יומנים > יומן - מלא 25/06/1930

{P001} {0102-24} כ"ט בסיון 25 ביוני יום ד' אתמול נגמרה ישיבת הועדה הפוליטית. בישיבה האחרונה לא השתתפתי מתוך עייפות. ביומני ההסתדרותי רשמתי את פרטי הדברים ושלחתים לחברים בארץ. הבוקר נתאסף החצי הציוני של הועדה - כלומר {0102-25} כל הועדה מלבד שנים שלשה "לא-ציונים". דנו על הקונגרס. גולדמן דרש קריאת קונגרס ציוני מן המנין. פרבשטין קונגרס שלא מן המנין. אני התנגדתי. קריאתקונגרס מחייבת השקעת כל האנרגיה הציונית בהפצת שקלים. ובמלחמת בחירות - במשך החדשים הקרובים, בשעה שהמצב הפוליטי המסוכן מחייב רכוש כל המאמצים של היהדות לפעולה פוליטית כלפי חוץ. סכנת המצב נובעת מהעובדה שלפני דעת הקהל האנגלית והעולמית העמדה שאלת א"י בתחומיה הגיאוגרפיים,שבתוכה האינטרס המכריע הוא של הרוב הערבי. לעומת זאת עלינו כרגע להציג בפני העולם בכל היקפה, חריפותה וטרגיות את שאלת העם היהודי בחורבנו הכלכלי והלאומי ברוסיה ופולין. העולם צריך להבין ששאלת העליה היא שאלת החיים והמות של המוני יהודים. וגזרת העליה הזמנית פגעה במספר יותר גדול של אנשים מאשר כל הנישול כביכול של הערבים בארץ. הגזרה ועמדת הממשלה עלולות להפחיד את בעלי ההון ולהפסיק מפעלים שכבר התחילו ושעומדים להעשות. משבר כלכלי בתקופה חמורה זו עלול לתת מכה ניצחת לכל עמדתנו הפוליטית. עצם הקונגרס עכשיו לא ישמש דימונסטרציה כלפי חוץ אלא להיפך יגלה את החולשה והניגודים הפנימיים שלנו. הקונגרס יעסוק בריב המפלגות ובשאלת ההנהלה. ההאשמה של האופוזיציה שמחוסר אומץ לב לא קוראים קונגרס - אינה צריכה להפחיד. אין זה אומץ לב לפחוד מאשמת חוסר אומץ לב. ההנהגה חייבת לעשות מה שהרגע מחייב ולא להראות שאינה מפחדת. בעד ההצעה לקרוא קונגרס רגיל הצביע רק אחד - גולדמן. בעד קונגרס לא רגיל הצביע החצי. מתוך הסתבכות זו נתקבלה החלטה מפתיעה לבסוף שקוראים קונגרס רגיל עד תחילת שנה 1931, {0102-26} והוה"פ הציוני שיתאסף באוגוסט יחליט על המקום והזמן. נגד הצבעתי רק אני. אלה שהצביעו בעד הצעה וו בניגוד להצבעתם הראשונה עשו זאת מתוך הנחה שהוה"פ הציוני יחליט שהקונגרס לא יקרא. אני הצעתי שנניח להנהלה לקרוא קונגרס לא רגיל אם חומר המצב יחייב זאת. ויצמן בעצמו הציע שיחלט על קריאת קונגרס רגיל, למען שיהיה בידו נשק להודיע לממשלה שהוא מתפטר בפני הקונגרס. הוא אינו מאמין בשנוי המצב הפוליטי לטובה ואז יצטרך להתפטר ולהעביר את ההנהלה לארץ אחרת. אחרי הישיבה התאספה ההנהלה והחליטה על קריאת הקונגרס. ויצמן הסס, אך קבל את דעת שאר חבריו. ויצמן קבל מכתב מורבורג. הוא נוטה להסתלק כי אינו מסכים לפוליטיקה הערבית. גברה עליו השפעת מגנס. כנראה שהנציב מסייע בידי מגנס והקבוצה האמריקנית. סימן לכך רואים גם בשני האוירונים שניתנו להכסטר, שאחר את הרכבת, לעוף לאלכסנדריה, בשבילו ובשביל הבגז' שלו. על-פי הצעת פנחס טלגרף ויצמן לליפסקי שיסכים לקרבנות ובלבד שיחזירו את ברנדיס. נפגשתי במקרה את הגברת ייקבס וסולו ריפ ול שבאו לועידת ויצו. גם היא דורשת החזרת ברנדיס. הוא יהיה האיש היחיד שתהיה לו השפעה פוליטית. קפלנסקי נפגש היום עם סנל בפרלמנט. ספר לו שהיתה היום ישיבת האכסקוטיבה שבה הגיש גיליס את המחאות המרובות שנתקבלו {0102-27} מהסתדריות פועלים יהודיות נגד גזרת העליה. סנל השתתף בוכות ואמר שמעשי הממשלה היא טעות מרה. בישיבה השתתפו שלשה מיניסטרים. סנל מלא מרירות על שהממשלה לא התחשבה כלל עם דעתו ואינה מתיעצת אחו. הוא מתרעם גם על התשובה של שטין המדברת תמיד על הדו"ח, מבלי לציין שהמבוקר הוא רק הדו"ח של הרוב. מקדונלד התפטר מגזברות המפלגה והנדרסון קבל משרה זו באופן זמני.