יומנים > יומן - מלא 31/05/1937

{P001} {0185-108} 31.5.37 הבוקר לא נודע הרבה יותר משטלפן לי אמש. חיפה סבור ח. נקבל כי ק. אמר שלנו יהיה כל הכרמל. אבל לדעתי אין זה מוכח כלום. הכרמל אינו חיפה. דעת ח. היא נגד בהחלט - אם אין אנו מקבלים את החולה - נדחה את ההצעה ונהרוס אותה. הרפורט כבר מוכן - מלבד הגבולות. הועדה בוחנת עכשיו את הדו"ח ובמשך שבועיים הרוויזיה תגמר והרפורט יחתם. מדברי ק. יוצא שתהיה תקופת מעבר משתים עד חמש שנים. "בעוד חמש שנים תשבו בחבר הלאומים". היתה לנו התיעצות: חיים, גולדמן, לואיס, ברוד, לוריה, בפי, ברל ואנכי. {P002} {0185-109} חיים הודיע דעתו הנמרצה להלחם נגד החלוקה אם לא נקבל את החולה. ברל שאל מדוע. ח. הסביר (ב. כמובן לא היה זקוק להסברה זו וכוונת שאלתו היתה אחרת, ולואיס הבין זאת) שאנו נוכל להושיב בעמק החולה 10,000 משפחה, על הקרקע, בשעה שבידי הערבים האדמה תשאר נגועת ביצה. אני עמדתי על הטעות לראות בעמק החולה את העיקר היחיד. ההבטחה שבגולנו יגיע לראס אל נקורה מתכוונת רק לרצועה הצרה שעל חוף הים, כלומר לקורידור צר ללבנון. סקירה קלה על המפה מוכיה שבלי הרי הגליל אי אפשר להחזיק את עמק יזרעאל, כי העמק יהיה נתן מצפון ומדרום בין שטח ערבי, ויתכן גם שדרכו יעבור קורידור ערבי - ותנאי בני גד בשבילנו מוכרח להיות כל הגליל - גם עמק חולה וגם ההרים שבינן ובין הים. אחרת אבודה טבריה ובנותיה, בית שאן ובנותיה והעמק נהפך לקורידור בלתי אפשרי. אולם תקופת-המעבר של 5-2 השנים היא מסוכנת לא פחות. אם יעברו כמה שנים עד שאנו נשתלט על השטח הנתון לנו - יהיו מהומות בארץ העלולות להביא לידי חלוקה חדשה. אם אין אנו מקבלים מיד זכות העליה לרשותנו ואין אנו מסוגלים לכבוש באופן מעשי ואפקטיבי את שטחנו - הכל עומד בסכנה. בפי ולואיס הסכימו מיד לתנאי זה. מלבד זאת סימנו שורה של שאלות שעל חיים לברר היום עם ק. א) גורל חיפה - העיר - זכותנו בנמל - זכות במכס. ב) גורל יפו. ג) קורידור לירושלים ד) עמק הירדן חיים הזמין את פ.ר. לבוא להשתתף בישיבה. פחדתי מהזמנה זו. פ.ר. בא והודיע נחרצות - שאם עתנו לנו מדינה המורכבת מת"א ופ"ת - הרי זה טוב - ובלבד שיכופו עלינו את הדבר. אם לא תהיה לנו לכל הפחות מדינה כזו - אנו עלולים לאבד הכל. הזהרתי את פ.ר. על רעיון הבל זה, ודרשתי ממנו שלכל הפחות ימנע מהביע דעה זו בפניאיזה אנגלי שהוא. הבטיח - אבל איני מאמין בהבטחה זו. {P003} {0185-110} בעשרה לפני ארבע טלפן לי פ.ר. ראה מפת היפ ףסימפסון הוא מבין שמה שמציעים לנו זהו אסון. אמרתי אני שמח לשמוע זאת. תמה לשמחה - הסברתי שאחרי דבריו הבוקר טוב שהוא מבין את האסון שבדבר. ביקשתיו שיטלפן מיד לחיים - בטרם יבוא אצלו ק. - למען שישמע דעתו לאחר דבריו בבוקר. הבטיח לעשות זאת. - לפנות ערב אלפן מרטין אם יש לנו מספרים מדויקים על השטחים שלנו בגליל ושאר חלקי הארץ. במשרד אין למצוא המספרים האלה. שלחנו לו המספרים שבספרו האחרון של גרנובסקי וטלגרפנו לירושלם שימציאו לנו המספרים המדויקים. - מזכירו של Javage טלפן שהפגישה שקבע לי למחר בבוקר נדחית - כי נקרה ישיבה דחופה של הועידה האימפריאלית. יודיע אח"כ על זמן הפגישה. - שלחתי לפילבי הערותי להצעתו. - בשש אה"צ נגשתי לחיים. מצאתי מעודד ובמצב רוח חוגג. ק. נתן לו שתי ברירות: או קיצוץ הגליל או קיצוץ הגבול הדרומי: במקום שעמק החוף שלנו יגיע עד עזה יעבור הגבול צפונה, אם אנו בוחרים בגליל העליון, ויעמוד על מגדל. ח. כמובן בחר בגליל. חיפה העיר תכלל בתחום היהודי, והאנגלים יקבלו רק הנמל. יפו, לוד, ורמלה יכללו בשטח היהודי, ויהיה קורידור מנדטורי לירושלם. הסטטוס של היהודים (לגבי עליה) בירושלם ישאר כמו שהוא עכשיו. עקבה תהיה אנגלית - אבל לא הנגב. העליה תתחיל מיד, ולא בסיום תקופת המעבר. ק. סבור היה מתוך קריאת הספרות הציונית שהיהודים מעונינים בעיקר בחוף הים. והוא נלחם על יהודי כל עמק החוף, מראס אל נקורה עד גבול מצרים, אבל חבריו לא הסכימו אתו, ועמדו על גבול עזה. יתכן שביום ה' (בעוד שלושה ימים) יצטרך ףלראות שוב את ח. - כנראה שבימים האלה יחליטו על הגבולות. בפי הודיעה בשם ידיה שיש צורך להפעיל מיד את ב. ח. הולך לפריס ביום ה' (אם לא יעכבו ק.) ויפגש עם ב. וד. הידיד רואה צורך שד-ס. ישוחח עם אנטוני. {P004} {0185-111} חוששני שהסיפור של ח. יותר מדי טוב. קשה לי להניח שאמנם זו תהיה הצעת הועדה. כל הגליל העליון והתחתון עד דרום מפעל ר. ומשם לכל הרוחב עד הים ומכאן כל עמק החוף עד מג'דל לרבות יפו, ונוסף לכל זה קורידור לירושלם - היתכן? אם אין זו רגדה - ואולי ביום ה' נדע זאת - יש לרכז כל המאמצים על הנגב - שלכל הפחות חצי הנגב משטח הקונסציה של חברת האשל דרומה עד אילת יהפך לטריטוריה אנגלית (מנדטורית או אחרת) - באפשרות זו יותר קל להאמין מאשר בקבלת כל הגליל על מחוז צפת ועכו ללא כל שיור. - בערב פגישה בבית הארבייטר רינג עם עסקני תנועת הפועלים בלונדון: מנהיגי היוניונים היהודים והארבייטר רינג - חצוי קומוניסטים ודוקדיסטים, אבל בלי שנאה כבושה לא"י: היתה לי הזדמנות לחזור על האלף-בית של תנועתנו - מה שלא עשיתי זה זמן רב: במה שונה הפועל העברי בארץ מחברו בגולה ומדוע. השאלות שנשאלתי לא גילו הרבה הבנה וגם לא התנגדות נוקשה. אולם ותיקי התנועה אינם חשובים. שני בחורים צעירים דוברי אנגלית, כמעט קומונוסטים, נותנים דווקא תקוה. הם ערים וצמאים ורצים להבין את הסבך הפוליטי של הארץ - אולם כל זמן שמפלגתנו פה לא תבין שכל עתידה הוא בנוער, ולא בקרב העסקנים, ולא תמצא אנשים מתאימים לחינוך הנוער - אין תקווה למפלגה.