יומנים > יומן - מלא 03/06/1937

{P001} {0185-119} לונדון, 3.6.37 ורטהיים היקר רק לפני שלושה ימים הביא לי סיריני את הרפורט מ"הלונטש" ב12- למאי. שלחתי העתק לקפלן בירושלם, ולידיעתם ולידיעת וויז אני רוצה לעמוד כאן על הסירוסים והסילופים שנשמעו באותה מסיבה. קודם כל אני רואה שווייז לא שמע היטב את שיחתי הטיליפונית אתו. לא אמרתי לווייז שהרפורט של הועדה יהיה גרועה מחלוקה. אמרתי לו שיתכן כי הועדה תציע חלוקה או דבר מה גרוע מחלוקה, כגון קיצוץ העליה והגבלות קשות בנוגע לקרקע, כגון קביעת איזורים שבהם אסור יהיה ליהודים להתישב ולרכוש קרקע, מלבד חוק "יחידת מחיה" שיהיה חל על כל הארץ. אולם אמרתי שעדיין אין לנו כל ידיעה ברורה וודאית מה יש ברפורט. ברור רק שהם רוצים להציע פתרון סופי, ואולי ביטול המנדט. על ענין זה אני כותב לווייז עצמו. אולם העיקר עלי לעמוד על דברי וורבורג. איני יודע מאין לקח ורבורג את הידיעה על דברי במועצת ההסתדרות. כמובן שלא אמרתי את הדברים שוורבורג שם בפי כאילו "אז מיר קאנין האבען 130000 באוואפענטע מעניר פאר'ן שוץ פון א"י". הייתי מאושר אילו היה לנו דבר כזה - אבל לצערי אין הדבר כך. אמרתי שיש בישוב 90,000 גברים בני 40-20, וזהו כוח והוא חייב להתגייס, זהו כוח שיוכל לעמוד בפני כל התקפה אם תנתן לו האפשרות של התגוננות". אם זהו חטא, כ"חטא" של שרתוק בדברו על אומה "יהודית" הריני מקבל על עצמי חטא זה במצפון נקי, ואיני יודע למה הייתם צריכים ללמד עלי זכות. כלום באמת סבור וורבורג שאין אנו זקוקים להגנה עצמית, או שאין לנו רשות להתגונן? אני מכבד ומוקיר את רגשו היהודי של דף {0185-120} וורבורג ובטוח שאין הוא רוצה שיהודים ישחטו בא"י - אבל איני יכל להשתתף בעמדתו בדבר שאלת ההגנה ולא הייתי נשאר אף רגע אחד בהנהלת הסוכנות אילו היתה הסוכנות מתנגדת ההתנגדות הכי קלה להגברת כוחות ההגנה העצמית של הישוב. במסיבה זו חזר וורבורג על הקובלנה למה לא קיבלנו את הצעות השלום שנעשו מצדדים שונים. כבר הסברתי לקרפץ שהצעות כאלה לא נעשו על ידי שום צד ערבי. רק יהודים אחרים דיברו ביניהם לבין עצמם על תכניות של שלום - אבל האסון הוא שצד אחד בלבד אינו יכל לעשות שלום. דרושה הסכמת הצד השני - הצד הערבי, ומי שסיפר לוורבורג שצד זה הציע שלום - סיפר לו ההיפך מהאמת. מה שהציעו הערבים - זהו הפסקת העליה, ולא רק לא קיבלנו הצעה זו אלא לא רצינו לדון עליה. ואם זהו חטא אני מקבל על עצמי את ה"חטא" הזה בלי כל מוסר כליות. תוכלו גם למסור לוורבורג שהנהלה זו ובכל אופן אני וחברי וכל שאר הציונים שבהנהלה לא יקבלו כל הצעה להבטיח את הערבים שהיהודים לא יהיו רוב בארץ. אף פעם לא הצענו לערבים שיסכימו למפרע שהם יהפכו למעוט - בכל המו"מ שלנו עם הערבים (אנו עומדים כל הזמן, לפני המאורעות, בשעת המאורעות, ולאחר המאורעות, עד היום הזה ממש, במו"מ עם מנהיגים ערבים) אנו עומדים על עליה יהודית בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ על מנת ששום ערבי לא ינושל, אבל ללא כל הגבלה מלאכותית ופוליטית. אבל לא ימצא אף ציוני אחד שיסכים להגבלה מספרית של עליה שתגזור למרע שעלינו להשאר מיעוט בארץ. את הסיפור על גירוש המופתי מצד אחד - ובן-גוריון ושרתוק מצד שני - אני שומע בפעם הראשונה. אני בטוח שלא וורבורג בדהא את "המעשיה" הזאת, אבל מעשיה זו מעידה על הרהורי לבם של מקורביו של וורבורג ש"המציאו" את הרעיון הזה. אם רעיון כזה "מרחק באויר" - זהו רק באוויר עושי-דברי שלו, בניו-יורק. התנגדות של ורבורג ל"חלוקה" מובנת. אין זו ההתנגדות של ציונים לחלוקה, לא הפחד מגיטו מדבר כאן - אלא הפחד ממדינה יהודית, ואם באמת תבוא הצעת חלוקה ואנחנו נתנגד לה - לא נתנגד מנימוקיו של וורבורג. {P002} {0185-121} גם דבריו של ליפסקי על הסכנות מן לחלוקה הם תמוהים - וקלוטים מן האויר. אני לא הייתי בלונדון ולא חזרתי לא"י ולא נתתי שום הסכמה לשום תכנית ואיני יודע מנין לליפסקי שמועה זו. לבסוף - דבריו של ורבורג על הצבעתי בהנהלה בדבר מתן סרטיפיקטים למפלגת המדינה היהודית. או שהרפורט שלכם בענין זה הוא לא מדויק, או שאנשיו של וורבורג הטעו אותו בזדון. לא היתה שום הצעה בהנהלה על מתן סרטיפיקטים למפלגה זו. אילו היתה הצעה כזו - הייתי נלחם נגדה בכל תוקף. היתה שאלה של מתן הלוואה של אלף ומאתיים פונט למפלגת המדינה העברית, כדי למנוע סקנדל פומבי ומשפטי מחברי המפלגה, אשר נסתבכו בסידור "עלית טוריסטים". אין לי כל יסוד לסימפטיה מיוחדת למפלגה זו, אבל תמכתי בהצעה של מתן ההלוואה, וההלוואה נתנה, אבל היא ניתנה לא ע"י הנהלת הסוכנות מכספי קרן היסוד או כספים אחרים של הסוכנות. את ההלוואה נתנה ההנהלה הציונית מכספיה היא, ואין זה כלל עסקו של לא ציוני להתערב בעניניה של ההסתדרות הציונית. אם תתקיים מסיבה שניה כזו אבקש מכם להעמיד את הדברים על אמיתותם. שלכם ד.ב.ג