גם בלהט העשייה הפוליטית מוצא שר הסעד

ד"ר יוסף בורג את הזמן להקדיש לשפה העברית.

כיצד יש לנקד את המילה יוזמה?

המסקנה: נטית הלב - יש מי שיעדיף את שפת התנ"ך משמע חיריק  ויש מי שיעדיף את המסורת התלמודית כמו ד"ר בורג.

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות ספטמבר 1960)

ספטמבר 2023

בן גוריון כותב ביומנו ב 8.11.1960 כי זלמן שזר הזמין אותו לנאום בקונגרס הציוני.

הקונגרס הציוני התכנס בירושלים ב 27.12.1960.

אך ככל שמתקרב המועד גדלה המועקה ....

בן גוריון, במכתב אנושי ומכמיר לב, מבקש מזלמן שזר כי ישחררו מן המטלה של הנאום:

"אנא שחרר וגאול אותי מהרצאה בקונגרס..."

וחוזר ומסיים את מכתבו בבקשה:

"אנא – פטור אותי מתפקיד בלתי יעיל ובלתי נעים זה"

זלמן שזר משיב ב 29.11.1960 ומנסה לשכנעו לנאום אך משאיר את ההחלטה בידי בן גוריון.

מתוך ארכיון בן גוריון, התכתבות נובמבר 1960)

יוני 2023

הענקת פרס לשוטר יהודה קראי על ידי ראש הממשלה וממלא מקום שר המשטרה (דוד בן גוריון)

"על האחריות הגדולה אשר הוא מראה כלפי תפקידו בתור נהג במכונית הדאר בנסיעה זהירה ומחושבת, והן בהקפדה על מצבה התקין של המכונית ועל נקיונה. וכן על הופעתו האישית הנקיה והמצוחצחת"

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות נובמבר 1952)

מאי 2023

כשהחמיר מצב היהודים באירופה, הקצינו הוויכוחים בין הרוויזיוניסטים לחברי תנועת העבודה עד לכדי אלימות. בקיץ 1933 נרצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי מפא"י והתנועה הציונית. הרוויזיוניסטים הוחשדו ברצח. על רקע החרפת היחסים, ביקשו שני המנהיגים לגשר על הפערים ולמצוא נקודות הסכמה. בשנת 1934 נפגשו בלונדון ז'בוטינסקי ובן־גוריון – מנהיג מפא"י וחבר ההנהלה הציונית באותם ימים  וניהלו משא ומתן על הסדרת שוק העבודה, על חלוקת רישיונות עלייה ועל הרגעת הרוחות בין המחנות.

(מתוף אוסף בן גוריון, תעוד כרונולוגי כללי,  אוקטובר 1934)

מרץ 2023

רשמיו של בן גוריון ממשחק כדור רגל בין נבחרת הצבא לנבחרת צבא צרפת:

..."- לאה"צ הלכתי לראות בהתחרות כדור רגל בין נבחרת הצבא ונבחרת הצבא הצרפתי. זו לי הפעם הראשונה לחזות במשחק זר. הצרפתים שיחקו יותר טוב מהחברים שלנו, אולם השוער שלנו בוך מפ"ת היה נפלא - גילה גמישות וזריזות יוצאת מן הכלל לתפוס הכדור בהגיע לשער - ושלנו נצחו ב1:5-. האיצטדיון היה כמעט מלא
והיו כ40,000- חוזים.."

(מתוך  אוסף בן גוריון, יומן בן גוריון מלא 06.05.1957)

(דצמבר 2022)

אחת התגליות המרעישות בעולם הארכיאולוגיה במאה העשרים היה גילוין האקראי של המגילות העבריות הקדומות בים המלח.

המגילות מתוארכות לימי בית שני ומכילות טקסטים מקראיים ושאינם מקראיים.

שבע מגילות נאספו ב 1947 ע"י הבדווים  מקומראן ונמכרו לסוחר עתיקות מבית לחם.

פרופ' אליעזר סוקניק מן האוניברסיטה העברית  (אביו של יגאל ידין) הצליח לרכוש שלוש מתוך שבע מגילות ב 1948 .

שש שנים מאוחר יותר הצליח יגאל ידין לרכוש את ארבע המגילות הנוספות.

עד ראשית שנות השישים נעשו חפירות ארכיאולוגית באזור ים המלח ונתגלו עוד כ 900 מגילות (מן המאה ה 8 לפנה"ס עד המאה 11 לספירה).

מתוך יומן בן-גוריון מיום 2/10/1960:

יגאל סיפר לי שקיבל מכתב מאנגלי (או אמריקני) שהוא יכל להשיג כל המגילות הגנוזות שנתגלו ונמצאות בידי בידווים אם הדבר ישאר בסוד וישלם בעד כל מגילה מיליון דולר. יש כאילו עשר מגילות. סיפרתי לו המעשיה הסינית על עשיר אחד שטבע בנהר ודיג עני משה גויתו. באו בני הטובע לתבוע גוויתו, והדיג דרש סכום גדול. הלכו הבנים לעו"ד לשאול בעצתו. אמר העו"ד: הדיג אין לו צורך בגויה, ואחרים לא יבואו לקחת אותו, לכן מוטב שהבנים יחכו. הללו קיבלו העצה ולא פנו עוד לדיג. ראה הדיג כי עוברים ימים והפגר בביתו, פנה לאותו עו"ד לשאול בעצתו מה לעשות. אמר לו העו"ד: הבנים יכלים לקבל הגויה רק ממך, ולא משום מקום אחר - לכן חכה. ההיסטוריה לא מספרת במה זה נגמר. אבל אתה, יגאל, יכל לחכות, כי סופן של המגילות להתפרסם, ונדע אז תכנן, וזהו העיקר. לכן - חכה. הסכים.

(מתוך אוסף בן גוריון, יומן בן גוריון מלא 2.1.1960)

אוקטובר 2022

ח. ליבוביץ פונה אל ראש הממשלה מר דוד בן גוריון ואל לוי אשכול שר האוצר ונשיא מגן דוד ירוק* בהצעה מקורית לקיים מרוץ סוסים בשדה בוקר בחול המועד סוכות כאשר כל ההכנסות יוקדשו למטרה עליה יחליט בן גוריון.

לוי אשכול שאמון על כלכלת ישראל בתקופת הצנע אינו יכול לאפשר מרוץ שכזה והשקולים ברורים הוצאות בנזין של ההמונים שיגיעו צמיגים שישחקו..

*"מגן דוד ירוק" – ארגון שקם בשנות 1952ועודד את האזרחיםלגדל ירקות בגינות הפרטיות ובמגרשים ריקים.

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, ספטמבר 1954)

ספטמבר 2022

פרופ' אבן ארי, בוטנאי באוניברסיטה העברית וסגן נשיא האוניברסיטה בין השנים 1953-1959

בסוף שנות החמישים הקים אבן ארי עם צוות מחקר של האוניברסיטה העברית חוות נסיוניות של גידולים בשבטה, עבדת וואדי משש.

עבודתו התמקדה בחקלאות מדברית שהתבססה על ממצאים של חקלאות קדומה ומערכות השקיה שנתגלו באזור: ניצול מקסימלי של המשקעים ללא צורך בהשקיה.

אבן ארי השתקע בחווה בעבדת עם אשתו ב 1960. ב 1987 זכה כחתן פרס ישראל על מפעל חיים בחקר המדבר.

אוספו האישי שמור בארכיון בן גוריון. האוסף אינו סרוק.

(מתוך אוסף פרופ' אבן ארי, ארכיון המדע)

אוגוסט 2022

הרקע למסמך הוא פרסום הספר הלבן, השלישי, של מקדונלד.

הספר כלל הגבלות חמורות על עליה ורכישת קרקעות על ידי יהודים.

הישוב נקרא להתגייסות ולמשמעת פוליטית:

על כולם להשאר בארץ!

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות יוני 1939)

יולי 2022

גן החיות התנ"כי

בשנת 1940 הקים פרופסור אהרון שולוב גן-חיות במרכז ירושלים. בשל מפגעי רעש וריח מגן החיות, הועתק הגן בשנת 1947 להר הצופים.

לאחר מלחמת העצמאות היה הר הצופים למובלעת ישראלית בלב שטח ירדני והגן נדד שוב - הפעם לרוממה.

הגן עבר "תלאות" רבות, ורק ב 1963 הרהיב פרופ' שולוב עוז להזמין את בן-גוריון לביקור בגן.

בן-גוריון נענה להזמנה ובמכתב התוודה שלא ביקר בגן החיות בתל אביב, "אבל גן-חיות סתם- אינו דומה לגן-חיות תנכ"י – ובירושלים!"

ארכיונו האישי של פרופ' שולוב, זואולוג באוניברסיטה העברית ומייסד גן החיות התנ"כי, נמצא בין אוספי ארכיון בן גוריון.

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות 1963)

התפעלותו של בן גוריון מירקות שגודלו בקבוץ שדה בוקר.

מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות 6.7.1956

מרץ 2022

במאמר "בעית המרות על הפלמ"ח" מאת דוד בן גוריון שפורסם בעתון "דבר" ב - 2.4.1965 נכתבו הדברים הבאים :

"אלא פשוט שבענין צבא, כמו כל ענין מעשי אחר מורכב, קובעים לא המומחים המקצועיים, אם כי עצתם והדרכתם היא חיונית, אלא פקוחי עין ובעלי שכל ישר וסגולות אלו יש לכל איש נורמלי".

שמחה בלאס , יועץ הממשלה לעניני המים חלק על קביעתו של בן גוריון בענין המומחים במכתב ארוך ומנומק.

המכתב המצורף לפינתנו החודש, הוא תשובתו הנחרצת של דוד בן גוריון אודות תפקיד המומחים ותפקיד פקוחי העין.

מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, 27.4.1965

פברואר 2022

מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות 22.3.1961

ינואר 2022

שלוש שורות ביומנו של דוד בן גוריון טומנות בחובן את העשייה, הדרך והלך הרוח של דור המייסדים:

"אהוד עוזב בסוף החודש משרד האוצר, ושב לנאות מרדכי. ביקשתיו לשוחח אתי לחוד על ענין זה.

סיפר לי דבר מענין ומעודד על וניה: בגיל של 40 התחיל ללמוד בסורבונה
חימיה ומתקדם באופן יוצא מן הכלל, ויתכן שבשלוש שנים יגמור קורס של שבע שנים"

                                                                   (יומן בן גוריון 15.05.1953)

וניה ,עליו כותב בן גוריון, הוא פרופ' הדרי.

פרופ' הדרי הקדיש את עלומיו למען הצלת והעלאת יהודים בימי מלחמת העולם השניה ולאחריה. שימש כסגן ראש המוסד לעליה ב', היה דמות מרכזית בעסקה הצ'כית.

רק באמצע שנות השלושים לחייו התפנה למילוי מאוויו האישיים – לימודי כימיה בסורבון.

מאוחר יותר, לאחר לימודיו, היה ממקימי אוניברסיטת בן גוריון וראש המחלקה להנדסה גרעינית

בקישור המצורף בעיתון אוניברסיטת בן גוריון ניתן לקרוא אודות האיש המיוחד, פרופ' הדרי, ופעלו הרב.

בארכיון בן גוריון שמור אוספו האישי של פרופ' הדרי ובו תיעוד מגוון של תחומי פעילותו לאורך השנים. החומר נוגע בעיקר לפעולות ההעפלה, שליחותו בקושטא, המוסד לעלייה ב' ועוד.

 (דצמבר 2021)

התרגשותו ושמחתו של בן גוריון מן הגשם.

מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות 3.4.1954

נובמבר 2021

בעקבות הלאמת תעלת סואץ ביולי 1956 על ידי נאצר ובעקבות פיגועי הטרור של פעולות הפידאיון פתחה ישראל במלחמת סיני.

המלחמה החלה  ב 29 באוקטובר 1956 כפעולת תגמול ותרגיל הסחה במתואם עם בריטניה וצרפת שהיו מעונינות בהשבת זכויותיהן על התעלה.

המלחמה נסתיימה ב 5 בנובמבר עם כיבוש רצועת עזה וסיני ועם השבת חופש השיט במיצרי טיראן. אלא שאז החלה המערכה המדינית. ארצות הברית וארגון האומות המאוחדות הפעילו על ישראל לחץ מדיני לסגת מהשטחים שכבשה. בהשפעתן הסיגה ישראל את כוחותיה מהשטחים הללו ב 15בנובמבר נסיגה שנמשכה עד 8 במרס תוך ניהול משא ומתן קשה עם האומות המאוחדות וארצות הברית .

בארכיון בן גוריון שמורה מסכת מכתבים בין אבא אבן ואנשי משרד החוץ ובין ראש הממשלה דוד בן גוריון, אודות פינוי סיני ועזה והבטחת חופש השיט. כך לדוגמא תוכלו לקרוא את מברקיו של אבא אבן ששימש אז כשגריר ישראל בארה"ב ושגריר ישראל באו"ם ושל אנשי משרד החוץ יעקב הרצוג, ראובן שילוח, וולטר איתן, קומיי ואחרים.

ההתכתבויות הרבות מעידות על העבודה הדיפלומטית המאומצת של אנשי משרד החוץ באותה עת. דרך המכתבים אפשר לחוש את העמלנות והיזע הרב של העושים במלאכה. המאמץ להגיע להסדרה אל מול האו"ם, שיחות אבא אבן עם המזכ"ל דאג המרשילד השיחות עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון פוסטר דאלס ונציגי הממשל האמריקאי, אגרת המחויבות של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאור, המאבק על האינטרסים הבינלאומים של מדינת ישראל, הקרב על דעת הקהל בעולם - כל אלה ועוד היו פרי עבודתם של אנשי משרד החוץ.

בסופה של המערכה הדיפלומטית, שהחלה בעקבות המערכת הצבאית, החליטה הכנסת ב 7 במרס על השלמת פינוי רצועת עזה ושארם א - שייח'. ערב הפינוי מעזה  ב 3 במרס 1957 כתב אבא אבן אל בן גוריון:

"המערכה נמשכת ולא נסתיימה וגם לא הכזיבה כליל. התבונה והאמת מחייבת להציג המצב בפני העם באורותיו ולא רק בצלליו"

 מתוך אוסף בן גוריון התכתבות השלמות 3/3/1957

 אוקטובר 2021

שר החקלאות משה דיין שולח לראש הממשלה צנצנת דבש ממכוורת שדה בוקר, ומציין בכתב ידו:

לב.ג.

אינני יודע אם אתה "לקקן" אוהב דבש אבל דבש משדה בוקר! בוודאי ינעם ויטעם לחיכך ועוד יסתבר כי לדעתך זה הדבש הטוב ביותר בארץ!!!

מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, 21/8/1961

ספטמבר 2021

בן-גוריון מתאר ביומנו את ההכנות ליציאתה של משלחת "הפועל" לאולימפיאדה הסוציאליסטית אשר התקיימה בוינה בשנת 1931.

מתוך אוסף בן-גוריון, יומן בן-גוריון 17/3/1931

אוגוסט 2021

הטור "חץ מסילבי קשת" פורסם בשנות ה – 60 בעתון "הארץ" (ואח"כ ב"ידיעות אחרונות"). סילבי קשת, הידועה בביקורתה הנוקבת והנשכנית, לא חסכה שבטה מאנשי צבור. ב 1969 פרסמה ספר כשם הטור בעיתון ומסתבר שגם בן גוריון לא יכול היה להשאר שווה נפש לביקורתה של הכותבת.​

(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, אפריל 1969)

יולי 2021