יומנים > יומן - מלא 29/12/1930

{P001} {0104-33} ט' טבת 29 דצמבר הבוקר נפגשתי את סימון במשרד P.E.C . שוחחנו שלוש שעות. המצב המסוכן של ההנהלה ידוע לו. עומדים לכנס בבית ורבורג פגישה למען החיש עזרה. מברלין יש טלגרמה שיקצצו 67.000 מכל המשכרות: 1/3 ממשכרות גבוהות, 15-10 אחוז משאר המשכרות (לרבות המורים). דעת סימון שאין כלל לא-ציונים באמריקא. אילו חי מרשל היה אולי מקרב את בני חוגו. ורבורג קצרה ידו. רק ידידים אחדים הולכים אתו. ברנדיס וסיעתו מסוגלים להשפיע על המתבוללים למחצה, אולם הם קרועים מההמון. אין תנועה ציונית באמריקא. המשבר פגע ביותר ביהודים, ודוקא ביהודים שלנו שנתעשרו במלחמה ולאחריה. מאלה היו רוב התורמים, היהודים שהיו עשירים לפני המלחמה כמעט לא הפסידו, אבל אלה זרים לנו. יש למחוק את החנוך והבריאות מתקציב הסוכנות ולמסרם לועד הלאוםי ולהדסה. המגבית צריכה להיות מיוחדת רק להתישבות חציה לקרקע. מוטב שתהיינה קרנות מיוחדות לבריאות ולחנוך. אלה יצליחו בחוגים אחרים שלא יתנו להתישבות. ההתישבות עצמה צריכה להתנהל ע"י מוסדות מיוחדים לכך, קה"ק, P.E.C (בתים), קרן התישבות - אינוונטר. הסוכנות צריכה רק לפקח ולתכן. קודם כל צריכים לבסס משקי העמק. בדעתו לקחת לשם כך 50.000 הלירה מקרן העזרה שנועדו להתישבות האלף - אם אחרים יסכימו לכך. אינו מאמין שיאספו השנה מליון דולר, ואיני רואה סיכוי בשנים הקרובות לבסוס המשקים. {0104-34} התנגדתי בכל תוקף לרעיון העברת סכום קרן העזרה מהתישבות האלף לבסוס המשקים, אם כי הסכמתי אתו שבסוס המשקים היא שאלה חיונית וקודמת בכלל לכל מפעל חדש. אולם בחמשים אלף לא יבססו ורק יחבלו את המפעל היחיד שהחלה בו הסוכנות ויכבו קרן האורה והתקוה האחת הזורחת לנו בארץ במחשכי המצב האיום האופפים אותנו בשעה זו.