יומנים > יומן - מלא 08/01/1932

{P001} {0106-09} כ"ט בטבת 8 בינואר יום ו' [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ישיבה עם מ.פ.תא. הכינו בסוף השנה הקודמת, כשראו שיש גרעון, תקציב חדש. החל מנובמבר 1931: קצצו המשכורת ב10- לא"י לחודש (הורדת 10% מדרגת היסוד), הקטנת האפרט ב12- לא"י (יצא טובין) ולשכת הפועלות ומשק-בית נתאחדו), הקטינו הקצבות למרכז העבודה ב4- לא"י לחודש, למרכז הפקידים ב3- לא"י, לוה"פ 10 לא"י - לעומת זאת הוסיפו לוה"ת 10. הכנסות המסים במשך 9 חדשי 1931 הראשונים (ינואר ספטמבר) 2428.955 לא"י (270 לא"י לחודש), ממס תרבות א125.04 (14 לחדש), דמי כניסה 21.33, פנקסי חבר 8.45, מס משפט 25.245, אחוזי הלשכה 782'315 (35 לחודש) מקפ"ה 42.3, מועד פועלי רמת-גן 18, 20% מגוביינה של קרן שביתה 36.827 - בס"ה 3291.3. הוצאות 3157.48, גרעון 135.587. {0106-10} התקציב המשוער של המועצה לנובמבר 1931 ואילך: 1) מס הסתדרות 260 לא"י לחודש (3400 משלמי מס לחודש, מספר החברים שבאגודות 4965, לא נכללו במספר זה נשי חברים ונוער עובד). אפשר להגדיל עד 300 אם יקפידו על המס (כרגע לא יודעים בדיוק כמה חברים יש בעצם כת"א, מי חבר ומי אינו בהסת' - כי רבים רואים עצמם כחברים מכלי כל זיקה ממשית, הכרטיסיות אינן ריאליות במאה %. הרבה פועלים מפוזרים ביחידות במקומות עבודה קטנים). 2) מס תרבות 15 אפשר להגדיל עד 20. דרגת המסים: המשתכר עד 3 לא"י לחודש משלם 5 גרוש ועם מס תרבות («) ומס שביתה («) 6, עד 5 לא"י 7,5 (9), עד 10 לא"י - 10 (14 - 1 תרבות, 3 שביתה), עד 15 לא"י - 15 ((19), למעלה מ15- לא"י - 20 (עם הוספות 24). 3) אחוזי הלשכה 30 לא"י לחודש. הלל מתנגד למס זה, החברים אינם משלמים כין כך ובין כך, ורוב הכסף בא ממשרד הקבלני. 4' הכנסות אחרות: מס משפט 3, דמי כניסה 2,325, מקפ"ח 4,7, אחוזי קרן שביתה 4, מהמשבר בשביל נקיון 2. לדעת קפלן יוכל מס יחיד (עם תרבות ושביתה) להכניס בחודש 315 - 345 לא"י (בתוך זה לתרבות ושביתה 45 לא"י). 20% מקבל הוה"פ (מחוץ לחלק התרבות והמס) בערך 54 - 60 לא"י לחודש, ולמועצה ישארו 220 - 240, עם שאר ההכנסות יהיו למועצה 260 - 280. היות שהמועצה צריכה לשלם למרכז העבודה ומרכז הפקידים 10-14 לא"י לחודש, יש הכרח להעמיד תקציב ההוצאה של המועצה על 250 לא"י. {0106-11} המועצה מצדה מציעה תקציב זה: מזכירות 42.39 (קיציס 18.27, לוביאניקר 15.57, זיאמה 8.55), לשכת עבודה 10.125 (קורן « ,4.275 זיליסט 5.85), לשכת הרשמה וגביה 50.02 (כן 12.78 שמשוני 3/4 - 14.39, אסתר ביאליק ¬ '7.6 זליג 2.25, גביה באחוזים 13)' מחלקת משפטים 3.875 (טרפון), ועד מבקר 3.5 (תבוריד, בקורת חשבונות 0,5)' מזכירות טכנית 10 (טרפון 4, עזרה לטרפון 2,5, כרובי 3,5), אגודות מקצועיות « קורן 4.275, עץ « - 77,015 (בנין פשקובצקי 10.35, מתכת זיליסט 5.85, דפוס, אוכל, סדרנים, אמנות-שדה 15.48, מחט, עור, ספרים - אפרתי 5,4' לשכת פועלות ומשק בית - ליבוביץ 5.4, הובלה צבעות - אפרת 6,78, אריג - « בליווייס 4,23, אופים - « זרמסקי 4,7. פקידים, טכנאים - לכטמן 5,85, שמשים, מנקרים, בשר, חבצלת, מוזס - זליג 2). הוצאות כלליות 55,85 (נקיון ותקונים גביה 10, דירה ללשכת עוזרות 0,5, דידה לטכנאים 0,55, עזרה לשדה 2,5, מאור 2, בחירות לאגודות 1,5, בחירות לע.תא. 4,3, נסיעות, טלפון, דאר ושונות 9' מכשירי כתיבה, דפוס ומודעות 9, בטוח עובדים 4, רבית 7, פצויים 5, אחד במאי 0,5). השתתפות בתקציבי המוסדות 68 (הוה"פ 30' מרכז עבודה 3' וה"ת 25, פקידים 4, אחיות וועדי פועלים 2, "הפועל" 2,5, למען אהל 1, אינטרנציונל 0,5, קקה"ל 0,25) - ס"ה 321. - המשך הישיבה אח"צ. שאלתי מה לדעת הוה"פ של המועצה חסר בהסתדרות בת"א, ומה תכנית הפעולה של המועצה לחדשים הקרובים. {0106-12} זיאמה - אין תכנית וגם לא תכניות, הצורך האחד היא פעולה תרבותית באגודות. לאגודות נחוץ (וחסר) א קטיב, באגודות יש רק 3 חברים אקטיביים (רוגמן, קורן, נחמיה). בבנין - 5 (לוביאניקר - הלואי לא היו אלה אקטיביים;). האגודה המצטיינת באקטיב (ואקטיביות) שלה היא אגודת האופים. יש בכל אגודה אחרת גרעין, לא חשוב. מה היה אילו כל אגודות היו בנויות כתנועה המקצועית באנגליה לפני 50 שנה, וחברי הוה"פ ומרכז התנועה לא היו משתתפים וגם חברי הוה"פ של המועצה לא היו פה - והיו הכוחות הפנימיים יותר מרובים וערים אולי. - אין מזכיר אגודה ש"התאהב" בעבודתו. אין המזכיר מתאמץ לענין את ועדי הפועלים בסימינריון שהוקם בשבילם, אין הם מפיצים את ה"עלים". בפעולה יום-יומית יש מסירות (בעניני עבודה וחומר), כאן עובדים בלא לאות. הזאת אומרת שהאגודה המקצועית מתקרבת לטפוס של אגודה אמריקנית? - זה לא. הטיול שסדרה אגודת אריג (השתתפו 90) למגדל גד עוררה התלהבות ולכדה. החגיגה של פועלי בלום עוררה ולכדה. סביב "משען" מתרכזים חברים לא מהעסקנים המושבעים (טננבום מהבלתי מפלגתיים). זה מראה שאם מכניסים בפעולה מעט לבביות - הדבר משפיע. גם הדאגה ליחיד (משען) מעורר. בועז טוען: הפקיד חסם את הדרך לכל פעולה שלי. האין הרכוז משתק כוחות? במדה ידועה, כן. נוסוביצקי רואה צורך בשלשה דברים: 1) חנוך מזכירים מתאימים, 2) גבוש אקטיב באגודה (ע"י המפלגה), 3) פעולה כלכלית - {0106-13} שכונות פועלים, הרחבת המשרד הקבלני, קואופרציה. - מהי ההסתדרות בת"א - אדמיניסטרציה או תנועה? לדעת זיאמה והלל - עדיין היא תנועה. רוזה קובלת שדוחים חברים אם דעתם שונה קצת מדעת השליט, זיאמה חולק על קובלנא זו. הפועלים המוכשרים לנהל המועצה מוכשרים להשתכר בעבודה מרטית ונוח להם בעבודה פרטית וכי הם בורחים מהפעולה הרוויה צרות, רוגז ומרירות. הם גם יודעים שיש אחרים העושים את המלאכה וסומכים עליהם. היציבות שבהסתדרות, ביחוד בת"א, יש בה לדעתי סכנה רבה. הצבור ברבו הגדול מאורגן, וממלא פחות או יותר חובותיו כלפי ההסתדרות - אבל מתוך פסיביות. הענינים מתנהלים על ידי אנשים קבועים שאינם משתנים כמעט. האיש החדש היחיד במ.פ.י. זה משנים הוא זיאמה. אין תסיסה ואפילו לא אופוזיציה הגונה. ביציבות זו יש סכנה של קפאון ושחוק והתאבנות.