[19.6.1915] ז' תמוז
המלחמה הנוכחית גילתה לא רק את כל תהום הטרגדיה שלנו, כי אם גם כל גדל החרפה והקלון של חיינו. חרפה של עם שלם שאינו יודע, שאינו מעיז ליצור לו עמדה, בסיס. האסור הראשון נגד הגירת היהודים לא"י מצא בשנת 1888. אז התחילה תורכיה לחשוד ביהודים שהם רוצים ליסד לעצמם ממלכה בא"י. בנוטה ששלח השר העליון לצירי המעצמות. מיום 23 פברואר 1888 הוא כותב: הוא מודיע שהמהגרים היהודים ימצאו תמיד מקלט בכל תורכיה, מלבד א"י. הממשלה מוציאה את א"י
מן הכלל, הרי זה מסיבות כלכליות ופוליטיות הממריצות את תרכיה להפריע בעד הגירה המונית ביחוד של יהודי רומניה ורוסיה. בנוטה של 12 נובמבר 1900 חוזרת תרכיה שוב על הודעתה שלא תרשה בשום אופן ליהודים להתערות ולהאחז בא"י. בגליונות המליץ מל' שבט תרמ"ח - 31 ינואר (12 פברואר) 1880 גליון 25 מודיע גולדמן מירושלים: "הבשורה בדבר ביטול גזרת שלשים יום לא הגיעה עדינו, ורק זאת ידענו, שתחת השלשים שנתן לכל אורח עברי להתמהמה פה, ינתן לו עתה תשעים יום ואולי זאת היא אתחלתא שביטול הפורענות ובמשך הזמן תתבטל הגזרה כולה". במליץ 1882 גליון 16. נגד השמועה שנתפרסמה במה"ע כי שר החצון בקושטא הודיע שלא יתן ליהודים להאחז בא"י מודיע בן יהודה מירושלים: 1) כח? השולטן לא תרע ליהודים החפצים להאחז בארצה וכן הגיד השולטן לציר אוסטריה בקושטא, כפי שמודיע ה- המופיע שמה. גם "הצפירה" הודיע שהגרף היהודי אברהם קמינדו נתקבל בימים האלה אצל השולטן שדבר איתו ע"ד ישוב היהודים בא"י ואמר לו ששלח כבר את פקידיו שיקבלו את היהודים בספ"י ויתנו להם לקנות קריעות מאנשים פרטיים ומהממשלה. אולם באותו הזמן פרסם הקונסול התורכי שבאודיסה מודעה בשם שר החצון בקושטא, שאין הממשלה התרכית רוצה לתת ליהודים להאחז בא"י. בגילון 19 (שנת 1882) מודיע י.רבינוביץ מקושטא "לרגלי התנועות הגדולות שהגיעו עד שערי הדיון, ניתן צו לקונסול התרכי באודיסה לאסור על יהודי לבוא לא"י. אוליפנט שהשתדל בדבר לבטל הגזרה - לא הועיל כלום לפי דברי ההרולד" הניו יורק (מובר במליץ שנת 1882, גליון 26) שלחה תורכיה לכל קונסוליה ברוסיה מכתב זה: בכל מקום שהיהודים יחפצו לבוא להאחז בתורכיה, על הקונסולים להודיע להם את התנאים האלה: ראשית על המהגרים לשבת מפורדים ומפוזרים לקהלות וחבורות קטנות ולא כולם במקום אחד ומותר להם להאחז בכל מלוא כוחם בארצות ממשלת השולטן זולת פלשתינא. שנית, יקבלו עליהם בלי שום עכוב את חוקי ממשלת הארץ בה ישבו.