלמרות הכל התכנית שהוא קבע ברא נובמבר תתקיים סוף סוף - ותקום מדינה יהודית. חיים שאל - איזו מדינה? ש. שאל מצ {0139-57} מה יהיה אם היהודים ידחו את התכנית? חיים אמר - תצטרכו לשוב למנדט. ש את כתפתיו... ש. התאונן על הממשלה - במדיניותה היא הופכץ גם הערבים ו לשונאים. אין הוא מעריך את הארצות הערביות - יש רק איש אחד שיש להתח אבן סעוד. - אגב, אמרי סיפר אתמול עובדה מפתיעה (ובוודאי יש לו ידיעה פנימית) ה אחר של הועדה מוכן בכתב וגם בדפוס - התמצית היתה להרשות לא יותר מאלף אולם בטרם החלט לפרסם הדו"ח עלה בידי ק-ד "לשכנע" חבריו שהפתרון היחי אך מכיוון שהדו"ח כבר היה מוכן החליטו לא לבטלו, אלא לשנותו קצת ולהו וכל עין בוחנת תוכל להכיר בנקל שתי ידים שונות במלאכת הדו"ח (כשרק קר היה נראה לי שנכתב לא ע"י איש אחד). - אה"צ ערך קזלט מסיבת-טה לכבודו של מק-מיכל ב"בית". כאן נפבשתי עם ס גגה-קומה, רחב-גרם, מבנה-ענק, עם גבות ארוכות ומזדקרות, בת-צחוק עוקצ ופקחות. א"י? אין א"י, יש דרום סוריה, אמרתי - בהיסטוריה האנושית יש ישראל" - סוריה היא רק שם גיאוגרפי, ידוע למעטים. - "לא מבחינת הגזע, התרבות א"י וסורית היא יחידה - טען - אפילו סוריה, השיבותי, אינה יח דמשק אינו מגיע לא לדרום גבל דרוז, לא לצפון - נזירה, ובוודאי לא למע - מה שאני מציע, אמר, היא לא מדינה יחידה אלא מדינות הברית של סוריה יהודית, מדינה ערבית של א"י, לבנון, סוריה, אלכסנדריטה, מדינה פדרלית אנגליה... וצרפת? - צרפת צריכה ללכת. - כשתהיה מדינה יהודית, העירותי, נדון על הצעות ממין זה. - הישארו היהודים בארץ? שאל. - איני יורע הרבה עמים הקשורים כל כך לארצם כיהודים, עניתי. קשרנו מג אלפים שנה. - אני מכיר יהודי עיראק. כשהייתי שם היו בעיראק יותר יהודים מאשר בא" רצו לשמוע על ציונות. הציונות רק תזיק לנו אמרו. {0139-58} - כך אמרו יהודי גרמניה, עניתי, והעובדה היא שיהודי עיראק מרבים לבוא לארץ. - הן אין בעיראק אנטישמיות - השתומם. - לא רק מפחד האנטישמיות באים יהודים לארץ - אלא שזוהי ארצם. - מאיזה זמן - שאל בלגלוג. - אלפי שנים לפני היות אנגליה, עניתי. - כן, סופק צרפתי אמר העם שיש לו זכרון גדול הוא עם גדול - סיים בצרפתית. - במסיבה זו אמר לי ג'ימי שביום ג' הבא יתקיים וויכוח על א"י לרגל suplementary estimate בשביל הצבא וחמש מאות לירה בשביל הועדה. לא וויכוח כ על מדיניות א"י - אבל יוכלו להתווכח על הועדה. - בשש בא אצלי מוסה חוסייני. עור בפגישה בפלדין לפני שבוא ביקש ממנו ראיון. קב לו פגישה ביום א' - אולם באותו יום הייתי טרוד ודחיתיו להיום. הוא החל בהרצאה הציוניות: שלושה סוגים (מרכז רוחני, מקלט לנרדפים, מדינה יהודית). לדבר הראשון הערבים לא יתנגדו, הדבר השני הוא בלתי אפשרי - א"י לא תקלוט ששה מיליונים שוי מדבר עליהם. במדינה היהודית הערבים ילחמו. מדינה יהודית. כמדינת הלבנון תשמש ר משען לאימפריאליזם זר, וא"י יהודית תהווה תריז בין הארצות הערביות ותפריע לאיח יש על כן להגיע לידי הסכם על אחוז היהודים בארץ - האחוז יכל להיות רק שליש, או למען עזור ליהודים יקבלו עולים יהודים גם לסוריה, עיראק וסעודיה. לא כל הערבים יסכימו אף לזאת - כי זוהי הכרת זכות יהודים בארץ, אבל אם היהודים יקבלו זאת ית שגם המנהיגים הערבים יסכימו: אולם תנאי - סילוק כל שלטון זר, א"י תהיה מדינה ע ערבית ואחר כך, כשתוקם פדרציה או קונפדרציה ערבית, תהיה חלק של הפדרציה. פדרצי זו תכלול לא רק ארצות ערב באסיה - אלא גם באפריקה הדרומית (מצרים, תוניס, אלגי וכו') מהי הערובה שיתנהגו היטב עם השליש היהודי? ההיסטוריה הערבית. אף פעם לא רדפו יהודים, ומה שקרה בארץ? זו היתה מלחמת מגן אולם אם יהיה הסכם - יחדלו הדב ויהודים יהיו חפשים לפחח לשונם וכו'. יש יהודים שמסכימים לכך. מגנס היה בבירות ונפגש עם נורי סעיד, גמאל והמופתי. נורי הוכיח לו שאי אפשר שום הסכם אלא על יסוד של שליש יהודי, מגנס שוכנע והוא לקח על עצמו לשכנע את הסוכנות היהודית. . {0139-59} ההצעה שהציע חיימסון וניו-קומב בלונדון ומגנס בירושלם - אינה ולא היתה הערבים. הוא וטניס אמרו לניו-קומב שהערבים לא יסכימו אלא לשליש מכסימום שההסכם יהיה לתקופה מסוימת, ואס בסוף התקופה לא יהיה הסכם יותר - ישאר הקיים בתקפו. מה שחיימסון הודיע במכתבו להנהלה כי הועד הערבי והמופתי ה של ניו-קומס הוא שקר, אף פעם לא הסכימו. ההיו הערבים מסכימים לפני עשר שנים לשליש? לא, בשום אופן, המופתי לא מס גם עכשיו. הוא עומד על שבעה אחוזים, כמו בסוף המלחמה. האם ז"א שאת השאר ישלחו מהארץ? לא, לא רוצים לשלח. ארבע מאות אלף זו עו לקבל את העובדה. - ואם יהיו במדינה היהודית אם תוקם שני מיליונים - יקבלו את העובדה? - יקבלו העובדה, אבל אם המדינה לא תוכל לקלוט יותר והיהודים ירצו אז לע עם הערבים - יעמדו הערבים על כך שאף יהודי אחד לא יכנס יוחד. אם תקום מדינה יהודית - ילחמו הערבים נגדה. - תכריזו מלחמה מבלי להתחשב אם לא נוכל להכריז מלחמה נארגן בויקוט, המדינה היהודית מוכרתה להיות אי אחרת לא תוכל לקלוט המונים, נכריז חרם על סחורותיה. - ומה אתם עושים עכשיו, כשאין מדינה? כמובן שאנו נלחמים, מפני שאתם על אנגליה ומפריעים לעצמאותנו. - האין אתם סובלים יותר ממלחמה זו? - במה? - כלום לא חרבה יפו ונבנתה תל-אביב? - יפו עוד תקום. - אבל בינת נחרבת? - כן, ואני הלא מציע שלום. הסברתי לו מה זאת ציונות ויעצתיו שלא יבזבז לחנם זמנו במו"מ לא עם י להם משקל בקרב העם היהודי ולא בהצעות שאיש לא ישמע להן. - ובכן אין תקווה לשלום? - אמרתי לו כיצד אני רואה אפשרות של ברית שני העמים - ע"י א"י יהודית ק לפדרציה ערבית, אבל שעתה טרם הגיעה, כי שום מנהיג ערבי, לא ישמע - עכשי כשתקום מדינה יהודית וכוחנו יגדל - יבוא זמנה. . {0139-60} - בחור זה למד באזהר, ולפי דבריו הוא השייך היחיד במשפחת חוסייני. הוא לומד עכש עברית. לפי דבריו הוא סוציאליסט- בין סוציאליזם וקומוניזם. הוא רוצה שבמדינה הערבית תהית ממשלה סוציאליסטית אבל הוא מודה שאין כל סיכוי לכ בקיץ ישוב לארץ. - הדבר המענין בשיחתו היה הסיפור על המו"מ בין מגנס ונורי. לא הגדתי לו שהדבר כבר ידוע לי. - בגמר השיחה הלכתי לשמוע הרצאתו של גרוויס על הנגב - בחברה האסיתית. בהצראה הי יותר חידודים ממדע - אבל היתה מענינת. תבע מסירת הנגב ליהודים. אחריו דיבר ניו- - ואם כי לא היה לענין טען נגד הטלת גזע זר על ישוב מקומי, אבל התנגדות זו היא לארץ כולה, לא לנגב. מכיוון שהנגב אינו מיושב אינו רואה כל מניעה להעמידו לרשות היהודים, אבל אינו מבין למה ילכו שם היהודים. מוטב שיבואו לפתח רחבי האימפריה, שבכמה משטחיה יש אפשריות פי כמה גדולות מהנגב, והדבר יהיה גםלטובת היהודים הסוב וגם לטובת האימפריה... הנגב ידרוש אמצעים ענקיים והתוצאות תהיינה זעומות. אולם אם היהודים רוצים משום מה דווקא בנגב'- אדרבא. כמעט שאין כאן ערבים ואין בכך מש קיפוח. (גס זו לטובה).