[16.6.1915] ד' תמוז
היום כבר הופיע המאמר הראשון לרגל הצעתו ומחברתו של רוטנברג (המחברת גופא עוד לא נתפרסמה). המתחיל היה זיטלובסקי. בעיקר הוא רצה להגיד דבר נכון: שהרבה דברים שבזמן רגיל ובשנים כתקונן הם בלתי אפשריים (או יותר נכון נראים כבלתי אפשריים) מתאפשרים ברגעים יוצאים מן הכלל, בשעת המפכות ומלחמות גדולות והוא הדין בציונות. אולם אין מסתפק בזה. לא די להתנצל על שהוא מסכים עכשיו לדרישה ותכנית ציונית מפני גדולתו של הרגע הנוכחי - אלא הוא מוצא לנחוץ להראות בארגומנטציה של הנפלות גסה וזולה מהמין היותר וולגרי על ביטולו של הרעיון הציוני ואפסותו של הישוב בא"י. מה לעם העברי ישוב של איזה מליון יהודים בא"י הומר במקום "אקס"-"שור" ובמקום "עק" "זנב"?. ברנש זה שורף לגדולות. אין ישוב בריא טבעי הנטוע בארצו, במולדתו, במפתח בתנאים חפשים קולטורה עצמית, טבעית, מקורית, רב צדדית, לאומית, המשמש בשביל כל העם מרכז של יניקה לאומית ודוגמא של יצירה חפשית - מה ערכו לגבי זיטלובסקי אם רק אינו קורא לשור "אקס" ולזנב "עק" ?