יומנים > יומן - מלא 18/07/1958

{P001} {0007-75} 18.7.58, יום ו' בבוקר שיחה עם אבן. הוא חושש לעזיבת צרפת כל עניני אירופה. לא בטוח אם אייזנהוייר "יעמוד בגבורתו". בבחירות השנה וודאי ינצחו הדימוקרטים. בעוד שנתיים לא ברור מי יהיה הנשיא. לדימוקרטים אין לע"ע איש מקובל. {0007-76} קנדי הוא "יותר מדי עשיר, יותר מדי צעיר, יותר מדי קטולי" סיימינגטון יתכן, הוא ידידינו. אבן סבור שהוא איש מסוכן כי תבע מלחמה פרבנטיבית נגד רוסיה. אחרי העצרת יבוא אבן עם משפחתו ויתישב בארץ. ממריא היום לוושינגטון, אתו יחד ממראי שמעון פרס לפריס. [ חסוי ] מיד אחרי זה מסרו טלפון מבכסטר (שגרירות ארה"ב) Request for answer soonest for permission to fly petroleum to troops in Jordan - cannot say how much and how many flights, but this is meant as a temporary arrangement of short duration untill sea-land supply-line working. ערכתי תשובה שלילית, אלב אבן טלפן לי מת"א שהוא מבקש לראות אותי בענין זה - הזמנתיו לבוא. כעבור זמן מה באה אצלי גולדה והציעה לבדוק אם בכסטר לא שלח כבר תשובתי לוושינגטון, ולהזמין את לוסון לשיחה בענין זה. הסכמתי והזמנתי את לוסון לשבע. הזמנתי גם את השגריר הבריטי לחמש. {0007-77} רנדל חזר היום מאוסטריה שבה עסק בדיג. חזר על דעת עצמו לאור המאורעות. אמרתי לו שבא לזמן הדרוש. עלי לדבר אתו על ענינים שוטפים ועל ענינים יסודיים. הפניה אלינו בענין המעבר היה בו מן הזלזול. הפונים לא חשבו כלל אם זה טוב לישראל או לא. סיפרתי לו מה שאמרתי בממשלה על הנזק לישראל אם נרשה המעבר: נפעל נגד חלק גדול של דעת הקהל באנגליה (הפועלים). רנדל הטיל ספק אם באמת כולם מתנגדים. השיבותי כי אתמול היתה הצבעה ולמעלה ממאתיים הצביעו נגד הממשלה. נפעל נגד חלק מדעת הקהל באירופה - הארצות הסקנדינביות. רבים מעמי אסיה ואפריקה יראהו במעשינו הוכחה שאנו משמים בסיס לאימפריאליסם. הרוסים עלולים להתנקם בנו. אבל ראינו הסכנה של תפיסת ירדן ע"י נאצר - והבלגנו. אולם הרשינו רק מעבר של 1500 איש. לא בקשו אתנו מעבר למזון, ציוד ועוד. וכאילו יש ידיעה מלונדון שכבר עברו אלפים איש. והנה קיבלנו דרישה מאמריקה להרשות מעבר מטוסים אמריקנים עם דלק. כנראה שאנגליה פנתה לאמריקנים במקום לפנות ישר אלינו. רנדל הכחיש בתוקף שהפניה האמריקנית מכוונת לצבאם. כנראה זה בשביל ירדן עצמה, כי אזל שוב מלאי הנפט. אמרתי כי הזמנתי במקרה התכוונה לא לענין המעבר - אלא לבעיה יסודית. אם הוא זוכר מה שסיפרתי על השיחה עם גנרל רוברטסון לפני כשמונה שנים - רנדל אמר מיד: אני זוכר היטב. הצעתי אז יחסים בינינו ובין אנגליה כיחסי ניו-זילנד ואנגליה, מבלי היותנו בקומונוולט. שותפות על יסוד שותפות ערכים ואינטרסים. אז נתקבל הדבר עקרונית ע"י שר החוץ מהעבודה (מוריסון) אלב מיד אחר כך היו בחירות, ובא אידן ולמעשה ביטל כל הדבר. זו היתה זכותו. אם אני מחדש רעיון זה עכשיו הוא מפני שהתרחשו מאורעות מהפכניים במזרח. הם פוגעים אולי באינטרס בריטי. לא בקיומה. הם עלולים לפגוע בעצם קיומנו. ועוד זאת: {0007-78} עוד בימי מלחמתנו נגד הספר הלבן הסברתי לצבור שלנו, שאם אנו ישוב קטן בלי כוח ממלכתי, ובריטניה היא מעצמה עולמית אדירה - הרי פה בארץ כוחנו גדול מזה של בריטניה כי בשבילנו הארץ היא שאלת חיים ומוות, לאנגליה - אחד מאלפי אינטרסים לא חיוניים. וגם עכשיו אני מכיר בהבדל העצום שבין ישראל הקטנה, ובין בריטניה האדירה, אבל לאנגליה יש אינטרס של נפט ופרסטיז'ה ומעבר במה"ת - אנו קיימים פה, הנעשה סביבנו נוגע לעצם הוויתנו. עיראק שבה תמכה אנגליה ונשענה עליה - אינה קיימת עוד. כאן העיר רנדל שהענין טרם נגמר. אמרתי: הלוואי שהאופטימיות שלך תצדק. בינתיים יש שלטון שונא בריטניה ופרו קומוניסטי. הוא שאל פרו-קומוניסטי או פרו-סובייטי. אמרתי פרו-קומוניסטי, בתוכו גם עלי רשיד שהיה פרו-נאצי. בעיראק היתה כל הזמן תנועה קומוניסטית חזקה, אם כי מדוכאה ובמחתרת. משלוח צבא אמריקני ללבנון ובריטי לירדן הקלו על המצב. אבל אני רואה הבדל בין לבנון וירדן. אם שמעון יעלם בלבנון - ישארו הכוחות הרוצים בעצמאות לבנון, אם כי הם עכשיו רבים ביניהם: הנוצרים, הדרוזים וכמה מוסלימים. ירדן עומדת על איש אחד - ואם הכדור יסלק אותו לא יועיל הצבא הבריטי. עבר הזמן שאנגליה יכלה לכבוש ארץ זרה בכוח. ואני רואה סכנה לסעודיה, לפרס, לסודן וגם לתרכיה, ובוודאי לנו. אנו פה. אני מציע שותפות, מיוסדת על שותפות אינטרסים וערכים. רנדל טען שהיא קיימת עכשיו. אמרתי לו - שאם זוהי התשובה הרי זוהי תשובה שלילית. עכשיו אינה קיימת. שותפים מתיעצים יחד, מתכננים יחד, עוזרים זה לזה. לוכסמבורג קטנה מישראל. אנגליה יושבת אתה בנאטו על יסוד שויון. היא מתיעצת אתה. אין שום קשר בינינו ובין אנגליה. היא יכולה לדחות הצעתי, וזוהי זכותה, אבל אולי אמרו שזה קיים. זה לא קיים. קיום מחייב דיון בדרג {0007-79} הגבוה ביותר, לא על עניני אנגליה בהודו, במזרח הרחוק, אלא על הענינים במזרח התיכון, בכל ארצות ערב, פרס, תרכיה, סודן ועוד. ודיון על ענינים מדיניים וצבאיים. שותפות זהו מתן נשק; עובדה היא שלעיראק וירדן נתנו - לנו לא. אני יודע מדוע. אני זוכר יחס משרד החוץ מימי הסה"ל - מדיונינו עם הליפכס, אח"כ עם בווין ועד היום הזה. כשאני סוקר לאחור - אני רואה שלא טעינו אף פעם בהערכת המצב, אם כי אני מבין מדוע אנגליה נאחזו במדיניות נוקשה. אנו עומדים עכשיו בפני תקופה חדשה. אני מציע ברית. אין לנו ברית עם צרפת. אבל יש יחסי שותפות, ובענינים משותפים אנו פועלים מתוך התיעצות, עזרה הדדית ואימון הדדי. לא יוכל להגיד שיש לאנגליה ולנו אותם היחסים. אני מבקש ממנו להביא דברי לדרג הגבוה בממשלתו. לא אתרעם אם יסרבו. אם יסכימו - יש לקיים דיון ולהבטיח עזרה הדדית. בדברי העיר מדי פעם בפעם: תפסתי נקודתך. ועשה רשימות. הבטיח להעביר דברי לממשלתו. בשיחה נוכח גם קומיי שהבטיח להביא לי טיוטא על השיחה ולהעבירה לאילת. בשבע בא אצלי לוסון עם מזכירו. נוכח גם אבנר. שאלתיו מה פרש פניתם. אמר שאינו יודע פרטים, אבל סבור שאזל כל מקור נפט בירדן, והמכוון הוא לצרכי ירדן. לא לצבא הבריטי. יש להם מלאי רב של נפט במערב ויותר מהר אפשר airlift -להביא ממערב מאשר ממקום אחר. הסברתי לו הנזק ואולי הסכנה ש כזה דרך ארצנו גורם לנו. נאצר היה אתמול במוסקבה והיום הוא בדמשק ומאיים במלחמה נגד כל מי שיגע בעיראק או בסוריה ומצרים, גם לא ירתע מפחד נשק {0007-80} אטומי של אויביו. גם דעת הקהל באנגליה (לייבור) ובכמה ארצות סקנדינביה, אסיה ואפריקא ירגזו. הרוסים ימצאו בכך הוכחה שאנו בסיס אימריאליסטי. אפשר בנקל לארה"ב למצוא דרך אחרת. ישלחו טנקר לעקבה או בדרך אחרת. יביאו נפט מפרס. בכל אופן אני מבקש ממנו להסביר הסכנה האורבת לנו מתביעה זו ולהמנע ממנה. אם יש להם צורך דחוף ישלחו באשר ישלחו - ואם יעברו את רצנו נמחא נגד זה. הבטיח להסביר זאת מיד לממשלתו - ביקשתי את אבנר שיבריק מיד להרצוג.