יומנים > יומן - מלא 24/02/1938

{P001} {0139-62} 24.2.38 אחה"צ שיחה ארוכה עם בפי. היא דואגת לשיחה של מחר (חיים וא.ג.) והיא סבורה שטוב שלא.ג. יהיה עד - שקבורו, וגם לחיים - אני. אמרתי לה שכשרון השיחה של חיים תלוי הרבה במצב רוח והשראה, ויש לתת לו תמיד לסדר השיחות כרצונו. ואם לא נראה שטוב לדבר ביחידות - אין להפריע לו. או יש לשוחח אתו לפני כך - אם כן אין בטחון שיעמוד דווקא על הנקודות שיוסכמו ביני תחילה. החשש שלי הוא לא רק לשיחה מחר אלא לשיחות בכללן. נניח המקרה הכי טוב: חיים יפגש עם נוויל, הליפכס ואחרים - ויעשה רושם עליהם. אח"כ יסע - הרושם יט יופיעו גורמים אחרים, והמצב הבלתי ברור יעמוד בעינו. לפעולה המדינית שלנו מן ה שתהיה מטרה מסוימת: לגבש את עמדת הממשלה בכיוון הרצוי, להביא אותה לידי החלטה סופית. הדבר הראשון והבוער - מבחינת הזמן והחשיבות גם יחד - זהו ביטול המכסימום הפוליטי. היות והפתרון הסופי לא ימהר לבוא - חיוני בשבילנו לא לאבד עמדות ע"י עליה. חזירה לעקרון קליטה כלכלית, מבטיחה לנו התקדמות בכל תנאי, תחליש הסבוטז' של הערבים והפקידים ותדחוף את הממשלה להחיש את הפתרון ותעמיד אותנו במצב "מיקוח יותר מבוצר. הדבר השני - החלטה ברורה על הקמת מדינה יהודית. לא הועדה אלא הממשלה כאן צריכה להכריע בשאלה זו. ואם ההחלטה תהיה חיובית,שוב על הממשלה ולא על הועדה לה למפרע על שלוש ארבע שאלות עיקריות, שאינן טכניות ואינן תלויות בבירור עובדות בל ידועות, אלא תלויות בכוון הפוליטי שרק הממשלה יכולה לקבוע אותו: 1) חיפה והגל 2) ירושלם, 3) נגב, 4) גבול דרומי-מזרחי. על הממשלה להכנס אתנו פה ומיד ב בשאלות גבולות אלה. בלי עמדת הממשלה כאן בשאלות הגבולות של תחומי המדינה ושטחה {0139-63} אין שום טעם לשיתוף פעולתנו עם הוועדה. הממשלה יודעת מהו שטחו וישובו של הגלי מהי חיפה, מהו הישוב בירושלם ומהו מצבו של הנגב. הועדה יכולה לקבוע פרטים ולב שאלות כספיות ומשקיות - אבל אין היא מוסמכת לפתור שאלות יסודיות. אנו יודעים מה הן תכניות הפקידות בארץ - ואם זוהי גס דעת הממשלה - חבל על איבוד זמנה של ה מוטב שהממשלה תדע למפרע שאין כל סיכוי של קואופרציה ושל דיון על יסוד תכניות הפקידות הארי"ת. לשם כך לא די בשיחות עם הממשלה. יש לשער שא.ג. יהיה סימפטי, אבל י שאין הוא מוסמך להחליט שאלוח כאלה על דעת עצמו. אם השיחה עם נוויל תתקיים - ק לודאי שיקשיב, אולי גם ישאל כמה שאלות, אבל לא יתחייב על שום דבר. התפטרותו של עידן החליש את הממשלה, וכוח תבית עלה. אנו צריכים להב לידי וויכוח. בפי נגד השתמשות בהזדמנות של "תקציב המילואים" בשבוע הבא. הזמן יה קצר, היקף הוויכוח יהיה מצומצם ולא נוכל להעלות את השאלה כרצוננו. ויש לדאוג מוקדש כולו לא"י. היא מסכימה בדרך כלל לקווים שהתויתי. . אחרי שש טלפנו לי משה וגרינבום. נתקבלה הטלגרמה שלנו בענין מגנס ו הודיע שהידיעה אינה נכונה. הם(?) לא הסכימו למיעוט ולא יסכימו אף פעם למי הדיון הוא על תקופה מסוימת. בשיחה עם פקידים גבוהים נרמזו למשה שני דברים: א) שהממשלה מנהלת מו"מ עם אנשים חשובים שיכנסו לועדה (הטכנית?). . כ) הדבר שאנו דנים בו (עליה?) כאילו כבר הוחלט. גרינבום שאל על מושב הוה"פ אס אני אשתתף, ולאן יסע חיים אחרי 15 במ עניתי לו, הוא הוסיף שמהארץ רבים לא יספיקו לבוא (לפי דברי משה לא יבואו ברל, הרצפלד ועוד) גרינבום שאל אס הממשלה תקבל משלחת של הוה"פ. עניתי שנדון על כך {0139-64} בלונדון בשעתו. כשחזרתי מאוחר מביתו של י.ל. כהן מצאתי מכתבו של משה מקהירו והחומר . מבבל. הסיפור של מוסה חוסייני נתאמת - חסרים רק הפרטים על נוכחות ג'מאל והמופת