יומנים > יומן - מלא 13/12/1956

{P001} {0015-61} 13.12.56, יום ה', ט' טבת פרס מסר שלשום בפגישה בירושלים כי הצרפתים חתמו על פרוטוקול למכור לנו 72 סופר מיסטרים ו57- ווטורים. זה יעלה 120 מיליון. הצרפתים גם מסכימים שהציוד המושאל ישאר אצלנו, זה כולל 100 סופר שרמנים, 20 שרמני-עזר, D.M.C. 300 200 האף טראקס, 6 דקוטות, תחמושת וחלקי חילוף, 6 תותחים 106 מ"מ, 1000 בזוקות, פגוזים ועוד. ציוד זה שווי 15 מיליון ד. - בעשר ישיבת המטה. הבעיה העיקרית תוספת כוח אדם מעולה לחיל האויר ולחיל השריון. זה אפשר לעשות אך ורק על חשבון נחל, כי דרושים אנשים מאיכות גבוהה. אמרתי למשה כי גם פה קובעת העדיפות. לקח המלחמה הזאת אמר כי כוח השריון שהיה לנו לפני מערכת סיני הוכיחה יכלתה. השנה לא תהיה מלחמה. שריון {0015-62} מצרים הופחת, ואין הכרח דחוף להגדיל גייס השריון, אם כי יצאנו מהמלחמה בתוספת רבה של שריון (גם "המושאל" וגם השלל). ונסתפק בכוח השריון שהיה לנו עד עכשיו. לעומת זאת ברור כי יש להגדיל כוח האויר. הפעם נעזרנו בכוח אויר זר, שלא יעמוד לנו במבחן שני. כוח האויר שלנו נגרע במלחמה, ויש לחזקו. לעומת זאת יש עכשיו עדיפות ראשונה להתבצרות ראשונית ובת-קיימה, שהיא עליה והתישבות. השנה נקלוט 60 או 70 אלף עולים, ואם נניח הצנור (מניחים כבר) מאילת לבאר שבע ואולי לאשדוד - נצטרך להקים ישובים אחדים לאורך הקו (לבאר שבע בלבד זה קרוב ל250- קילומטר). עולים לא ילכו שמה וידרש לנו נוער חלוצי. אמנם עלינו לדאוג שמקור להתישבות חלוצית חדשה לא יהיה רק נחל. כשבעים אחוז מנחל נושרים. יש לגייס מתישבים ותיקים ודור צעיר בעיר להתישבות חלוצית חדשה בנגב, אבל עד שנעשה זאת (אם נצליח) אין לנו אלא נחל, ולכן נקודות חדשות בנגב עדיפות מהגברת השריון. שיקול זה חל גם על כל מבנה תקציב הבטחון. עליה קודמת הפעם. - בארבע וחצי בא אצלי קרוסמן. היה עשרה ימים בטבריה, הריקה עכשיו מאדם. שאל אותי מה דעתי על עזה. אמרתי שבשעה זו אומר רק כי המצרים לא יורשו לחזור הביע סברה כיעזה תהא מקושרת עם ישראל וישב בה נציב מטעם או"מ. אמרתי שאני מחשיב יותר מיצרי אילת והסברתי לו מדוע. שאלנו אם אנו רוצים בברית עם אנגליה. אמרתי שפעם הצעתי זאת שגנרל רוברטסון עוד בימי ממשלת הפועלים (אחרי מות בווין), אבל לא אציע זאת עכשיו. בלי אמריקה אין טעם לברית כזו. מעמדה של אנגליה במה"ת נהרס, ו"הידיד" האחרון של אנגליה נורי - תלוי בסערה, וכדור אחד יוכל לסלקו. שאלתיו מה טעם מעשיו של אידן בתעלה. מדוע התחיל ומדוע לא {0015-63} סיים, אם כי יכל לעשות זאת בשנים שלושה ימים. אמר יש שתי סיעות בשמרנימ. "אנשי הסואץ" וליברלים. אידן רצה לצאת ידי חובת שניהם ולכל צד דיבר כרוחו, ולא ידע באמת מה יעשה. שלח צבא אך לא העיז לפעול, פתאם פעל - והיסס ונתן פקודה לפעול בלי אבדות. אילו היה צורצ'יל במקומו היה מדבר תחילה עם האמריקנים, הוא שהיה משכנע אותם או לא. אידן בעצם רמה את כולם ואת עצמו. הוא לא ישוב לשלטון לדעת קרוסמן. שאלתיו אם נכון הדבר כי המוני הפועלים היו דווקא בעד המבצע? הודה בכך. והוסיף כי אפילו בוואן אמר לו בשיחהפרטית כי אם הוא צריך לבחור בין U.N is right or wrong או My country is right or wrong הוא בוחר בארצו. בוואן הוא ככל המוני האנגלים פטריוט וזרל"זרים" - לכל אלה שאינם מדברים אנגלית. שאלתיו מי "ירש" את אידן? אמר בטלר או איש חדש לגמרי. שאל על המצב בירדן, אמרתי שלדעתי אין למדינה זו עתיד, אבל לפי שעה מוטב שאנגליה לא תנתק הקשר למען לא תיהפך לגרורה סובייטית כסוריה. הוא הודה שאנגליה עכשיו תלויה לגמרי ברצון ארה"ב. אמרתי לו אני רואה סכנה בדבר. ארה"ב נעשתה למנהיגת העולם הבלתי קומוניסטי. אייזנהויר הוא איש ישר וכנה ובעל רצון טוב ושואף בכל לבו לשלום, אבל אינו מדינאי, ותלוי בדעת יועציו. אין יודע מי יבוא אחריו, ולא יתכן שכל העולם החפשי - וגורל העולם - יהיה תלוי באיש אחד ובארה"ב. יש הכרה בהקמת ארה"ב של אירופה. זה לא יעשה בלי אנגליה, כי צרפת פוחדת - ובצדק - מגרמניה. שתוף אנגליה יאפשר הקמת ארה"ב באירופה. והוכשרו עכשיו התנאים. על אנגליה לראות עצמה כחלק מאירופה. אין היא עוד מרכז הקומנוולט. המרכז הזה עבר לאמריקה. אנגליה אינה אלא [ כתב יד:dependency ] של אמריקה עכשיו במצב הנוכחי. קיום שני כוחות חפשיים בעולם, בלתי תלויים זה בזה אבל ידידים ובעלי ברית יבטיחו שלום העולם. {0015-64} אסיה היא משענת קנה רצוץ, לפי דברי שרת בורמה סבורה שיש לה עוד עשר שנים לקיום עצמאי. היא עומדת להיבלע ע"י סין. מלאיה סבורה שיש לה רק 5 שנים. הודו אינה אלא נהרו. בלי נהרו ספק אם אחדותה תתקיים. היא עלולה להתפורר, ובחלקים רבים עלולים הקומוניסטים להשתלט ורק קיום שני גושים אדירים דימוקרטים - אחד באמריקה והשני באירופה, עלול להציל גם אסיה וגם העולם. קרוסמן הסכים לדעתי זו. הוספתי ואמרתי כי יתכן מאוד שארה"ב באירופ ה תהיה סוציאליסטית. באנגליה ישלטו הפועלים, בצרפת יש סוציאליסטים השפעה חזקה. בסקנדינביה שליטים הסוציאליסטים, וגם בגרמניה עולה קרן הס.ד. וכן בהולנד ובבלגיה. קרוסמן אמר שהוא חושש קצת מבוואן, שיהיה שר החוץ כי הוא נציונליסט קיצוני ומתיחס כרוב האנגלים בבוז לזרים". - בערב הלכתי לצהלה לשוחח עם משה. הבעתי לו חששי למצב הרוח בקרב קציני צה"ל. צה"ל אינו רק מכונת מלחמה. אלא כוח מחנך. זהו הנוער העברי שיעצב דמות העם, ואני דואג להלך הרוח שבצבא. חוסר או-בטחון, אי-אמון, על המפקד לאהוב פקודיו וכן להיפך. חניבעל שפקד על אספסוף אפריקאי זכה במסירות צבאו למרות הקשיים והמסעים המסוכנים. יש יחס לא טוב לרמטכל, ויש להניח שהרמטכל אין לו יחס של ידידות לפקודיו. אמרתי למשה שעזבתי שדה בוקר אך ורק מפני שלרגל כשלון במצרים חששתי לדימוקרטיזציה בצבא, וידעתי כי לבון, למרות כשרונו ופקחותו, לא ירכוש אמון המפקדים, כי חסרה לו אהבה לצבא. ואני מדבר כידיד - אולי הידיד היחיד שיש לרמטכל. - יש לשנות ולהשבית הלך הרוח בצבא. [[ ק ט ע ח ס ו י ]] {0015-65} [[ ק ט ע ח ס ו י ]]