יומנים > יומן - מלא 18/10/1938

{P001} {0144-27} לונדון, 18.10.38 פוליה יקרה - לאחר שנסעת מפה נשתנה קצת המצב לטובה - לעת עתה. הסכנה שהיתה מרחפת על ראשנו שהממשלה תעזוב אותנו לגמרי כמו שעזבה את הציחים - ותסגיר אותנו לשלטון ערבי - סכנה זו לא עברה לגמרי, אבל נתרחקה. הפחד של מלחמה קרובה חלף - ואין אנגליה כל כך מפחדת עכשיו שהעולם הערבי יצטרף לשונאיה. יש לה עכשיו יותר זמן - להסס ולפסוח על שתי הסעיפים. פעל גם הלחץ מאמריקא. קריאתנו לחברים שלנו באמריקה נשמעה הפעם, וידידינו האמריקנים עשו פעולה חשובה, עוררה העתונות, הפעילו גדולי המדינה והכנסיה, המריצו טלגרמות לצמברלין; הפעילו גם את רוזוולט - והלחץ האמריקני הועיל, ובלם את ידיד שונאינו. תגיד לנו ידיד אחד שבמשרד המלחמה (War Office) חשבו לפני עשרה ימים שהממשלה תפקיר את היהודים, ואלם הפועלה האמריקנית שינתה את המצב. אין זאת אומרת שיתנו לנו עכשיו מדינה. מלקולם אמר אתמול לחיים שראה את "הדרפט" של הרפורט - ומצא שאינו כל כך רע כמו שחשב. עוד לא ראה את המסרנות הסופיות (final conclusions) - אני מסופק באמירה זו - ובשבוע הבא אולי ידע כבר את הצעות ועדת החלוקה ויגיד לנו. אולם כמעט ברור שענין החלוקה יורד (לפי שעה) מעל הפרק. {0144-28} הם לא יתנו לנו גם עליה. אמנם לא יפסיקו העליה לגמרי. היתה סכנה כזו לפני שלושה שבועות, בטרם טס צמברלין למינכן ובטרם התברר בהחלט שלא תהיה מלחמה. היתה כבר מוכנה הכרזה של הממשלה על דבר הפסקת העליה. הכרזה זו היתה מכוונת למקרה של מלחמה, ומטרתה היתה לרכוש לאנגליה ידידות הערבים. עם עבור סכנת המלחמה - בטלה גם הכרזה זו, ומלקולם מבטיח שאין לדבר על הפסקת העליה. אבל אי-הפסקת עליה אין פירושה עליה. לפי שעה עוד לא קיבלנו תשובה על השידול. אבל בורר שיקצצו את העליה בזמן הקרוב. כאשר כתבתי במכתבי לילדים יש סכנה שהם ינסו להביא אותנו לידי הסכם עם הערבים. הממשלה נשארה לעת עתה בלי שום מדיניות ברורה. אם החלוקה מתבטלת, אם יסוד מדינה ערבית אינו אקטואלי - אין לממשלה לעת עתה כל דרך. כי היא לא רוצה לשוב לדרך שלפני המהומות, ודרך חדשה אין לה, ולכן היא תנסה בדרך של "שלום". שלום הוא דבר מצוין - אבל ברגע זה אינו רואה יסוד להסכם בין הערבים ובינינו שיוכל להשליט את ה"שלום". היום מלאה כל העתונות על כיבוש ירושלם העתיקה ע"י הכנופיות. מי יודע מה יקרה עוד בארץ. פה מבטיחים לנו שבעוד שבועות אחדים ידכאו את הכנופיות, אבל המעשה בארץ אינו מנבא טובות. האדמיניסטרציה הציווילית בארץ היא בלי ספק אויבת לנו. יש אולי רק אדם אחד בעל משרה גבהה אשר אינו מתנגד לנו, להיפך רוצה בהצלחתנו, וזהו טגרט. אבל אם יעלה בידו לעמוד נגד חומת האיבה והאדישות של כל הפקידות - אי אפשר לדעת. חיים נסע היום לפריס, וישוב רק בסוף השבוע. בשבוע הבא נפגש שנינו עם מלקולם - ואולי נשמע כבר מה הן הצעות הועדה. החלטנו אתמול לכנס את הועד הפועל הציוני בערך ב25- או 26 לנובמבר בלונדון. יש בדעתי לבוא לארץ ל6- או 10 ימים לפני ישיבת הועד הפועל. אליהו ומשה נכנסו לביצה וסידרו הסכם עם הרוויזיוניסטים נגד דעתי ובלי ידיעת הרבה חברים. לא עלה בידי למנוע את הדבר בהיותי פה, אולם הם הבטיחו לי לא לגמור ההסכם עד שאבוא. אני חושב לטוס באימפריאל איירווייס בסוף השבוע הבא, ב28- או 29 לאוקטובר. ואשוב ב6- או 7 לנובמבר. אחליט על זה באופן סופי לאחר שישוב חיים מפריס. {0144-29} איך מצאת את הבית והגינה? כתב לי אייזנברג שהוא כבר דיבר אתך בהיותך בתל-אביב. מה שלום הילדים? איני מבין מדוע אינם כותבים. לא קיבלתי מאף אחד מהם מכתב לאחר שנסעת. נשיקות רבות. דוד.