יומנים > יומן - מלא 27/12/1930

{P001} {0104-30} ז' טבת 27 דצמבר ניו-יורק. נגמר סדר מסעי. במשך החודש עברתי ברכבת 5.192 מילר ובקרתי בשתים עשרה ערים (מלבד נ.י.) ונשאתי 35 נאומים, מלבד שיחות-חברים, ראיונות, פגישות ומו"מ וישיבות ועדים. אם לנכות את נ.י. - יצא לי לנאום במשך 16 יום באחת עשרה ערים 28 פעם. עוד חודש אחד לא הייתי מסוגל להמשיך בעבודת פרך זו. לנ.י. שבתי הבוקר ומצאתי טלגרמות אלו מההסתדרות: תל-אביב. 24.12.30 - דורשים השארותך באמריקא. חכה טלגרמה מבירות." "בירות 26.12.30 - הנהלת הסוכנות בארץ על פי תהום. אזילת האמצעים מאיימת משבר ישובי עצום, שמיטת סוכנות ומוסדות שיתוק והרס משקים, הגברת חוסר עבודה, סגירת בתי-ספר ובתי- חולים. ההנהלה הירושלמית אובדת עצות, לקריאותיה הנואשות אין מענה. במשך השנה מאמריקה אף סנט לחשבון התקציב, מיתר הארצות 25.000. בתשובה לאיומי ליקודציה הועברו 2,000 מאמריקה ומלונדון 3.500 לפרעון שטרות של החודש. אף פרוטה לקיום משקים {0104-31} וליתר הצרכים החיוניים, צפוי אסון כללי. נוכח המצב הזה החליטה מפאי למסור לציונים וללא ציונים הטלת אחריות עליהם לפריקת העול, התראה חמורה לסוכנות פירוק השותפות אם לא נראה מאמצי הצלה תכופים והתאזרות נמרצת לקראת המגבית במועצה. עם הבטחת צרכי הרגע הכרחית תכנית ממשית אחראית לפעולה הקרובה שבמרכזה ישוב הקרקעות השוממות וארגון היהדות למפעל גדול בארץ. מטילים עליך למסור הדברים בשמנו לאישי הסוכנות האחראיים ציונים ולא ציונים - מרכז." מיד הזמנתי את צוקרמן, שיפליאקוב ברון והמלין. מסרתי להם הטלגרמה ותוכן המכתבים שקבלתי בדואר האחרון על מצב העבודה. נדברנו לדרוש ישיבת נשיאות הסוכנות. התקשרתי עם היימן, מזכירו של ורבורג, והוא קבע לי פגישה בשעה שלוש. טלגרפתי לברנדייס. כל הטלגרמה מהארץ ובקשה להפגש. בשלוש נפגשנו יחד עם המלין ושיפליאקוב עם היימן וסולד. בכללו היה הדבר ידוע להם, אם כי לא כל הפרטים. לפי דבריהם לא נתקבלו מארצות אחרות 25 אלף כי אם 10 אלפים, השאר הוא מקרן העזרה. שאלו מה יש לעשות. הם קוראים ב25- לינואר ועידת המגבית. אמרתי שאין לחכות עד אז, ויש להזמין מספר אנשים שיקדימו את תרומותיהם וישלחו מיד לארץ. אמרו שרוטנברג מטפל בזה, וחושבים שבששה לינואר תקרא פגישה כזו. מברנדיס נתקבלה תשובה טלגרפית שאתקשר בענין זה עם סולד. בערב ניגשתי לועידת השה"צ. התוכחו על הקבוץ הארצי {0104-32} והקבוץ המאוחד. ליפובצקי הסביר את ההבדלים. בקשתי רשות הדבור וקבלתי על הקלקול שמכניסים באמריקא בוכוח העקר והתפל על הקבוצים. הנוער באמריקא זקוק ליסודות הראשוניים של התנועה: ציונות, השכלה עברית וארי"ת, סוציאליות חלוציות - ואם גם קבוציות מה טוב, אך אל ילעיטו אותו בלחם הקלוקל של "המרכסיסם" מנוסח קבוץ ארצי ואל ינבלו את שם התנועה כאשר עושים אנשי הקבוץ בדברם על מפלגת פועלי א"י. מפה צריך להיות קשר ישר את תנועת הפועלים בארץ - את ההסתדרות, ואם יש צורך בקשר את השה"צ בעולם - הרי את כל חלקי השה"צ. ועל העומדים בראש לדבר דברים ברורים - אם רוצים להקים כאן מפלגת הקבוץ או לחנך לחלוציות לשם הארץ. זינגר ענני באופן דימגוגי - ועזבתי בתור מחאה את הועידה. למחרת - ת' טבת - באו אצלי שני חברי ההנהלה והביעו צערם על דברי זינגר. דעתם כדעתי, ורוב החברים בארץ אתם, רק אחדים בהנהגה הם שליחי הקבוץ הארצי. שוחחנו ארכות על דרך התנועה באמריקה. נדרשתי לבקר הסניפים. זוהי התחלה חשובה שיש לה סיכויים עשירים לעתיד. דרושה הדרכה מהארץ.