יומנים > יומן - מלא 30/05/1937

{P001} {0185-107} 30.5.37 חיים שב אה"צ. בחמש וחצי נזמנו בביתו: בפי, דוב, לוריה ואנכי. המנוחה במירנו השפיעה עליו לטובה. הוא נפגש אתמול יחד עם ירבלום את ב.ב. מעריך את חשיבות הצפון והבטיח כל עזרתו. שאלה כזו היתה גם להם, לצרפתים בנידון צור וצידון, ולמרות כל הלחץ של הסורים לא זזו. ח. הקריא לנו את מכתבו של ק. הפרזה שרשמתי ביומני מפי וירה אינה במכתב. ק. מבקש ממנו לשוב מיד, כי נתעוררה שאלה בשעה האחת-עשרה, והוא רוצה לדעת עמדתו של ח. לא יאוחר מיום ב' (מחר) - אחרת יהיה מאוחר. על טיב השאלה אין רמז. לא מתקבל על הדעת שזוהי שאלת הצפון, כי אם ידיעתו של בר - שיחתו של הכסטר נכונה - הרי אין זו הצעה חדשה. וירה משערת שהדבר קשור בא.ע. חויים מוכן להלחם על הצפון ולהודיע שבלי החולה נהרוס את "התכנית". הערב בתשע יבוא ק. לח. ובאחת עשרה בערב אולי נשמע כבר מהו הדבר. {P002} {0185-108} באחת עשרה בערב טלפן לי חיים: ק. ישב אתו עד עכשיו. הדבר הוא באמת הגבול הצפוני. "הזוית הצפונית - המזרחית בסכנה. על שפת הים הגבול יגיע עד ראס אל נקורה. בדרום עד עזה. הרוחב של צרועת הים - לפי הבטחת ק. - יהיה גדול. על עבר הירדן וא.ע. לא דיברו. ק. יבקר אותו גם מחר בשעה ארבע אה"צ לשמוע דעתו. - בנגב אין אנו מקבלים כלום. דבר אחד הוברר בהחלט משיחה זו (אם הדבר היה עוד טעון הוכחה בכלל) שהועדה עובדת יד ביד עם פקידות הארץ ומשרד המושבות. ק. אמנם אמר לח. שכל הענין נמצא בידי הועדה ואין לפקידות שום יד בעיבוד ההוצאות. אבל העובדות אומרות אחרת. עכשיו יש לא רק שאלה קשה של תחום וגבלות - אלא איני בטוח גם אם באמת תוצע לנו סוברניות. גם לפי הגבול המקוצץ ימצאו בתוך תחומנו הרבה ערבים - ואני מפקפק אם הממשלה האנגלית תסכים להעמיד עשרות (מאות?) אלפים ערבים ברשותנו ללא בטחונות וערבונות מיוחדים, שלא יתכן בלי זכות התערבות של נציגי אנגליה ב"מדינה היהודית". יתכן שמחר נשמע מפיו של ח. דברים יותר ברורים ומפורטים.