יומנים > יומן - מלא 25/11/1937

{P001} {0138-121} חיפה, כא כסלו - 25.11.37 כשחזרתי מקבוצת הים אמש העירה העמידו שוטרים בריטים את האוטו וחיפשו נשק אצל הנהג והמלווה שלי. אמרתי להם מי אני - והשוטר אמר שהוא מקבל דברתי. בעיר נפוצו שמועה שיחפשו נשק בנקודות היהודית סביב חיפה. - בבוקר שיחה ארוכה עם אבא על ההסת' בחיפה. המצב הכלכלי בחיפה, אם כי קשה, טוב מאשר בערים אחרות כי השרשרים כאן יותר בריאים. התעשיה הגדולה לא נוגעה במשבר - מצב "שמן", חשמל, הטחנות, חרושת האריג טוב. רק בשמן הפחיתו 50 פועלים לרגל בצור הזיתים. בין פועלי החרושת עומדת שאלת ביטוח הזקנה והאינוולידיות, הגיל הממוצע כאן 38. : יש אינוולידים רבים. פועלינו גופם לא חזק למדי, וגם עובדים בפרך וניתשים נוצרו קופות תגמולין בשיתוף הפועלים והבעלים (בנשר, בשמן, בחשמל, בטחנות הגדולו דווקא מצד הפועלים יש התנגדות לקפוח (בטחנות). {0138-122} להסת' חסר נסיון בענין זה. אין גם מחשבה קולקטיבית. יש לסדר פגישות פועלי חרושת בעיר ובארץ - אם כי התעשיה מגוונת והתנאים שונים. ברל רפטור מתנגד לכך - מחשש שהדבר יגמר בארגון מיוחד, כלומר בפיצות הארגון. הקליינטים של הלשכה - הם הפועלים הבלתי מקצועיים. מהם כ1000- פועלי נמל. היהודי מהוים כבר 65% בעבודת הנמל. הדבר מרגיז הממשלה - ומעבידים יהודים. האחרונים - מפני שהעבודה מסודרת בהסת'. אנשי רוקח מנסים לחתור. ניסו להכניס פועלים רוויז. מהם כ50- איש. ההסת' סידרה אתם הסכם. פועלי הנמל אינם מאורגנים באגודה מיוחדת. כי מחוסר מעביד אחד אין תוכן לאגודה. המועצה ניסתה לרכז קבוצים בנמל. חברי הקבו כולם "חדשים", בלי מדריכים וותיקים, ומשום כך עבודתם סובלת בעבודה פרטית עובדים יומם ולילה - בעבודת סו"ב (סו"ב קבל סבלות המכס) מפסיקים העבודה בארבע, אפילו בנזק לעבודה.... בינואר 1934 היו בחיפה 6000 חבר בהסת'. עכשיו יש 16.000, עם נשי עובדים 21.000. התוספת באה בעיקר בשנות 1934-5. בשנה האחרונה נתווספו רק מעטים. ההכבד: 1) עדות מזרחיות: כ300- משפחות כורדים, 300 סלוניקאים (רובם לא יודעים קרוא וכת 250 סורים. ספרדים מקומיים ותימנים כמעט אין. 2) מעלית "העובד" וחוגים אחרים בלי הכשרה ממזרח אירופה כ2-3000-. בעיקר בעלי משפחה. רבים - עולים בלתי לגליים. 3) גרמנים - כ2000-. רק מעטים מהחלוץ הגרמני (העליה החלוצית הלכה לקבוצים). רק כ200- היו פועלים בגרמניה. השאר היו פקידי מסחר וכדומה. לא נקלטו בהס' לא מבחינ אידיאולוגית ולא מבחינה תרבותית וחברתית. רק מעטים רכשו עברית אם כי יש שעורי ערב ל800- איש. חיים בתוך עצמם, מדברים גרמנית, קוראים גרמנית. ידיעות מחיפה נודעות להם כעבור שבועים מאיד. רונדשה. יושבים בקפה. בחלקם הגדול - אינם ציונים ולא השתרשו בארץ. רובם סוציאל. אבל תלושים, אין בהם נטיות לשמאל, אבל בלתי מרוצים מדרך ההסתדרות הדואגת לגורל המשק. מאשימים ההס' באופורטוניזם. {0138-123} בחוגי הבעלי בתים והאינטלגנטים הגרמנים יש דווקא אלמנטים השובים שנשתרשו בארץ וקרובים לתנועתנו - אבל מורחקים ממנה לרגל היותם לא עובדים. הפועלים הגרמנים נוטים להתרכז בשרותים (מלצרים, נהגים) מעטים עובדים בבתי חרושת (100 בחשמל). התאח' עולי גרמניה עושה פעולה כלכלית אבל לא תרבותית-חברתית. 4) העליה הצעירה מארצות מזרח אירופה - טובה. זהו האלמנט החלוצי. בכלל הפועלים מתחנכים רק על "דבר" - חינוך בלתי מספיק לפי מהותו. חסר ארגון לחנוך מעמיק. הפה"צ דל וחלוש. נחוץ ורחוק. אין חינוך למנהלי ההסת'. חסר סמינריו קבוע בהס'. הקבוצים קבועים משאר הצבור. מכונסים בתוך עצמם. גם רחוקים מהעיר, מרוכזים בקרית חיים ובנותיה ובמפרץ. בשכון נעשו גדולות. גם מחוץ לקרית חיים רוב המשתכנים בשאר "הקריות" פועלים. אולם השכון הוא יקר - למעלה מיכולת פועל. המשתכנים נכנסו בעול כבד של חובות. צריכים לשלם 7/6 לא"י בחודש. מיטב החברים שקועים בדאגת שטרות. עסקני השכון כאן באו לידי מסקנה שיש להפסיק פעולת השכון. עד עבוד שיטה חדשה. מלבד היוקר - הבעלו הפרטית היא בעוברינו. יכלה ההס' להיות הבעלים - כי בין כך היא מגייסת ומשיגה כל הכספים. על ההס' לבנות על חשבונה ולהשכיר בתים יש להוזיל הבניה. הקואופרציה היצרנית - נמליט 16חבר, אחריות (בלטות) 10, נגרות "כרמלי" 16, אלוניה וארז. - 15, מתכת "עמל" - 12, הלבשה 5, אפיה 18 + 11, הובלה: חבר (בהדר הכרמל) 60, משמר המפרץ 20, נשר 20, חיסלו עבודה שכירה בקואופרטיבים, אבל הקואופרטיבים תלושים מהאגודה המקצועית. מצב חברי הקואופ. טוב משל אחרים ויש קנא הקואופרציה הצרכנית אינה מצליחה.בעיר 4 צרכניות, אינן נושאות עצמן ועומדות להסגר. הצליחה רק הצרכניה בקרית חיים. לא נתגלה כשרון מסחרי וסידורי (אגב, גם המסחר הסיטוני הפרטי אינו בידי יהודים). {0138-124} במ.פ.ח. עובדים 24 איש. התקציב השנתי 12.000 לא"י. השנה היה גרעון של 1500 לא מספר משלמי המס כ12.000-. האגודות העיקריות: בחרושת (אין אגודה כזו) הכבדה 600, בזעירה 3400. בנין - 2000 (היו 4000), מתכת 1200, עץ 300, נמל 800, פקידים 1400 השאר שרותים ועוד. בכל מוסדות ההסתדרות בעיר יש מאות עובדים. יש צורך בטהור האפרט. - מפני שאינם מתאימים מבחינה מקצועית? - לא, הבחינה המקצועית לא מספיקה, יש בחינת נאמנות והכ הס', וזו לקויה. ההס' כמעט תלויה באפרט - וזה אין לגמרי לסמוך עליו. החליטו עכשיו שכל מועמד של אגודת הפקידים טעון אישור הוה"פ של המועצה. בנשר יש רופא רו מטעם קפ"ח (ציישלין) הוא שונא ההס' ומפיץ הירדן. חלק גדול של הפקידים אדישים ופסיביים בכל עניני התנועה. מדאיג גם המצב במוסדות המשקיים - לא מבחינה כספית ומשקית, אלא מבחינת יחסי לצבור ויחס הצבור למוסדות. התנועה אינה שליטה על המוסדות (רו"ב, קפ"ח, קופ"ח מלווה, הרנה, המשביר, תנובה). הית התפלג וקמו תנובה אכספורט ויכין. רק מתוך נימוקים אישיים. זהו עסק גדול. שולח כבר 900.000 תיבות, קונים הרבה עצים לארגזי ויש כוח משקי למוסדות אלה, יש תקציבים גדולים וגם רווחים - אך אין כסף לפעולה תרבותית. הצבור מעריך חשיבות סו"ב - אך יש טענות למנהלי העבודה. חסר להם טקט בהליכותיהם עם הפועלים. סו"ב קיבל בנין בית חולים ממשלתי - ועובדים שעות נוספות אם כי יש בעיר חוסר עבודה. בסו"ב יש רזר. קשה של עבודה - מוצדק, אבל אין די טקט. בכבישים עובדים מח"ע - רבים מעם נחלשים מחוסר מזון, מאיבוד הרגל העבודה, ורודים בהם בפרך. בקפ"ח יש סימנים קשים של בירוקרטיה: בקבלת עובדים שלא מההס', העבירו מנהל הסניף אוקון מחיפה לקרית חיים, אם כי הצבור רצה בו, והועד המפקח התנגד להעברתו. - אמרתי,לאבא, שאין הוא יכל ללכת מהמועצה . את תיקון המצב במקום יש לחפש בתיקון המצב בכללו בהס' . יש לגבש חבר עובדים מרכזיים במקומות שיעמוד בקונטקט מתמיד עם מזכירות הוה"פ - ומזמן לזמן נתיעץ על צרכי ההס' ועל תיקונים. {0138-125} - אח"כ שוחחתי עם דוד הכהן, ברל רפטור ואליעזר. רות נתנה לי ידיעות על סו"ב - הינו, רכושו, מפעליו ופועליו: מגרשים -בהדר הכרמל, במפרץ (חכירה) שלושה בתים בחיפה (אחד 4000 לא"י, שני - חדש 8000, השלישי 7000). מניות: בשכון פועלים 1660, אוצר מפעלי ים - 200, בנק הפועל ועוד 1200. מניוח ניר 1600, מניות יסוד של סו"ב 5000 (ברשות תבה"ע), מניות רגיל 5000. מפעלים נסיונות בחרסינה יעלה 100, הפסיקו. חברת אבן (בקסטל, מגדל צדק, עטרות) 3000, אבן וסיד 6000 (השווי הריאלי גדול מזה), מחצבת עין-חרוד - 2000, מחצבת בנימינה 1600, משרפות סיד במגדל צדק (לא קיים) 1000, בעבודות ים (הלך לאב 1300, בית חרושת לעציצים (שותפות עם יגור) 500. מכונות, כלים, מכשירים, אבטומוב ועד 18,500 לא"י. מחסני חמרים (ברזל ועוד) 7200. ------הרכוש: בנינים 19.000, מניות 4.600, מפעלים 24,600, מכונות ועוד 18.600, חמרם 7,200, סה"כ 74.000. חובות לסו"ב (שטרות) 55.000. חובות של סו"ב 30.000 - זהו החשבון בערך לסוף 1936 עבודות סו"ב: אבן וסיד - 250, פועלים יהודים,70 פועלים ערבים (חצי התוצרת לשוק הממשלתי החצי לשוק היהודי), סו"ב עצמו שלם שכר עבודה מ1- בינואר עד 1 באבגוסט ש"ז 42.000 לא"י בחיפה, בת"א 20.000, במחצבות (מחוץ לאבן סיד) 12,000. רות הבטי לי רשימה מפורטת של העבודות, היקפן הכספי, פועליהן, כמה זמן שעוסקים בעבודות. - ביקרתי עם דוד בנמל. הרושם - נמל יהודי. על יד האניות, הרכבות, במחסנים פועלים יהודים: אנשי קבוצים, בודדים, אשכנזים וסלוניקאים הללו הקיפו אותי בתלונ מרות שכר העבודה לא מספיק לקיום, משפחה של 8-5 נפשות גרה בחדר אחד, ולעתים אין שכר דירה אפילו לחדר האחד. אין לשלם שכר למוד, ודורשים שחרור. תובעים עבודה קבו מינימום של 10 לא"י לחודש. הבודדים מתאוננים שאין דואגים לשכונם. {0138-126} - שרפשטיין דורש סירות בשביל הפלוגה הימית של קרית חיים. הבטחתי להשתתף ב60%- (עד 60 לא"י) בשביל שתי סירות, בתנאי שיעשו בארץ.