יומנים > יומן - מלא 13/09/1963

{P001} {0198-117} ,13.9.63 יום ו' בשעה שאצלנו התמעטות הילודה מדאיגה - הרי בעולם הרחב עודף הילודה מפחיד ומטיל אימה, ביחוד בארצות העניות. מאז ומעולם ועד 1950 הגיע מספר האנשים בעולם לביליון אחד. במשך שמונים שנה, משנת 1850 ועד ,1930 הוכפל והגיע לשני ביליונים. במשך שלושים שנה, מ1930- ועד 1960 נוסף ביליון שלישי. סבורים שעד 1975 יתוסף ביליון רביעי. הרבוי המהיר אינו חל כמובן על כל הארצות. משנות 1950 פחתה הילודה בארה"ב, עכשיו היא מונה בערך 190 מיליון. בשנת 1975 מחכים ל225- מיליון ובסוף המאה ל322- מיליון. הילודה גדלה בהודו ונהרו אמר: תכנית החומש שלנו מאבדת משמעותה אם הילודה תמשיך כמו עכשיו, והפיתוח לא ידביק אותה. בפקיסטן אמר איוב חן: אם הילודה לא תמעט הרי רמת החיים לא תהיה בהרבה טובה מזו של בעלי חי." גם נאצר סבור שאי אפשר להמשיך בילודה זו. ב1916- היו יותר משלושה ביליון אנשים בעולם, והרבוי לשנה היה 1.8 אחוז לשנה - מכפלים מהרבוי לפני עשרים שנה. בלי המעטה יהיו בעולם בשנת 1975 4 ביליונים, ובסוף המאה 7 ביליונים. ב2050- - 22 ביליון. {0198-118} ) reproduction ( אמריקה מקדישה עכשיו 6 מיליונים לחקר הפריה לפני 300 שנה נערך הרבוי ב3-\10 של אחוז אחד, החלק הששי של הרבוי בשנת .1952-62 על השאלה כמה אנשים יכול העולם לפרנס עונים אנשי "המדע" )harrison brown ( תשובות שונות: לדעת פרופ. הריסון ברון מהתכניון הקליפורני - 50 ביליון, אם האדם ישתלט על האנרגיה השמשית ) colin clark ( והגרעינית. הכלכלן האוסטרלי קולין קלרק מעריך 15-10 ביליון. אם פיתוח החקלאות ושימור הקרקע בכל העולם יגיעו לדרגה של זו בהולנד סבורים שבעוד 50 שנה יגיעו למספר זה של אוכלוסין. דר. ריימונד אול (raymond zwell) מבופלו סבור שהעולם יוכל לכלכל פי שלשה או ארבעה ממה שיש לו עכשיו - אם הטכנולוגיה של ימינו תשתלט בכל העולם, אבל זה ידרש השקעה של 20 ביליון דולר במשך עשר שנים בתעשית זבל ודומהו. בשנת 1950 התוצרת העולמית והשרותים יוכלו לפרנס 500 מיליון איש ברמה אמריקנית ו1.5- ביליון ברמה אירופאית. אילו היתה התוצרת של 1950 מתחלקת בשווה בכל הארצות היתה יכלה לפרנס 2.5 ביליונים ברמה של 5\3 באירופה ו5-\1 בארה"ב. אמצעים נגד הריון לא מתפשטים. במצרים הרבוי הוא 25% לשנה, בשני כפרים של ישוב של 8000 נפש הציעו לכל הנשים גלולות למניעת הריון (בפה) רק 19 קיבלו זאת. {0198-119} נזדמן לידי הבוקר תיק ,1939-2 ובו מאמר בעתון "היום" (שהופיע במקום "המשקיף" הרוויזיוניסטי שנסגר ע"י המשטרה לשבועים. המאמר הופיע ביום 2.3,39 ושמו "הייל היטלר בירושלים העברית." בעל המאמר אומר בין השאר: "אמנם היהודים שונאים את היטלר, אולם אם אנגליה בוגדת בעם היהודי בא"י, הרי עלולים היהודים להגיד לעצמם "תמות נפשי עם פלשתים" ולהשמיע קריאות "הייל היטלר" גם בחוצות א"י - ~היהודים מעריכים את את הנאצים וההיטלראים רק כאויבים יחסיים, אבל רואים את אויבם בנפש באותה המדינה המונעת מהם את האפשרות להיפטר אחת ולעולם מכל ההיטלרים. המדינה האויבת לעם ישראל ב"הא הידיעה" היא אותה המדינה המונעת מעם ישראל את שחרורו מ"תנאי הגלות" הצעותי לקראת הספר הלבן נוסחו ביום 3.5.39 - בתיק 2 - 1939) עמוד 64-61). שיחה על כך עם אדוין סמואל. לדעתו "יכריע קו את הממשלה בבטחון מוחלט" (עמוד 58) - ישנו מדיניותם. ביום 6 במאי בא אצלי רוקח (על פי הזמנתי) ושפך לפני מרי שיחו "רבים מהחוגים האז. עוזרים לרוויזיוניסטים, אם כי אינם רוויז., אלא מתוך התנגדות לשמאל. כשנוסד "כופר הישוב" נשארו הרוויז. בהתבדלותם, וכולם נצטרפו לכופר הישוב, היו רק מועטים שסרבו לשם לכופר הישוב בטענה שהם רוויז. אם כי ידוע שאינם רוויזיוניסטים. הוא, רוקח, נתקף מאז ע"י הרוויז. כאיש שנמכר לשמאל. לא השגיח בזאת. לאח"כ הוא וחבריו נתקפו {0198-120} גם ע"י הימין. כופר הישוב בכל זאת הצליח. מס האימפורט מת"א בלבד מכניס 5000 לא"י לחודש, ומהו הפרס שניתן להם?" הסכסוכים נמשכים - הוא חושש שהצבור לא יענה עכשיו. אמרתי לו שאין לי כל חשש לגבי הצבור הרחב - אני בטוח שאם היישוב יתבע - ייענה. הצעתי פגישה עם כמה אנשים ורוקח אמר שהוא מוכן להזמין ביום ה' הבא, כשאבוא לת"א, מספר אנשים לשיחה על המצב. הוא ימציא לי הרשימה בעוד יום או יומים, אמרתי שאשתתף ברצון בשיחה. ביום 6.6.39 הסברתי בירושלים במסיבת חברים "יש להבין המצב בישוב והקשיים הכרוכים בקו הפעולה, שנקבע ע"י המוסדות. כל הזמן היתה סתירה בין מה שקורים ימין ושמאל, עכשיו הוא התחדד, לא בכל 100% אשם הימין, כי יש שומעים גם אצלנו הם הדברים שנשמעים יום יום בה"בוקר," כשם ש"הבוקר" חושש מליכוד הישוב תחת דגל ההנהלה, יש בתוכם המפחדים מכל מסגרת כללית ופעולה אחידה בישוב ויש פחד הדדי. השמאל מהימין והימין מהשמאל. לניגודים בין שני מחנות נוסף ניגוד "הקווים" - קו של התנגדות אקטיבית ונועזת, וקו התנגדות פסיבית או מילולית, המחיצה בין שני אלה אינה עוברת בדיוק בין ימין ושמאל. סמלאנסקי הוא אידיאולוג של הקו הפסיבי, אבל גם בקרב הפועלים יש נוקטים בקו זה. אין סמילאנסקי נוקט בקו זה מחוך אינטרס פרטי כבעל פרדס, אלא זוהי הכרתו הציונית, והכרה כנה ויש לכבד אומץ לבו להביע עכשיו רעיונות בלתי פופולאריים, אבל יש נגררים אחרי קו זה מתוך אינטרסים פרטיים. {0198-121} "אנו נכנסים למשטר פוגרומיסטי. עד עכשיו סבלנו מטירור ערבי, כרגע נעמוד בפני טירור ממשלתי מה שעשו היום (?) בת"א זהו פוגרום. כולנו שוללים הטירור של הכנופיה הרוויזיוניסטית שנעשו בימים האחרונים(?) - ח"א לא נזדהתה עם הריגת שני ערבים, כשם שכפר סבא לא הזדהתה עם התועבה שנעשתה בביר עדס ולא היה מקום לעונש כזה על ת"א." אנחנו היינו תמיד דרוכים לקראת פעולה קונסטרוקטיבית. גם להבא נצטרך להתמיד בפעולה זו וביתר שאת, אבל נצטרך להגיב גם תגובה מלחמתית. אין סתירה בין שני אלה: אין עם יכל לנהל מלחמה אם חלק גדול של העם אינו יוצר ובונה בשעה שהחלק השני עומד בחפירות. - מגזימים בכוח העומד באנגליה מאחורי הסה"ל, ומגזימים בחולשה שלנו. לכוח שלנו יש בעלי ברית באנגליה ובאמריקה. - אציין רק שני קוים עיקריים בפעולתנו: 1) עליה, 2) הקמח כוח צבאי יהודי. יש להלחם על ראש עיריה יהודי בירושלים - נגד עיריה יהודית נפרדת - יש להכין עיריה של ירושלים במלחמתנו על הארץ. ירושלים אינה סתם עיר, היא אפילו יותר מבירת הארץ - היא עיר עולמים - - יש בירושלים 1) נוער, 2) עדוד, 3) הדר, 4) עיריה. יש לגייס הנוער, ללכד העדות, ליצור ישובים בהרים, ולהלחם על ראש עיריה יהודי. כשיש ירושלים יהודית לא תוכל הארץ להיות מדינה ערבית. ביום 8.6.39 - שיחה עם ברל ורוטנברג. פ.ר. קבע שיש אידנטיות בין השקפתו והשקפתי. באותו יום בא זן פריזלנד והציע להרחיב נמל ת"א - לבנות שובר גלים ולייבש חלק של החוף. זה יעלה 150.000 לא"י. הופיין הסכים לתכנית. פ.ר. ובדל נכנסו בבוקר לוועד הלאומי. [0198-122} 9.8.39 - הזמנתי מזכירות הארגון. ביררתי התקציב. דרשתי משני חלקי הפריטט לקבל משמעת ההנהלה בענינים שבסמכות ההנהלה מבלי לשאול הגושים. ד.ג. (ד. גפן) הודיע שחבריו מסרבים, כי נציגי הגוש, י.ג. (אני מניח י. גלילי) הודיע שהם מקבלים משמעת ההנהלה. הודעתי שכתנאים אלה ינהל המרכז רק פעולות הבטחון של הארגון, שאר הפעולות יתנהלו ע"י ראש המפקדה בלבד, על פי הוראות ההנהלה. י.ס. (סיטקוב) הודיע שאינם סרים למרות ההנהלה והוועד הלאומי, ד.ג. סובר שהוא חבר ההס' הציונית והכנסת ונחון למרות המוסדות העליונים. א.נ. (?) (אורי נדב) יותר קרוב לדעת ד.ג. מאשר לדעת י.ס. 10.6.39 - ביררתי עם יוחנן (רטנר) הסידורים הפנימיים שיש לעשות לאור התשובה של ב"כ הגוש הימני. 11.6.39 - הזמנתי אוסישקין ורופין לדון על הקמת ישוב בחמדיה. 13.6.39 - באו אצלי י.ס. וד.ג. למסור תשובת מפא"י. לא קיבלו בישיבה שום החלטה כי ד.ג., י.ס. וא.נ. סבורים שלפי הסטטוס אין יו"ר מפא"י יכול להוציא הוראה שהמפאי כולו אינו מסכים להם, הם נבחרו הגוש האזרחי. עניתי: המפא"י הוא פריטטי ובראשו יו"ר אבל הארגון הוא אחד, ואינו קנין הגושים. לגבי הארגון יש רק צד אחד: העם היהודי. נציגי גוש יכולים להוציא חבריהם ממפא"י - אבל אין להם כל סמכות לחח הוראות לארגון. {0198-123} 10.6.39 - בא אצלי מ.ס. בעד המשכת עליה והתישבות בכל התנאים, אבל בלי התנגשות עם הממשלה, בעד חיזוק כלכלי של הישוב, לא לתת יד לפרוק הנשק, להמנע מכל פעולה העלולה להשפיע לרעה על מצבנו הכלכלי. רק אם יקימו מדינה ערבית - נמרוד. הסברתי לו דעתי ודעת ההנהלה, כאשר הודעתי לו החלטתנו על הארגון הודיע שהתאחדות האכרים תצטרך לעזוב אותו, ואולי גם את כופר הישוב. באה אצלי משלחת של ארגון העובדים של צ.כ. ב.' לפי דבריהם הם מונים 5000 איש. יש שני זרמים: 1) נטיה רוויז. 2) מעשית. הם מקבלים מרות הסוכנות, אבל הם מקופחים. 17.6.39 - פגישה שניה עם ארגון העובדים ב.' במפלגה יש וויכוח על הקו. הארגון מוכן לעמוד לרשות ההנהלה. ביררתי קו ההנהלה - הם הסכימו לו. - באו אצלי נציגי אגודת ישראל: הרב בלוי וסורקיס. אמרו לי כי המועצה העליונה שלהם בחו"ל קיבלה החלטה להצטרף לכל העם היהודי במלחמתו נגד הסה"ל מחוץ לדברים שהם נגד המסורת, כגון אי תשלום מסים. כששאלתי מהי האסמכתא לאיסור זה - אמרו שזה ענין של מסורת ולא של דין. 19.6.39 - מכתבי למרכז הנוער. נבחרה ועדת ששה, ניסחה חמש מסקנות ואגודת הסטודנטים בתכנון, בחרות סוציאלים, בני עקיבא, גורדוניה, דגל ציון, סטודנטים באוניברסיטה בירושלים, ויצו הצעירה, חוגים מרכסיסטים, {0198-124} מחנות עולים מכבי, נוער ברוכיה, נוער לומד חיפה, וירושלים, נוער עובד נוער ציוני א' , עדות המזרח, הפועל, הצופים העברים, השה"צ. 18.6.39 - מסיבה של התאחדות האכרים. מ.ס. מסר על השחה אתי, סיפר על האולטימטום שהגיש לי בדבר ארגון ההגנה - התנגדו לדעתו. 20.6.39 - הערכת זיאמה על המצב ותכניתי. טירור נגד ערבים. איסור של השתמשות . . . ביום 20.6.39 - פרסמתי ב"דבר" - "קו:" עליה, התישבות, הגנה עצמית, עצמאות, אולם לא נטמא מלחמתנו במעשי תועבה וטירוף דעת שנתפסו להם בריונים משוסים בביר עדס, תל אביב, ירושלים וחיפה: רצח ערבים ויהודים חפים מפשע - בתעלולי פשע וכסל אלה רק נכתים מלחמתנו הצודקת, נערער כושר פעולתנו וניחן יד לצוררינו." :5.7.39 דן מרכז המפלגה על המצב. הרציתי על התכוננות לקונגרס ואפשרות של מלחמה. 10.7.39 - נמסר לי מהוועד הלאומי דו"ח על מצב פליטי "אסטיר" של דר. רות יפה מראשון לציון, שביקרה במחנה ביום .1.7.39 12.7.39 - מיניסטר המושבות הכריז בפרלמנט שמאוקטובר ואילך תיסגר הארץ לעליה יהודית, בגלל הפליטים שעלו ארצה בניגוד לתקנות העליה. המיניסטר הטעים שהפליטים באו מפולין ומרומניה, אע"פ שידוע כי רובם עלו מגרמניה, אוסטריה, ציחיה ודנציג. (מכתבי לארגוני נוער 19.6.39 בתיק 3).