יומנים > יומן - מלא 19/03/1939

{P001} {0188-95} 19 מרס מחר בבוקר עומד להתכנס הוועד הקבינטי לקבוע את המדיניות האר"ית לאחר דחית הצעות הממשלה על-ידי היהודים והערבים. שלשום טלגרפתי לאמריקא שימריצו את הנשיא לדרוש דחיה. גם בפי רוצה לדבר עם ידידה על הכרח הדחיה במסיבות בין-לאומיות חמורות אלה. אתמול נתכנס הקבינט באופן מיוחד לדון על המצב המסוכן באירופה, ועתונים הבוקר מודיעים על ישיבת קבינט מחר. אין כל בטחון שהממשלה תדחה את קביעתה. המדינות הערביות, שהזדהו רשמית עם המשלחת הערבית האר"ית, ----- בהתנגדות להצעות הממשלה תוסיף, בלי ספק, ללחוץ בחשאי על הכרזת המדינות החדשה לפי קוי הצעות הממשלה, והחמרת המצב בעולם - למעשה אפשרות קרובה, של מלחמה - תוסיף כוח ללחץ "המדינות". כל המפנה החריף במדיניות הממשלה בא בעיקרו - אם לא לגמרי - מתוך צורך פיוס כלפי המדינות הערביות, ומדינות אלו, בלי שום ספק, לא יואלו להרפות בשעה זו את לחצן, כשהסכנה של מלחמה הולכת וגדולה. ואם הדחיה לא תבוא - לא תהא לנו עכשיו אפילו האפשרות "להרעיש עולמות" נגד בגידת ממשלת המנדט. א - מפני שהעולם טרוד בדאגות חמורות יותר. ב - מפני שאין היהודים מעונינים בהבאשת אנגליה בשעה זו. {0188-96} ידינו למעשה כבולות. השטן עצמו לא היה יכול להמציא סיוט יותר מעיק ואיום. הכניסונו לצינוק כשפינו נעול. יצא עלינו גזר-דין ואין אנו יכלים לערער עליו. יתכן וויכוח בפרלמנט. אך לב מי יפנה עכשיו להגנת הבטחה ישנה לעם מחוסר-ישע, שאינו יכל אפילו להרע לאנגליה בדיבור ? הממשלה יודעת היטב את מצוקתנו זו - ואין ספק, שהיא בונה לא מעט על נאמנותנו האנוסה והכפויה עלינו מטעם הסיטואציה העולמית. יודעים זאת גם כמה עתונים מהאויבים לנו - ואיבנינג סטנדרט הביע זאת בציניות גלויה. גורלנו נתון בהתנהגות הישוב, בכוח עמידתו, בתבונתו, בתקיפותו. ההחלטה להכריז שביתה לא מעידה על בגרות וחכמה פוליטית רבה. מלבד הפסד כלכלי פנימי - אין שביתה זו נותנת כלום. הישוב טרם למד שאין הוא חייב ללכת בדרכי הערבים. וטוב עשה חיים אתמול שטלגרף לירושלם לבטל השביתה. אם להפגנה - יש דרכים אחרות לגלות דעתנו, מבלי שנגרום שום נזק לעצמנו. יותר מכל זמן אחר אנו חייבים לחרוד עכשיו על שלומו הכלכלי של הישוב, עלינו עשות כל דבר שיש בו משום בצרון וגלוי- כוח. עלינו להמנע מכל דבר שיש בו משום נזק לעצמנו וגלוי חרון אין-אונים. התערער שביתה עמדת הפקידות, כוח שלטונה ? היש בה משום הטלת אימה ? הבכוחה להפריע הקמת מוסדות של שלטון עצמי ערבי בארץ ? {0188-97} השבוע הזה יהא אולי מכריע. אם שואת המלחמה תבוא - יוסרו מעל הפרק הרבה תכניות, וגורלנו יהיה תלוי במהלך המלחמה ותוצאותיה. בפי מקווה שיחולו שנויים בהרכב הממשלה. גם בימי מינכן היתה בטוחה שצמברלין יפול. לא האמנתי אז בנבואתה זו. אך "מינכן" נכשלה, ואין ספק שהמצב עכשיו חמור הרבה יותר, ויש אולי יסוד כרדע לחכות להרחבת הבסיס של הממשלה , אך איני ------------ סבור גם עכשיו שממשלת צמברלין תפול. אין פשוט אלטרנטיבה- לדעת יודעי דבר. למפלגת העבודה אין מנהיג. צירציל אינו נאמן על העם. ל.ג. שייך רק לעבר. הליברלים האופוזיציוניים כותב אפס. לשמרנים יש, רוב עצום, ואם גם רבים לא מרוצים מצמברלין - אינם מוכנים להרוס שלמות המפלגה ואחדותה. הסיכויים, איפוא, ש"הפריץ" ימות, קלושים מאוד. יתכן ש"הכלב" ימות, אם יבוא לחץ מוושינגטון, מהפרלמנט עצמו (כמה צירים שמרנים מתכוננים מחר לדרוש מהממשלה דחיה) - או יפול דבר מה מכריע בפוליטיקה העולמית - יתכן שהממשלה תדחה את הפתרון האר"י לעת מצוא . הרבה לא נרויח מדחיה זו - אם המצב העולמי לא ישתנה בינתיים ביסודו, כי הדחיה תהיה קצרה, ובינתים רק נפסיד אולי את השנס (שאינו בטוח עדיין בכל אופן) לקבל 25.000 פליטים... ועליה זו של 25.000 היתה יכולה לשנות לפי שעה את מצבנו בארץ - לטובה...