יומנים > יומן - מלא 27/10/1938

{P001} {0148-39} לונדון 27.10.38 רייס היקר - השיחה שנתקיימה שלשום עם מ.מ. הבהירה קצת המצב. הרפורט של ועדת החלוקה לא נמסר לנו. אם כי הוא כבר חתום ונמצא בידי חברי הקבינט. הוא הולך ומתרגם עכשיו לעברית וערבית ויתפרסם בקרוב. ברור שתכנית פיל אינה אקטואלית (לגבי הממשלה). ועדת הקבינט רק התחילה בדיוניה. היה רעיון למ.מ. על ועידה ערבית יהודית. הוא שינה עעשיו במקצת את הרעיון הזה. לא וידה - אלא שיחות עם שני הצדדים, עם כל צד לחוד. יוזמנו נציגי המדינות הערביות מצד אחד ונציגי הסוכנות היהודית מצד שני. המופתי הבטיח לנו מ.מ. לא יוזמן, הוא אפילו לא רוצה שאנחנו נפגש באופן פרטי עם המופתי ועם כל המנהיגים שגורשו מן הארץ או שברחו. לפני השיחות לא יוצגו כל תנאי. וכל צד היה רשאי להציג אילו דרישות שהוא רוצה. אולם מ.מ. הבטיח לנו שאם הערבים ידרשו הפסקת העליה או מעמד של מיעוט ליהודים - יענו להם שזה לא יתכן. יש התחייביות אינטרנציונליות - והן עומדות בתקפן. כל זמן שלא הוסכם לשנותם. אם נגיע בשיחות אלה לידי הסכם יהודי-ערבי - מוטב, אם לא - תקבע הממשלה בעצמה את מדיניותה העתידה, לממשלה אין עדיין מדיניות מ.מ. בעצמו חושב שלא יחליטו על מדינות "סופית" - אלא סידור לשתים שלוש שנים, שבה תוגדל העליה, כנראה במכסה קצת יותר גדולה מאשר עכשיו (אלף לחודש), אבל פחות משלושים אלף לשנה. זה לא נאמר בפירוש, אבל ברמז די שקוף. במשך השנתים או שלוש השנים יהיו שקט בארץ - ואפשר יהיה ליהודים ולערבים לבוא לידי הסכם. יש למ.מ. עוד רעיון: חלוקת הארץ לאזורים, באזור אחד תאסף העליה היהודית לגמרי, באזור ש.... תעמוד העליה תחת פיקוח בריטי, באזור שלישי תהיה העליה בלתי מוגבלת ותמסר לרשותנו. יש להתיחס לרעיון זה בזהירות חשבנית, כי חוששני שהדבר הקל ביותר יהיה לאסור העליה בשטחים מסוימים, מבלי לתת לנו כל פיצוי במקום אחר. בשיחה זו אישר מ.מ. מה שאמר לי לודד לויד: שההתנגדות לגידולנו יונקת בעיקר מתוך פחד שהיהודים לא יהיו נאמנים לאנגליה. הם יודים שעל הערבים אי אפשר לסמוך, אבל הערבים נמצאים במקום. לא צריכים להביא אותם. אבל הם אינם בוטחים ביהודי פולין. הקלף החזק שבידינו עכשיו זוהי עמדת אמריקא, אנגליה מזדיינת וזקוקה לעזרת אמריקא. הפעם הצליחה הפעולה באמריקא באופן יוצא מן הכלל. גם ממכתבים וגם מאנשים שבאו משם אנו שומעים שבחיי היהדות האמריקנית - לא רק בחיי הציונות - לא היתה התעוררות כזו. כל היהדות קמה. רבבות טלגרמות נשלחו {0148-40} לבית הלבן. התעוררה גם אמריקא הליברלית - לא רק בגלל מדינת היהודים, אלא בגלל הסכנה לחוסר הבין-לאומי ולמשפט הבין-הנשקפת מבגידה בהתחייביות והבטחות בין לאומיות שהדימוקרטיה האנגלית קבלה על עצמה. מ.מ. סיפר לנו שהממשלה מודיעה יום יום לממשלה האמריקנית על התפתחות הענינים. מ.מ. מאמין שבמשך שבועות אחדים ידוכא המרד. פעולות בודדות אולי ימשכו - אבל המצב החמור יחוסל. נחיה ונראה - שלום לכל החברים ד.ב.ג. מחר אנחנו, ו. ואנכי, נפגשים עם לורד לויד לברר תכנית מדינה יהודית עם פדרציה ערבית. מ.מ. יודע על פגישה זו, והוא מרוצה ממנה.