יומנים > יומן - מלא 20/07/1936

{P001} {0131-49} 20.7.36 טלגרפתי למשה בתשובה למברקו מאתמול. "אוורן שיחת 9 יולי. מציע לשתף גימנזיסטים במו"מ המצרי ולהמנע מכל סרוב ותנאי אולטימטיבי כי רצוי המשך מו"מ ומגע". אני מסכים לגמרי למשה שאין לקבל גבול מספרי סופי בכלל, וודאי לא 80%, אבל מבחינה פוליטית יש ערך רב להבעת דעת מנהיגים ערבים על המשך העליה, ואפילו הסכמה ל80%- אינה מחוסרת ערך. ויש לברר עוד במשך כמה זמן מוכנים הם להגביל מספרנו כדי שמוניםאחוז? ויש שאלות אחרות של קואופרציה. אם גם לא נבוא סוף סוף לידי הסכם, עובדת המו"מ כשהיא לעצמה חשובה, ואין למסור מו"מ זה רק בידי ווילנסקי, שאפשר לסמוך על נאמנותו אבל אין לסמוך על תבונתו הפוליטית בלבד. אין לנו ענין להביא מיד את השיחות עם הערבים לנקודה שבה אי אפשרית הסכמה, ודווקא מפני שהאנשים כבר הביאו עצמם לידי הנחה שיש {0131-50} להעלות עוד למעלה משלוש מאות אלף יהודים -שזהו וויתור גדול לעומת העמדה הרשמית של "לא עליה, לא קרקעות, לא מנדט", - אין לנתק את המגע, כי גם בתוך גבולות אלו יש שאלות רבות טעונות ברור, וחשוב בשבילנו שיקבעו בכמה מוחות ערבים רעיונות על אפשרות של שיתוף והסכם, ולו גם בתוך תחומים מסוימים ובלתי מוסכמים עדיין. כי פרוצס הבירור והמו"מ כשהוא לעצמו חשוב - אם גם ההסכם לא יבוא מיד. ואין לנו שום ענין לנתק את האחיזה והמגע - גם כשאנו יודעים בלבנו שאחיזה זו אינה מספיקה עדיין. ויהא זה תכסיס מוטעה להתחיל מהסוף - כשעדיין אין תקווה להסכם סופי.