יומנים > יומן - מלא 16/06/1936

{P001} {0130-66} 16.6.36 העמוד הראשון של News Chronicle הבוקר תפוס בסנסציה של חוזה פיצל ויצמן. הקרספונדנט של העתון בירושלים מוסר שהערבים טוענים שכל המכתב הוא זיוף יהודי, ושהרזרבציה של פיצל לא תורגמה כהוגן ע"י לורנס (שתי טענות סותרות זו את זו...) הטענה האחרונה צודקת - כאשר העירותי לוויצמן מיד לאחר שראיתי את התעודה. לורנס ריכך את הרזרווציה של פיצל, מבלי לשנות אמנם את תכנה ביסודו. העתון מצרף את הפכסומילה של חתימת פיצל והסתייגותו במקורה (מנין באה התעודה הזאת אצל הערבים?) אשרתי לויצמן שבנירותי יש מכתבו של פיצל להרברט סמואל המאשר את הסכמתו לתביעותיו הציוניותשל ויצמן. {0130-67} ו-ן טלפן מיד להרברט וזה שלח לו את המקור של המכתב. המכתב המקורי כתוב צרפתית (אצלי היה נוסח אנגלי) ומתוארך 10.12.19, מפריס. החתימה של פיצל היא בערבית. אולם ויצמן אמר לי שפיצל יודע צרפתית. בעמאן שוחחו שניהם צרפתית. קשה יהיה לערבים לטעון שסמואל זייף מכתב של פיצל. נצלם המכתב ונמסור אותו לגיוס-קרוניקל. - ויצמן הלך ברבע לפני שתים עשרה לא.ג. - אה"צ שב חיים מלא סיפוק מהשיחה. מזמן שיחתו עם בלפור, אמר, לא היתה לו שיחה טובה כזו. הוא מצא הבנה גמורה לעניננו. - כרגיל היה לא קל להציל מפיו בדיוק ובשלמות מה היתה השיחה, אבל אלו הן הנקודות העיקריות. א.ג. שאל את ו. מהו לדעתו שורש המהומות? חיים ענה: קיומנו. והשאלה היסודית היא: יש לנו זכות לבוא לארץ או לא, כל השאר הוא שני במדרגה. א.ג. הסכים לכך והבטיח שבנאומו ביום ו' - שיהיה קצר - יעמוד על זכות היהודים לבוא לארץ. הוא ביקש את ח. להשפיע על אנשי מפלגת העבודה שידרשו בוויכוח אמצעים נמרצים, שיציינו את התנהגות היהודים במהומות (כשרון ההבלגה), אולם ביקש שלא יתקפו את המופתי, כי אינם רוצים לשרבב סכסוך דתי בקונפליקט זה. {0130-68} ח. עמד על שאלת הפקידות. אמר שאינו רוצה הפעם לדון באריכות על הפקידות, אבל ציין שעמדתם בסכסוך זה היה גורם חשוב בהתפתחות המהומות והביא לידי מדיניות של תנודות. א.ג. אמר ששאלת הפקידות היא חשובה ויצטרכו לטפל בשאלה זו אח"כ. הוא יודע על עמדת זקן השופטים והמזכיר הראשי. ח. סיפר לו ששאל פעם את הנציב אם הוא מחייב את הבית הלאומי. הנציב ענה שאלמלא היה בעד הבית הלאומי לא היה נשאר בארץ. ח. סבור - כך אמר לו - שלא הרבה פקידים היו יכלים לענות תשובה זו. לבם של הפקידים אינו שלם אתהבית הלאומי, ולכן הוא חושש שכל החוקים התקיפים לא יתגשמו למעשה. א.ג. אמר שהוא בעד אמצעים נמרצים לדיכוי המהומות. ח. דרש גיוס שוטרים יהודים נוספים. הוא אינו רוצה שיגידו שהיהודים מסתתרים מאחודי הצבא הבריטי. א.ג.אמר. אין זכות לשום אדם להגיד שהיהודים חוסים בצל המשטרה והצבא הבריטי, אבל לא נתן תשובה אם יגייסו עוד שוטרים או לא. ח. דרש פירוק ועד השביתה. א.ג. ענה שאחד מהם כבר הגלה ועוד אתד או שנים נאסרו, ובין הנשארים יש סכסוכים, אבל לא הבטיח שהנציב לא יקבל איש מועד השיתה. ח. הניח בידי א.ג. את הטלגרמה של משה שנתקבלה אמש (דרישות והצעות לשיחה הזאת) - מה שהיה מעשה בלתי זהיר קצת מכמה טעמים - למען שא.ג. ידון על הדרישות. {0130-69} is deadly against the land א.ג. אמר שהוא .proposals (איני בטוח אם אלו הן המלים שיצאו מפי א.ג., אבל במלים אלה מסר לנו ח. את דברי א.ג.), והוא רוצה שאנחנו, היהודים, נעבד תכנית פיתוח חיובית. ח. אמר שאנו רק נשמח לזאת, וחבל שכל הזמן לא ניתנה לנו האפשרות לכך. א.ג. אמר שלאחר שהסדר יושב אל כנו יהיה מוכן לדון אתנו על קביעה קו התפתחות גדולה. א.ג. יודע שיד האיטלקים במהומות הללו. זהו בערך מה שנמסר לנו לע"ע. ו. מיהר להפגש עם ל.ג. כאשר נדבר אתו בשבת ולמסור לו את החומר לוויכוח. מחר יכתוב את השיחה כולה. תוספת. א.ג. ביקש ח. לראות את בלום ולהסביר שמצב הצרפתים בסוריה, מרוקו, טוניס ואלג'יר, מצב מוסוליני בליביה וטריפולי קשור עם מצב האנגלים בא"י - ואם אחד יכנע ויפול - כולם ירגישו זאת. ח. הבטיח לדבר אתו. - ח. שב מפגישתו עם ל.ג. הוא (ל.ג.) משום מה שיבח אותי בפני ו. ואמר שאם יש ליהודים אנשים כאלה אין להם לדאוג לעתידם. הוא ידבר בוויכוח. {0130-70} הציע לו. להשקיט את ג'ימי המלא פחד (כנראה שבאיזה אופן שהוא פנה ג'ימי בחששותיו לל.ג. בעצמו או למי שהוא מידידיו). ו. סיפר לל.ג. על שיחתו עם א.ג., ול.ג. אמר נחוץ שהיהודיםבארץ ידעו שיש להם ידיד במשרד המושבות. ביום החמשי סועד ח. עם אמרי.