יומנים > יומן - מלא 18/10/1943

1
of
Places:
England
United States
Bet She'an
Jerusalem
Challes
H̠ever
Haifa
Egypt
Canada
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
17.10.1943
225759
{P001} {0159-29} ¯11.00 18.10.43 שעה, ¯.פגישה עם דר' קורט נברצקי ¯.דר' נברצקי: לדעתי עלינו לנהל תעמולה ציונית - פנימית וחיצונית ¯אם אנחנו רוצים לדבר על תכנית, יש למנוע האפשרות ¯.שיגידו לנו שזו היא אוטופיה, וזה אפשרי על ידי קונקרטיזציה של התכנית ¯.אני יודע את דעת המפלגות הציוניות, אין בהן התנגדות אלא אי אמון ¯עלינו הכל לנתח לאור העובדות, כאשר הנציב העליון דבר על הריקונסטרקשן ואמר שארץ-ישראל היא ארץ עניה, זה לא נכון, היא {0159-30} ¯.עשירה באופן יחסי - יש לה הון של 76,000,000 לא"י בארץ ובלונדון ¯אפילו ה"איקונומיסט" בתארו את חובות אנגליה לארצות השונות, משמיט ¯-משום מה את ארץ-ישראל, וברשימת בעלי החוב היתה צריכה להופיע ארץ ¯- ישראל עם סכום של בערך 43,000,000 לא"י, ולנכות מה שאנו חייבים ¯3.6 מיליונים, והרי אז הממשלה חייבת לנו 40,000,000 לא"י ויש עוד ¯76 מיליון לא"י, וגם ה"איקונומיסט" נותן תמונה לא נכונה, ותמונה זו ¯נמסרת גם לאמריקה, אין אנחנו חייבים לאנגליה, אלא להיפך, ואת זאת ¯,עלינו להסביר באנגליה וגם בוול-סטריט, אין מקריבים קרבנות למעננו ¯אלא ההיפך הוא הנכון, מוציאים מאתנו כספים. שום מומחה לא יוכל ¯.להכחיש דברים אלה ¯"מכירים אותי באופן בינלאומי, ואני חושב שגם ב"איקונומיסט ¯,היו מדפיסים את מאמרי. עכשיו נושא מקובל הוא השקעות ותנועת האוכלוסיה ¯וזה היה הנושא של ספרי הראשון משנת .1913 בו ביססתי גם את הציונות ¯שלי, אני לא יצאתי מנקודת תרבותית-לאומית, אלא חיפשתי פתרון כלכלי ¯של הפרובלימה. לאחר מלחמה זו יחפשו פתרון גדול, ועלינו להכין ¯,תכניות, יש לי חומר רב, למעלה מ3,000- עמוד. אמרו לי שזה אינו מענין ¯כי מעונינים בהצעת פתרון, ולא בניתוח המצב בארץ-ישראל, אך אני מסביר ¯שהפתרון הגדול אפשרי, זה יותר קל מאשר חושבים, ויכולים ליצור הלך ¯.רוח זה, אפילו נגד האינטרס של אנגליה ¯היתה לי שיחה חריפה עם מר הופיין, הוא אמר לי שאני ¯מאשים את האנגלים שהם נותנים מאזנים לא נכונים, אך אני הוכחתי לו ¯,שגם בנק אוף איינגלנד נתן ב1931- מאזן שלא שיקף את התמונה הנכונה ¯וזה הוכחתי על ידי רישומים שונים במשך ששה ימים על חובות חמשת הבנקים ¯הגדולים. דבר דומה לזה עושים בארץ בתקציב הממשלה. הדברים מבחינה ¯בוכהלטרית הם בסדר, אבך רושמים בתור הוצאות דברים שלא צריכים ¯להרשם בהוצאות, ואין רושמים הכנסות, למשל הוכחתי איך נעשו הדברים ¯ברכבת, שהתקציב שלה הוא תמיד אקטיבי, אבל פרעון המלווה נרשם בחלקו ¯על חשבון הרכבת. זה היה עד 1937 כאשר רואי החשבונות של הממשלה התנגדו לזאת, וב1939- החליטו על הקמת קרן מיוחדת, והגדילו הקרן פי {0159-31} ¯שנים ופי שלושה, ולא היה כל צורך במס נוסף בארץ-ישראל, ואם הטילו ¯מס היו צריכים לנצל אותו לדברים אחרים, לא נכון שמשלם המס הבריטי ¯.משלם חלק התקציב של ארץ-ישראל ¯אומרים שארץ-ישראל היא ארץ עניה, שמעתי שהנציב העליון ¯אמר בשיחה: מה יש בה, קצת פוטש ולא יותר, זה לא נכון. יש ארצות ¯,עניות בחמרים, למשל איטליה שאין לה נפט ואין לה מתכת, יש לה רק אספלט ¯שאינו שווה הרבה, ושיש. לארץ-ישראל יש אשלג טוב מאד, אין צורך ¯להעלות אותו 1,200 רגל לירושלים כדי לשלחו ברכבת, אלא אפילו בימי ¯המלחמה יכלו לבנות את הרכבת לבית שאן, יש ברום ומגנזיום - מתכת קלה ¯החשובה להתפתחות התעשיה בעתיד, אך אין מעונינים בדבר. ודאי ידוע ¯לך שארץ-ישראל היא אחד השטחים המענינים מבחינת הנפט, זהו שטח אחד ¯המלא נפט - מחוץ מצרים עד ראש על נקורה, בכל מקום שדות הנפט, לכן ¯מוצאים כאן מים מלוחים, שהם אינם טובים לצרכי חקלאות, ולכן גם ¯רוצים להכניס את הלבנון להנהגה אנגלית. סיר וילי כהן טען אמנם שאין ¯נפט, הרי תמיד יש מישהו המעונין בתוצאה זו, והרי ידועות תוצאות ¯הקידוחים של בלייק שבעומק של 140 רגל הוא מצא "ערדגאז," אך על זה ¯.אין מספרים, שומרים על זה בסוד ¯,ויש הטוענים: במחיר זה של פחמים אין לקיים בא"י תעשיה ¯אבל הרי הממשלה הביאה בכ"ז גם בשנות המלחמה 70,000 טון פחמים בשביל ¯הרכבת בדרך קשה מאד, ולזה היה נפח באניות, כאשר במצרים באותו הזמן ¯תקנו הקטרים להסקה בשמן וקמצו 1.5 מיליון לירות, ואצלנו אמרו שזה ¯"אי אפשרי, אך בשנה שעברה עשו זאת גם בארץ - חלק העבודה עשה "חרות ¯.בחיפה, ותיקון כל קטר עלה מ400-350- לא"י, ויש לנו פה שמן להסקה ¯ואשר לסטאטיסטיקה של המסחר - שמן המובא לארץ אינו ¯,נרשם, ואם נרשם הרי ב800- מא"י הטון, כאשר זה נמכר ב5- לא"י הטון ¯גם בחבר הלאומים אין זה מופיע בסטאטיסטיקה, אך לעומת זה זה מופיע ¯בהכנסות, ורושמים כל מיני סחורות שמביאים בעד הצהבא ועוד, למען תת תמונה מסוימת מהמאזן המסחרי שלנו. {0159-32} ¯ואשר לתקציב הממשלה - אם רושמים הלוואות הנתנות ¯למוסדות כהוצאות, יש לכל הפחות להעיר שאין זה גרעון, אלא הלוואה, בשום ¯.ארץ אחרת לא יעשו זאת, והדבר הרע ביותר שגם בחו"ל אין יודעים זאת ¯העיקר הוא שצריכה להיות ועדה אשר תסביר הדברים ליהדות ¯א"י, ולשים לב במיוחד (א) איך אנחנו יכולים להעביר 50,000 העובדים ¯במשק הצבא למשק שלום; (ב) איך יכולים אנחנו להגדיל את יכולת הקליטה ¯בשביל העליה, אשר תפתור את שאלת היהודים; ועלינו להוכיח שא"י אינה ¯ארץ עניה, אנחנו יכולים לקבל הלוואות גדולות, ועד כה לא השתמשו נכון ¯ההכנסות וההלוואות, ואילו היתה פוליטיקה נורמלית היה המצב אחר. יכולת ¯הקליטה אינה למעשה, אלא רק בתיאוריה, מתוך הנחות מוקדמות מסוימות ¯אנחנו יכולים להקטין את יכולת הקליטה ולהגדילה. אנחנו מכניסים לתקציב ¯הממשלה למעלה מ6- מיליונים לא"י ועוד כ3- מיליונים לעירות - הרי ¯זה תקציב שאפשר לעשות בו דבר מה, ועלינו להסביר דברים אלה גם בפנים ¯.הארץ וגם מחוצה לה ¯אם כי אני מיוצאי גרמניה, אין אני קרוב לחוגים אלה ¯מבחינה מדינית, שם עמדו על נקודת המבט, שגורלנו קשור לאנגליה, אין ¯זה נכון, לה יש אינטרסים של נפט ואינטרסים אסטרטגיים, ולעתים קשה ¯לאחד זאת עם היותנו לגורם כלכלי עצמאי פה. תעודתנו עתה להקים ועדה ¯.כלכלית שתבדוק את כל הדברים ולפרסם החומר פירסום רב ¯דב"ג: אם תכתוב חוברת שתכיל את מחשבותיך למשל על בקורת ¯.הפוליטיקה הפיננסית של הממשלה - נפרסם אותה ¯דר' נברצקי: עשיתי זאת, מרגוליס ידע שיש לי חומר רב, הוא אמר שהוא ¯,יעשה זאת על חשבות הבנק, יש לי חומר על כספי הממשלה ¯יש לי גם השוואות עם ארצות אחרות, השוואה עם ניו-זילנד שהיא דומה ¯.לנו מבחינה מסוימת, אתה יכול לבחור אשר אתה רוצה ותקבל ממני החומר ¯ואשר למצב עכשיו בארץ, יש לנו אינפלציה, מחזור הכספים ¯מגיע עד 40 מיליון לא"י, מה עשו האנגלים באנגליה, הם ידעו את הקשיים של אירופה במלחמה הקודמת, והחליטו למנוע עלית מחירים של מצרכי אוכל, {0159-33} ¯הם קבלו את מצרכי האוכל מאוסטרליה, קנדה ואמריקה - ולא שלמו, אח"כ ¯גם על פי חוק "ליס אנד לינד," ושוב אין משלמים, והם יכולים למכור ¯,אורז ב10- לא"י כאשר המחיר הוא 48 לא"י, והם אינם משלמים את ההפרשים ¯אלא אינם משלמים בכלל, הם עושים את הדברים באופן די פרימיטיבי; אילו ¯היינו אנחנו מקבלים מצרכים לפי חוק זה יכול היה גם אצלנו להיות אותו ¯המצב, ויש עתה אפשרות להתקשר עם קאהיר בענינים אלה, אולי נוכל עוד ¯.לתקן גם את מצבנו הרגעי ¯ואני חוזר על הצעתי: ועדה קטנה לעיבוד החומר והוצאות ¯.חוברות - מהוצאת חוברת אחת אין אני מבטיח לעצמי הרבה ¯דב"ג: היו הרבה דברים מענינים שהשמעת, קיימת עתה ועדת תיכון ¯של ההנהלה שתפקידה לעבד תכניות, וודאי נעמות בקשרים ¯.גם אתך ¯-------------