יומנים > יומן - מלא 27/07/1949

{P001} {0050-63} 27.7.49, יום ד', א' אב מרגו: חיל האוויר אין ביכלתו למלא תפקידיו. הצרה לא כוח אדם אלא ציוד - אלא תנאי הציוד. אין עדין תקן מאושר. יש די אנשים, ואפשר פחות, אבל אינם מאומנים, זה כוח אדם "מת". הוא דורש 9-8 החלטות: 1) רדר מספיק - חסרים 12 או 15. 2) חיל אוויר עכשיו יכל לטוס רק במזג אויר טוב - דרוש ציוד קרקע להנחית אווירון בעננים. זה ידרוש מאתנו מאתיים אלף ל"י. 3) תותח א.א. חדיש. דרוש לנו פגוז מגנטי שמתפוצץ ע"י האווירון. 4) למצרים יש 3 ומפיר ועוד 6 עומדים לקבל. לנו קשה לקנות ומפירים, אבל יש לאמן טייסינו, ויש להשיג אחרים. יש לשלוח טייסים ו4- מכונאים ללמוד בצרפת או ארץ אחרת (שוידן) ללמוד מלאכה זו. 5) סיום אימון טייסים. האימון נפסק מחוסר מטוסים. פוקר מוכן לשלוח לנו מכונאים, מטוס אימון עולה בערך 1000 ל"י. 6) המכונאים לא טובים. זה משפיע על מצב רוח הטייסים. היו אסונות. אימון טייס דורש שנה, אימון מכונאי 5-4- שנים. דרושים 200 מכונאים, לפתוח בי"ס, מדריכים מהחוץ. הקורס ימשך שנתיים, אבל רק לאחר עבודה של שנתיים ושלוש יצלח לעבודה. יש להביא מכונאים איטלקים. 7) עתודות לאומיות. יש לאמן תלמידי אוניוורסיטה להיות טייסים ברזרבה. חודש של אימון מאומץ בשנה ראשונה, אחר יותר ויותר. יש לייסד קלובי-טיס בחיפה, ירושלים, ת"א, יום אוויר, ל"אורר" כל העם. שאול: תקציב חיל האוויר לחודש (בלי רכש) 420.000 ל"י. דרושה סמכות ציווילית עליונה בחיל האוויר. אהרון דורש פיקוד עצמאי לתקופת הראורגניזציה, ביחוד שלטון על התקציב. יעקב אינו מסכים שהרשות הנפרדת תציל. דרושה החלטה על צוי שרות ותנאיו - ומיד, ורק בזאת יתגברו. {0050-64} מרגו דורש ממשרד התחבורה: קביעת הרדר, ציוד קרקעי, שלטון על שדות תעופה, נשיאת הדואר בתוך הארץ, וקבלת טייסים מחיל האוויר, וסידור תחבורת "מרחקים". בודקי האוויר במגדלי שדות התעופה - שיהיו מעתודות חיל האוויר. פנקס מפקפק אם רצוי שהצבא ישא הדואר. בארצות אחרות הדבר לא הצליח. שדות האוויר האזרחיים שלנו נתונים תחת מרות. נתתי סמכות למרגו לעשות כל הפעולות שהציע וביקשתי את פרי שישיג משר האוצר 300.000 ל"י למען רכישת הציוד שדיבר עליו מרגו (רדר ועוד). כמו כן ביקשתיו לבדוק אם התקציב הכללי של הצבא כולל 420.000 ל"י לחודש לתקציב חיל האוויר. לא הסכמתי לפיקוד נפרד של חיל האוויר. לפי שעה קיבלנו העקרון של מטה אחד לכל החיילות, שיש בו נציגי שלושת השרותים, ולכל שרות יש מפקד. ואשר לצו השרות הזמנתי את יעקב שפירא וחוטר ישי והטלתי עליהם להכין באופן דחוף הצעת חוק של שרות לאומי הקובע: 1) כל בני 18 חייבים בשרות לאומי, נערות לשנה אחת, המוקדשת בעיקר להכשרה חקלאית ובחלקה לאימון צבאי ראשוני, נערים לשנתיים - שנה ראשונה כנערות, שנה שניה אימון צבאי. 2) כל מי שלא שרת בצבא והוא בגיל 27 ומטה - חייב בשתי שנות שרות. כל מי שהוא בגיל 35-27 (או 40) ולא שרת בצבא - חייב בשרות של שנה וחצי. 3) עולה עד 25 חייב בשרות שנתיים, שר הבטחון יכל לשחרר סוגים מהשרות או לדחות שנות שרותם - בגלל סיבות בריאות, משפחה ולימודים והתישבות. 4) מי שגמר שנתיים - יעבור לעתודה עד גיל 45 (55), שר הבטחון יכל לקרוא לעתודה בכל שנה לאימונים עד חודש ימים. {0050-65} בא אצלי סגל. עזב החיים הפוליטיים עוד לפני הבחירות. רוצה להתמכר לעינינים כלכליים. ראה שבאמריקא תופסים היהודים 80% ממשק ההסרטה, משמע שיש להם כשרון מיוחד לכך, רוצה להקים עיר הסרטה בארץ. גייס כבר 200.000 ל"י מהון מקווה של מיליון ל"י. הבטיחו לו כבר שטח אדמה על שפת הים ע"י מגדל ואשקלון. מבקש עזרתי המוסרית. הוצאת הספרים הגישה לי מספר על תפוצת "במערכה", כרך א' נמכר 4700, ב' - 4250, ג' - 4000, ד' - 2650, מסדרים מחדש כרך א' מהדורה שניה. שלחו לי גם שק של 300 ל"י שכר סופרים.