יומנים > יומן - מלא 26/12/1959

{P001} {0060-199} 26.12.59 באחת עשרה בא לבקרני קרלו שמיד - יו"ר "הכנסת" הגרמנית בבון, ופרופ' למדעי המדינה בפרנקפורט. הוא מרצה שני ימים (ו' ו- שבת) באוניברסיטה, וחמשה ימים הוא יושב בבון. במפלגתו חל עכשיו שנוי פרוגרמטי: הסתלקו מהמרכסיסם, ואינם רואים עצמם כמפלגה מעמדית, אלא כמפלגת עם. רק מעטים התנגדו לשנוי זה, אבל איש לא עזב המפלגה. הם עכשיו בעד הגנה, אבל נגד נשק גרעיני. בגרמניה מזרחית יש 27 דיביזיות רוסיות עם נשק גרעיני. הנוער הוא פציפיסטי. עשוי גלופ פול על המקצוע הרצוי ביותר. בחנו 37 מקצועות. הבחירה הראשונה היתה להיות פרופ', רק הבחירה השבע עשרה להיות קצין. סרגנט - רק הבחירה האחרונה. במזרח גרמניה רק כעשרה אחוז הם בעד קומוניסם, לרוב בעלי משרות. בכל שבוע עוברים 5000 איש לגרמניה מערבית. נקלטים. הרוב הם צעירים. הם בוחלים בצבא ובאידיאולוגיה הקומוניסטית. עוברים גם בעלי משכורות גבוהורות - כי דואגים לחינוך בניהם. הנוער נתפס יותר לקומוניסם. הם משכנים כל הפליטים - בונים בכל שנה 500.000 שכונים, 3-2 חדרים. 25% של תושבי מערב גרמניה הם פליטי מזרח, אם כי גרמניה מזרחית היא המדינה התעשיתית הגדולה ביותר אחרי רוסיה, יותר גדולה מציחיה. יש שם פחם, אורניום (אין בגרמניה מערבית). שכר העבודה שם נמוך, כי רוצים לצבור הון להתיעץ. המערב נעזר הרבה ע"י עזרת מרשל. יחסי גרמניה וצרפת טובים מאוד. שונאים בצרפת את אנגליה ואמריקה. בגרמניה לא. ביחוד יש אהדה לכושים. הרבה כושים אמריקנים התחתנו עם גרמניות, וגם רבים מהם נשארו. אין בגרמניה "רגש צבע". {0060-200} אדנאור במלוא כוחו. זהו פינומן יוצא מן הכלל. הוא שליט יחיד במפלגה - לא דיקטטור - אבל הוא המפלגה. אחריו המפלגה תתפורר. בתוך 250 חברי הפרלמנט יש 50 פרוטסטנטים. מקבלים דעת אדנאור. הוא לא מלומד, אין לו חוש היסטורי, אבל לו "חוש בית" (Heimat). נדמה שלא ימות אף פעם. בכל זאת יש אפשרות שבבחירות הבאות הס.ד. יהיהו המפלגה הגדולה ביותר - לא רוב. לשלטון - ספק אם יגיעו. אחרי מות אדנאור - כן. יש לו 3 בנים ובת, היה לו עוד בן אחד, הטוב ביותר, איבד עצמו לדעת - עי לא יכל להשתייך לעם שעשה פשעים כאלה (כאשר אמר לי זאת - זלגו עיניו דמעות). הבן הזה נולד בשנת 1933, התאבד בשנת 1956. היה מוכשר מאוד. אדנאור אינו דתי - אלא קלריקלי. הדת היא אמצעי לשליטה. יחסיו עם אדנאור הם טובים מבחינה אישית. אדנאור שאל אותו איך תוכלו לשלוט בלי דת? נחוץ כומר בשביל העם. הוא הרצה פה באוניברסיטה בבית ברל ובשני קבוצים (בדברת ועוד). הוא נוסע מחר לאתונה, לראות החפירות של בית המשפט של סוקרטס, ומשם יחזור לגרמניה. נתן לי במתנה 4 כרכי כתבי אפלטון (ביוונית ובלטינית) הוצאת 1578 - עם הקדשה ידידותית בליטינית. בארבע אה"צ באו אצי ארטור, שמעון, חיים ויצחק. ארטור חזר אתמול מפריס בענין העיסקה של סנטוריונים בדרום אפריקא. למצרים נודע כי ד.א. רוצה {0060-201} למכור 220 סנטוריונים והתקשרו עם חברה צרפתית העוסקת בקנית כותנה ממצרים שיש לה נציג קבוע בקהירו (קומור). התכנית היתה כי הסנטוריונים ימכרו למצרים, המצרים ימכרו כתנה לצרפת, וצרפת תמכור תחמושת לד.א. המחלקה הכלכלית של מה"ח הצרפתי ידעה על כך. מה"ח לא התנגד לעסקה, אבל לא רצה שהטנקים יגיעו לנמל צרפתי. העיסקה היתה בסכום של 5 מיליון פ', והמתווך היה צריך לקבל 1% (50.000 פ) ארטור ניסה להעביר הקניה לנו וגם לבדוק אם אפשר לקנות ישר מד.א. ניקו אמר לחברה הצרפתית לבל יעשו העיסקה עם המצרים אלא עם ישראל. אבל מה"ח לא הסכים לכך. גם ד.א. חששה לעשות זאת - כי מצרים היא ארץ המעבר היחידה שיש לה ביבשת אפריקה לאירופה. אפשר אולי לסדר העיסקה על ידי חברה בלגית (?), הולנדית או אנגלית. ארטור טיפל גם ברכישת מירז'ים שייצורם יתחיל בשנת 1961. משרד המלחמה הסכים לתת אשראי לארבע שנים (תשלום של 20% מיד עם ההזמנה, לשלשים מטוסים מירז'. בספטמבר 1961 יספקו 12 הראשונים, אח"כ 3 בכל חודש. מסכים לאופציה על עוד 30. אולם כשנודע הדבר למשרד החוץ התנגד למכירה, ועדיין לא ידועות התוצאות. לפני חצי יאנואר לא יסתיים הענין. ארטור ראה את השגריר החדש בורדייט. זה סיפר לו שלפני לכתו לארץ ראה את די-גול. הנשיא אמר לו כי ימשיך בידידות עם ישראל, וכל הסכמי מכירת נשק, [ ... חסוי ... ] יתקיימו. כשבורדייט סיפר זאת לקוב די מורביל התרגז על הדברים. {0060-202} מי יודע אם גרמניה לא תהיה הארץ היחידה שממנה נוכל לרכוש נשק בשנים הבאות... רוז הלפרין, שנמצאת פה כבר שבועים, באה לראותי. היא רוצה בירור יסודי על קשרי הדור הצעיר בישראל עם הדור הצעיר בגולה, ביחוד בארה"ב. יעצתי לה להיפגש בענין זה עם יזהר ס. בא תדי. הוא מבקש שיבירו מנהל ההסברה מזיאמה אליו. יחד עם קול ישראל, לשכת העתנות יקח על עצמו פעולה זו. משק התיירות נמצא כבר בידים בטוחות והוא רוצה להתמכר להסברה על הנעשה בארץ. הוא גם מבקש רשות להוציא כמאה אלף ל"י על סידור חגיגה עממית ביום העצמאות, שלא רק צה"ל יסמך החג. הוא גם מציע סמכות מאת הממשלה ליועץ הערבי בשטח הישובים הערבים - ששאר המשרדים יצטרכו להתיעץ אתו, ובמקרה של חילוקי דעות יובא הדבר להכרעת הממשלה. - לא קל יהיה לסדר דבר זה במשטר קואליציוני!