יומנים > יומן - מלא 20/03/1966

{0202-24} 20.3.66, יום א' אה"צ בא אצלי אנשי אלומות - שנים חברי רפי, שנים חברי מפאי. ארבעתם באותו התוקף מתנגדים להליכת אלחנן לעבודת רפי משלושה טעמים: א) יש להם תכנית של חוף ים כנרת מפעל משותף של אלומות, דגניהא', מעגן ותל-קציר, והוא דרוש לעבודה זו, ב) יש להם תכנית להקמת מפעל אלקטרוני יחד עם מהנדסים מת"א ואלהנן מטפל בזה. ג) הליכתו תערער את הקבוץ. הוא נעדר מהקבוץ שנים, ועמד אפילו לעזוב וללכת לקבוץ אחר למען יוכל להתמכר לעבודה כללית (נחל, גדנע ועוד) ורק לפני חדשים אחדים חזר. הליכתו עכשיו תערער מצבו בקבוץ כבר מעורער ואולי עוד צעירים יעזבו אז. אמרתי שני הנימוקים הראשונים אינם עומדים בפני הבקורת. בענין האלקטרוניקה הוא יוכל להמשיך גם אם יעסוק ברפי, ומפעל החוף יוכל לעסוק מישהו משאר הקבוצים בעמק הירדן. הנימוק השלישי מדאיג אותי, ואם רוצה תחילה לשוחח על כך {0202-25} - 44 - עם אלחנן עצמו ואז אבוא לקבוץ ואחווה רעתי. בישיבה נוכח גם משיח דר מרמת יוחנן. הוא תמך בהליכתו של אלחנן. - בערב נסעתי לחיפה לפגישה עם סטודנטים של הטכניון. התניתי שלא ארצה או יהיה ערב של שאלות ותשובות. האולם (על שם צורצ'יל) היה מלא ובחוץ עמד המון. אמרתי שאיני מדבר בשם רפ"י. הייתי בימי חיי בארץ בארבע מפלגות, 13 השנים הראשונות - בפועלי ציון, 11 שנה אחרי זה באה"ע שנוסדה בשנת 1919 בפתח תקווה, 35 שנים במפא"י, עכשיו ברפי. אולם רק אה"ע הביעה את כל משאלות - איחוד כל הפועלים וכל הפעולות במסגרת אחת. איני בטוח שכל החברים אז היו נאמנים ל"אוטופיה" זו - לפחות שנים אני בטוח בנאמנותם המלאה ל"אוטופיה" שלא נתקיימה גם באה"ע: ברל כצנלסון ואנכי. אני האמנתי מיום בואי לארץ באוטופיה זו ועודני גם היום, ואני מדבר כחבר אה"ע האמתית של שנות 1919, ולא כחבר רפי, כי ברפי אין מקבלים "אוטופיה" זו. ואני שואל הסטודנטים שאינם חברי מפלגה - מהי הדמות שהם היו רוצים להעניק לעם בישראל ואם שאלה זו בכלל מעסיקה אותם. שלושה ניסו לענות על שאלה זו: רפי מריאל, אברהם דניאלי, אדם גבור (בא לארץ בשנת 1962 ושרת בצבא). הציגו שאלות: תירוש בונה (על יחסים עם סין), נונסקי, יחיאל פולק, יורם, רחל קולודני, ורד זבא, אוסטובסקי, עוזי לנדו (איש חרות) שאל שלוש שאלות: מהו המחדל הבטחוני שדיברתי עליו, יחסנו הנפסד לגרמניה (הסכם חשאי כביכול עם פרנץ יוסף, ענין אלטלינה ודרישת בגין לחקירה). סיפרתי על יחסי לבעית גרמניה - היא אחרת מאשר בימי היטלר - אני מקבל דברי יחזקאל בפרק י"ח על המחדל הבטחוני אני רשאי לדבר רק בוועדת חו"ב, אבל המערך לא נחן להזמין אותי לועדה זו, ועל ועדת בגין - סיפרתי שכל מה שעשיתי בימי אלטלינה היתה לפי החלטת הממשלה ואישור מועצת המדינההזמנית אבל אני מוכן שתהיה ועדת חקירה משפטית - לא פוליטית - לבדוק כל פעולותי מיום הכרזת המדינה עד פרישתי ביולי 1963. לנדו טען שגרינבום הסתייג מהחלטת הממשלה, ואמר שהוא הוטעה וקיבל אינפורמציה מסולפת. אילו ידע אז הדברים כמו שהן - היה מצביע נגד. {0202-26} בשעה 1.5 אחרי חצות הייתי חזרה בטבריה.