יומנים > יומן - מלא 03/06/1937

{P001} {0185-115} לונדון, 3.6.37 משה - רק אמש ראיתי אצל פ.ר. את החומר בדבר מו"מו עם א.ע. ההתחמה אולי ידועה לך, אבל אשרום למען הסדר כל הפרשה. א) לפני שנה בערך התקיימה חליפת מכתבים. פ. שלח לא. הצעת התכנית על יסוד חברה פרטית בהון של שני מיליונים. החברה תעסוק בהתישבות ףיהודים וערבי-המזרח משני עבריה יבוק. ממשלת ע"ה תקבל מיליון לא"י לישוב ערבים, בתמורה תמסור לחברה מיליון דונם מעבר הצפוני של היבוק, לישוב יהודים. היהודים יהיו נתיני ע"ה לכל דבר, אבל תהיה הנהלה עצמית פנימית, מבלי שהצהרת בלפור תחול עליהם. כל ההתישבות תעשה על גוף רצוף אחד. א. אישר קבלת המכתב והתכנית ותוך הסכמה לתכנית, בתנאי שמ.ה.מ. תסכים לכך. ב) לאחר מסירת תזכירו של א.ע. לועדה כתב פ. שנית, מתפלא על תוכן התזכיר העומד בסתירה לכל הדעות שא. הביע בעל פה ובכתב, אך מפי...(שכחה כרגע השם, אחד מאנשי סודו של א.ע.) שמע שהיו נימוקים זמניים לתזכיר זה, ובעצם דעתו של א. לא נשתנתה ועדיין הוא עומד על הסכמתו לתכנית. א. אישר בכתב דברי אישי סודו. ג) פ. ראה בבואו עכשיו לונדונה את קוסמו, הראה לו את חליפת המכתבים והתכנית וביקש לדבר עם א.ג. ק. הביע שביעת רצון מהתכנית והבטיח למסור הדבר לא.ג. ד) נתקיימה פגישה לפני שבוע בין הורסט, הרברט, גימי, פ.ר. וא.ע. דיברו על התוכנית, וא.ע. חזר על הסכמתו - אם מצד מ.ה.מ. לא תהיה התנגדות. ה) אמרי ראה את א.ג. בענין זה. הוא מרוצה מהתכנית, אבל היות וכל השאלה נידונה בועדה, ויתכן שיקומו שתי מדינות - מוטב שהדבר יסודר מתוך הסכם שתי המדינות, במקרה שתקום החלוקה. אין צורך לתלות תקוות מרובות ומוגזמות במו"מ זה. אולם אין יסוד גם לפסימיזם המוחלט שבמכתבך מיום 25.5.37. {P002} {0185-116} א) עובדה היא שא.ע. נתן הסכמתו המוקדמת - כמובן בתנאי של הסכם מ.ה.מ. אבל הסכמתו זו נטלת ממשרד המושבות ניצול האמתלא שאין זה ענינים אלא ענינו של א.ע. ב) כניסתם של אנשים כהורסט וגימי לעסק זה משווה לו חשיבות פיננסית ואם התנאים הפוליטיים יוכשרו - יש תקווה לכספים. אם החלוקה תצא לפועל עלול כל הדבר להשתנות, אבל "אם" זה הוא לא קטן. עלינו לעשות הכל ובכל זמן למען הכשיר התנאים לכל מיני האפשרויות ואף לא צריך הפחד מ"התאכזבות" למנוע שום צעד שאין בו נזק כשהוא לעצמו אם גם תועלתו מוטלת בספק. ואיני מתחרט על הפגישה על דוב ודוד - ואם כי איני משתתף האופטימיות של פ.ר. הריני מחשיב מאוד את נסיונותיו ורואה בהם ברכה רבה. אמש נפגש לואיס עם ליטין ודיבר אתו על הנגב - שטח הקונסציה של חברתו בצפון ודרום, עקבה, וגבול מצרים. כששמע לי שא.ג. הודיע בפרלמנט שהממשלה תפרסם החלטותיה יחד עם מסקנות הועדה (הדבר לא היה ידוע לו) קפץ ממקומו בהתמרמרות: דבר זה לא יתכן. כבר עשו שטות זו בענין המועצה המחוקקת ועכשיו הם עומדים לחזור עליה. - הוא הבטיח לדאוג לנגב וידבר עם א.ג. על מתן אפשרות לפרלמנט לחוות דעה בטרם הממשלה תחליט (אינני מאמין שהממשלה תשנה דעתה בענין זה!) הוא סיפר גם על תוכן עדותו בועדה: קטרג על האדמיניסטרציה בארץ כגרועה שבאימפריה אילו קרה מה שקרה בארץ - בהודו היו מדכאים המהומות במשך שנים-שלושה ימים. חיים ראה אתמול והיום רוברט ססיל ואמרי. הציע להם לדרוש הזכות ליהודי ירושלם להצביע במדינה היהודית, תמורת זכות ערבי יפו - להצביע במדינה הערבית. עאומרי סבור שהדבר יתכן גם "בוב" ישר הרעיון בעיניו. חיים הולך מחר פריסה. מק. לא נתקבלה עכשיו כל ידיעה (על פגישה מחר), ומכאן לומד חיים ש"הענין" (הגליל העליון) בסדר. אשרי המאמין! מה מצב העבודה בארץ - ומה עומדת ההנהלה וההסתדרות לעשות להקטנת חוסר העבודה? {P003} {0185-117} אני שולח העתק שיחתו של וורבורג לאחר שובו מלונדון. ידידינו ה. וק. "עיבדו" אותו כהוגן. מה שלומך? ד.ב.ג.