יומנים > יומן - מלא 20/07/1936

{P001} {0131-50} 20.7.36 הכסטר מוסר: הנהלת יקא קיבלה פה אחד החלטה לאשר תכנית החולה. חסרו שני חברים צרפתים - אבל אם גם הם יתנגדו יוחלט הדבר ברוב. הדבר יעלה 950 אלף לא"י (מזה 240 אלף מחיר הקונצסיה). קה"ק נתנה חלקה בקונצסיה 120 אלף, חברת הפליטים האמריקנית תתן 50 אלף, עמיקא 100.000 (מזה יקא 50.000). יקא תלווה לקה"ק 350 אלף לארבע עשרה שנה. ארבעה תנאים הותנו: 1) שיגמר החוזה עם קה"ק, 2) שיסודר הענין עם פ.ר. - לפי דעת המומחים אין היבוש וההשקאה בחולה מפריעים לחשמל, 3) תיקון הקונצסיה ע"י הממשלה, 4) השחתפות הממשלה ביבוש מחוץ לקונצסיה בסכום של 220.000 לא"י. הכסטר ביקשני לא למסור לע"ע לאיש על כל הענין הזה - כי ההודעה צריכה לבוא ממנו. {0131-51} (משה, כל זה רק בשבילך). כל חומר המצב מתחיל להתבהר: הוגד לבפי ש"כדורים מבקיעים ניירות" - ואין להתלות עכשיו במכתבי פריים מיניסטר, סעיפים ואפילו הצהרת בלפור. יש לחץ צבאי גדול להביא את המהומות בארץ לידי גמר - ולמנוע את השנותן. אין צבא לאנגליה. היא מחזיקה את הודו רק בשמונה דיוויזיות - ובא"י יש לה כבר דיוויזיה. המו"מ במצרים, למרות מה שנאמר, אינו הולך במישרים. הבלבולים בספרד נוגעים לגיברלטר, ובשביל א"י הוריקו את גיברלטר ומלטה מצבא. באנגליה יש רק שתי דיוויזיות: אחת להשלח מיד לכל מקום שיש בה צורך, ואחת שאפשר להכין במשך שנים שלושה שבועות. הגאווה האנגלית מונעת הכרזה עכשיו על הפסקת העליה, אולם כשיקום הסדר יש לדאוג שלא יחזרו המהומות ולכן חושבים שיש הכרח בהפסקה, ואחר כך בקיצוצים. לא רוצים להציק ליהודים, אבל נמצאים במצב קשה, ויום יום מתקבלים תזכירים מהשטב. שנים שלושה ידידים התנגדו בקבינט להצעות א.ג. - אבל הלחץ מתגבר. אמרתי מדוע לא ישתמשו בצבא יהודי? בצבא יהודי אפשר להשתמש להגנת המושבות, אבל לא למנוע התפרצות מעבר הירדן ומאבן סעוד. המלכים הערבים שותקים עכשיו כי הם מקווים שאנגליה תעשה דבר מה. בקבינט יש רק שנים שעומדים בתוקף לצדנו: וולטר והיילשב (!), אולם הלחץ של באי כוח הודו והשרותים יותר גדול. שאר חברי הקבינט אדישים. {0131-52} המכתב האחרון של א.ג. לחיים (מיום 17 יולי) מראה שהוא בידי פקידיו. מכתב זה יכל היה להכתב רק בידי פקיד המשרד אשר הכין את מכתבו של פספילד לטיימס. א.ג. נתן חתימתו למכתב הנשען על פספילד בניגוד לבולדווין, סיימון והיילשב... אם זהו הלך-הרוח המתגבר בממשלה - ושזהו אין ספק - הרי נימוקים בלבד מצדנו לא יספיקו. מה בצע בהשתתפותנו במצב זה בועדת המלך? כמובן שיתכן שנוי במצב העולמי וביחסים הבין לאומיים בינתיים אשר יקל על המצב. יתכן שלא. אין אנו יכולים לסמוך על נסים - ונראה לי שהעמדנו לפני קיר, והכרחי שנוי, ואולי שנוי יסודי, בתכסיסנו. אם הועדה תצא לארץ כשהממשלה שרויה במצב נפש זה - אין לנו כל טעם להשתתף בועדה. החרמה אינה בדרך כלל מועילה לנו, אבל מה טעם במתן יד לועדה שתעודתה קיצוץ המנדט אם לא ביטולו הגלוי? כוחנו להזיק אינו גדול אולי ככוח הערבים אבל יתכן שרק השתמשות בכוח זה הוא הדבר האחרון שנשאר לנו בתנאיםאלה. אמרתי זאת לבפי בנוכחות חיים, וגם לה נראה שאין לנו ברירה אחרת, אם לא יבוא שנוי מטעם הממשלה.