יומנים > יומן - מלא 13/10/1934

{P001} {0123-49} 13.10.34 12 - שמורק, ברנשטיין (הולנד). מרטין, רוזנבליט, קורט בלום, ברוד. לוקר, לוטרבך, אני. אחרי הפתיחה של ברוד. ביקש שמורק לדעת מה קרה בישיבות עם הרוויז, והציע שתקרא ישיבה משותפת של כל המפלגות, שלא האכסקוטיבה לבדה תחליט אלא כל המפלגה ידונו עם יש אפ שרות לשלום או לא. אם לא תקרא ישיבה משותפת - תפרסם ההנהלה תוצאות השיחות עם המפלגות. לוקר - מקודם עלינו לברר את המצב. נקרא לישיבה משותפת אם לא יהיה ברור שאין סיכוי להצלחה. ברוד. - מסר סקירה קצרה על השיחה עס הרוויז. ושאל אם הכלליים יסכימו לרכוז לחבריהם שדובר עליו עם הרוויז. {0123-50} שמורק - ענין זה אינו נוגע לנו. אני העירותי שבברור עם הרוויז. דברנו לא רק על מניעת אלמות - אלא קביעת דרכי וויכוח תרבותיים, וכל המפלגות צריכות להתחייב על כך. בלומנפלד - כל המפלגות, והכלליים בתוכן, נלחמות באמצעים לא הגונים נגד מתנגדים, הצבור עיף מפולמוס לא הגון זה - ויש להפסיקו. שמורק - אם כל המפלגות יסכימו - גם אנו לא נתנגד. לאחר שיחה הסכם שבכל ארץ יוקם משפט מפלגתי, על מפלגתי לשמור על הוויכוח הציוני שלא יעבור גבולי המותר. בשאלת יחסי העבודה פתחתי אני. עבודה עברית מוכרת להלכה, אך אינה נתמכת למעשה ע"י גופים ציונים אחדים, ולא עוד אלא שמפירי העבודה העברית נתמכים. ביחסים בין עוברים ומעבידים יש לקיים משטר הסכמים. בפנים הפועלים - אחדות הפועלים. תשלום בישוב ובציונות תלוי קודם כ בשאלת היחס לארגון הפועלים. שמורק - משטר של הסכם היא תביעה בלתי אפשרית. זה אפשר עם נותני עבודה גדולים, אבל לא עם קטנים (העירותי שנחתם הסכם בין ההסת' ובין ארגון בעלי מלאכה) למעשה אפשר - עונה שמורק, אבל בפרינציפ לא. זה גם לא רצוי. לעולם לא יהית הסכם אם צד אחד יקבע מה טוב בשבילו וצד שני יקבע מה טוב בשבילו. בלי כוח ממשלתי לא יקום הסכם. מבלי זה שיוקם כוח שיכף את שני הצדדים לא יהיה שלום בישוב ובציונות. הפרדמן צריך לשלם כפלים לפועל יהודי באשר הוא יהודי, נחוץ איפוא שגם הפועל יקריב קרבנות, וצד שלישי צריך לקבוע זאת. הסכם פירושו "דיקטורן", ביחוד {0123-51} כשהפועלים יהיו מאוחדים. דרושה אינסטנציה עליונה שתקבל תנאי עבודה, חוקי עבודה. אילו היו תנאים אחרים - היה הועד הלאומי צריך להיות הארגון הזה. יש למצוא אנשים נייטרליים - למשל רוטנברג, אולי נם לא יהודים. ואשר לאחדות הפועלים - 15 שנה היינו סבורים שהסת' העובדים היא מוסד לאומי. כשנוכחנו שזה רק מסווה לאינטרסים פוליטיים סוציאליסטיים חדלה ההסת' להיות דבר קדוש. מדוע מופיעה ההסת' בבחירות לקונגרס? מדוע אין מפא"י מקבלת חבר שאינו בהסת'? כל זמן שההסת' תהיה כוח פוליטי, תשתתף בבחירות לקונגרס, לכנסת ועוד - לא יהיה שלום בישוב. אנו מציעים לשכה שתמונה ע"י הקונגרס, ועדת בוררות מורכבת מפועלים ומעבידים במידה שווה עם נייטרלים בראש. באי כוח הפועלים והמעבידים לא יבחרו ע"י הפועלים והמעבידים אלא ע"י אינסטנציה נייטרלית. שאלתי מי ימנה את האינסטנציה אשר תרכיב את הלשכות ותקבע תנאי העבודה. שמורק ענה - הנהלה קואליציונית של כל המפלגות. כמובן רוב העם אינו סוציאליסטי, לא תתכן הנהלה סוציאליסטית. בלומנפלד ענה לשמורק. לוקר אח"כ אני ענינו בפרוטרוט ובאופן יסודי לשמורק. רוזנבליט - הרבה מדבריו של שמורק אינם דעת הברית העולמית (שמורק - נכון;) בקרקוב לא החלט ליצור הסתדרות עובדים חדשה - גם ההפך לא החלט. הרוב בקרקוב אמר שלהלכה הוא בעד הסתדרות אחת. רק אם אי אפשר יהיה לקיים הס' אחת - ייווצר מודום {0123-52} של יחסים בין הארגונים השונים. הסטטוס קוו צריך להשמר עד הקונגרס - אין ז"א שאחר הקונגרס חייבים הפועלים "הכלליים" לצאת מההסת' אלא שאז ידונו מחדש על המצב. החלטות קרקוב בשאלות העבודה טעונות פירושים ושמורק רשאי לפרש כרוחו, אבל אחרים רשאים לפרש כרוחם. סעיף הבוררות שבתכנית קרקוב יש לו מקום רק במערכת הסכמים המעבידים בארץ לא יכנעו להחלטות הקונגרס בשאלות משקיות. תכנית שמורק על בוררות - היא הצעתו האישית (שמורק - לא אמרתי זאת כדוגמה), קרקוב לא מציגה תנאים למוסד הלאומי כאשר הציג שמורק. כל מוסד לאומי - משמאל או מימין - יש לו הסמכות הלאומית. קרקו מחייבת קואליציה - אבל על בסיס תכנית פעולה מוסכמת (שמורק - מסכים) ברנשטיין - אינו מוסמך לפרש החלטות קרקו, כי לא הייתי שם. השאלה החמורה בארץ אינה ביחסי פועל ים ומעבידים, אלא ברוב שבין ההס' וביתר. שאלת הרוויז. לא תפתר ע"י הוצאה. אין זה פשוט כ"כ שההסת' היא בלתי מפלגתית מבחינה פורמלית זה נכון, אבל ההס' משמשת מעין כוח למפלגה. באי כוח החלוץ בהולנד אומרים שהציונות לא תפתור שאלת היהודים. (שאלתיו אם הוא מצא זאת בספרות שלנו, ענה בחיוב). על שאלתי אם החנוך בחלוץ אינו ציוני, ענה - לא, הוא ציוני, אבל הוא מצרף עוד דברים נוספים לציונות, כמו סוציאליות. שאלתיו אם הדברים הנוספים פוגעים בציונות - ענה, לא, אבל אין אנו מסכימים להם. {0123-53} זהו משגה להאמין שלהס' הציונית יעלה להבטיח בארץ משק תכניתי - הייתי מתנגד ל- , אבל עכשיו התערבותנו לא תצליח. ההסת' הציונית היא עכשיו רק אחד הגורמיםהכלכליים, אבל לא המכריעים והקונגרס הציוני לא יוכל לסדר יחסי עבודה ולצערי אני מוכרח להסכים בשאלת יחסי עם ב.ג. ורואה בהסכם דרך לשלום. השאלה הסוציאלית לא נסתרה אפילו בארצות הפשיסטיות, וגם בארץ לא תפתר, אלא בדרכי הסכם. ואשר לאחדות ההסת' - אם ההסתדרות תהיה בלתי מפלגתית בפועל ולא להלכה, שההסת' לא תהיה מכשיר כוח בידי המפלגה, כלומר (שאלתי: מה אתה מציע למען שלא תהיה השפעת מפא"י מכרעת בהסת'?) להלכה, יותר טוב שבארץ תהיה הסת' אחת - אבל על שאלת ב.ג. איני יכל לענות, עלי לעיין בשאלה. שמורק - כל המפלגות צריכות להביא קרבנות גדולים בשביל השלום, כשלנו יהיה רוב לא נוציא מההנהלה מפלגת הפועלים. אבל אנו חושבים שאם למפלגה הסוציאליסטית יהיה רוב יזיק הדבר לציונות. לא הצעתי דיקדטורה אלא התערבות גורם שלישי. איני מתנגד להסכמי עבודה. בכל מקום שזה אפשר יש לעשותם. אבל הסכם עבודה הוא רק תוצאה של סכסוכים ושביתות. אני מציע ועדי בוררות של באי כוח שני הצדדים בהשתתפות צד שלישי - הוה"ל או ההנהלה הקואליציונית. ההסת' עושה עבודה ציונית חשובה, אבל ההסת' כבשה ענפי פעולה שההסת' הציונית צריכה לעשותם. {0123-54} אם יהיה חוסר עבודה - תדאג לכך רק ההס', ואנו לא חושבים כלל על זה. למה איפוה ההסת' הציונית? כל מי שתומך בכם הוא אנשי-ציוני. לכם יש הרבה פקידים בהס' - זהו כוח גדול, ואתם מתפלאים למה מפלגות אחרות אינן רוצות להשתתת בהס'. הבחירות הפרופורציונליות בהס' נחוצות לכם. בגוורן שפטן אין צורך בבחירות כאלה. אחד אחד מכל מפלגה ינהל את הענינים המקצועיים. אני מדבר לא בשם הוולטרפרבנד, אלא בשם מי שהיו קבוצת ב'. ברוד. - בסעיף יחסי עבודה אין הדעות חלוקות. בוררות באה לאחר הסכם. אבל הסכם בלבד לא מספיק, כי יתכן שיהיה סכסוך, ואז יש לקיים מוסד בוררות. איך מורכב מוסד זה - טעון עיון.כולם מקבלים משטר הסכמים. (שמורק - איני מסכים לגמרי). דעתי היא שאם אפשר הסכם - יהיה הסכם, אבל אין זה כלל. מה לעשות במקום שאין הסכם דעתי היא שאסור לעשות שביתה ולוקוואט.) - ברוד (ממשיך) הבוררות היא סעיף אחד של הסכם, אבל היא בוררות חובה. באשר לאחדות הפועלים, להלהכה אין חלוקי-דעות, אולם יש קשיים בדבר, הפעולה המקצועית וודאי שייכת להסת'. אבל יש פעולות אחרות והן גורמות קושי רב. א) ענפי פעולה שאינם פוליטים, אבל הם צריכים להיות כלליים, כגון קופת חולים, ועדת תרבות, דבר זה קיים בכל ארץ גם באנגליה אין בטוח כללי. ב) ענפי-פעולה חנוכיים, שהם פוליטיים בתכנם, כגון הפעולה בגולה. בקרקו החלט לא להוציא לע"ע הנוער "הכללי" מההסת', אולם העיקר הוא מה שיהיה אחרי הקונגרס, והחלטת קרקו אינה מספיקה. ב.ג. טוען שהפועלים "הכלליים" אי רוצים לצאת האם יכריחו הכלליים אותם לצאת? {0123-55} שמורק - גם אם נחליט על הסת' אחת - ברור לי שהחיים ייצרו כמה וכמה הסתדרויות. אולם למרות רצון הפועלים "הכלליים" לא ניצור הסת' חדשה. עניתי באריכות לשמורק על הקרבנות - אם כוונתו שהוא מוכן לקרבנות או שהוא דורש קרבנות לאחרים, על הסכמתי להגדיל כוחה ושלטונה של ההס' הציונית לא רק על הענינ ים בארץ אלא אפילו על הון וחיי החברה בגולה, על צורת הארגון של ההסת' ותפקידיה ואם יש בהם נזק לציונות או לא, על אי אפשרות לדבר על שלום - ובאותו זמן להכריז מלחמה על תנועת הפועלים. של ום יתכן על יסוד מיצוי השאיפות המשותפות לכולנו. אנו מאמינים בדרך מסוימת להגשמת הציונות - וחובתנו להוכיח לעם שדרך זו היא הדרך, ולא נסכים לכל הצעה שתמנע מאתנו חופש הפעולה בעם, אולם בין שנהיה רוב ובין שנהיה מיעוט אנו מוכנים לקואליציה הכי רחבח על יסוד תכנית פעולה מוסכמת. - בתשע בערב אספה של האר"יים. הרצאתי על המצב הפוליטי וסיכויי הציונות בשעה זו.