יומנים > יומן - מלא 05/10/1960

{P001} {0193-43} 5.10.60, יום ד' בתשע בבוקר טסתי לעין יהב - מרחק 15 רגע באויר. יש במקום שנים שלושה בנינים. יש שלושה שטחי אדמה טובים מרוחקים זה מזה קילומטרים אחדים. שטח אחד של מאתים דונם, שני של 5-600 דונם, ועוד שטח של כ500- דונם. לשאלתי כמה רוצים להשאר במקום לאחר השתחררותם מהצבא ענו שבעה בחיוב, שנים בשלילה, השאר נמנעו. אחד מהעונים בחיוב דרש שישאר השנה הנשארת בשלח - כלומר בלי מסגרת ומשמעת צבאית. לא נראתה לי הדרישה, כי לפי הבירור שעשיתי אין המסגרת כה כובלת ומפריעה. המפקד שלה - סגן בשרות חובה, זית מקבוץ שריד. דורשים - הרוצים להשאר - שהמוסדות יכשירו המקום לישוב: תחבורה (בערך 50 קילומטר מהנקודה עד כביש סדום באר שבע), תכנון המשק. מים כנראה יש די. מעין אחד נותן כ25-30- קוב לשעה. קדיחה שניה מסוגלת לתת כ50-60- קוב לשעה. לדעת כולם אין בעית מים. לצהרים חזרתי לשדה בוקר. יהושע אמר שזטלר הצעיר, שהיה בלתי בירושלים בימי המצור יבוא להתארח אצלו. הזמנתי אותו אלי. יהושע אמר שהוא בחור הגון. יש לו מוסך בת"א. אחרי ארוחת הערב שהיתה הפעם נעימה ביחוד, והחדר היה מקושט יפה ובטעם לקראת החג, באו שניהם אצלי. אמרתי לזטלר (עבדתי עם אביו בפ"ת לפני 54 שנים, כשאביו עדיין היה חבר הפוע"צ. כשנעשה אכר קיבל פועלים ערבים), היות ויהושע אמר {0193-44} עליך שאתה אדם ישר, ואני מאמין לכל מילה של יהושע אשאלך שאלה: האמר לך גרינבוים כפי שהודיע "יעד" של תמיר שהיתה החלטה בממשלה הזמנית לא לכבוש ירושלים". הכחיש הדבר וסיפר לי שבא אליו בחור אחד בשם דן מרגלית מטעם השבועון, יעד, וביקש ממנו שיאמר מה אמר לו גרינבום. אמר לו זטלר שאינו רוצה לדבר עם אנשי יעד, יפרסם זכרונותיו בעתון אחר. סיפר מרגלית שבא משיחה עם שאלתיאל. בשבת שאחרי זו פרסם "יעד" בשם זטלר שהיתה החלטה בממשלה הזמנית לא לכבוש. זטלר טוען שאף פעם לא אמר זאת ל"יעד". בשבוע שאחרי זה בא אליו שוב איש יעד ואמר לושגרינבום נמצא בבית הסוכנות בת"א ורוצה להפגש אתו. בא זטלר לסוכנות ולא מצא את גרינבום. כעבור שעתיים בא אליו האיש שנית ואמר שגרינבום מחכה לו. זטלר הזכיר לו השיחה שביום 15.5.48, ושאל אותו על היחס שהיה קיים לגבי כיבוש ירושלים. גרינבום אמר שהיה הלך רוח בחוגי השלטון נגד הכיבוש - כי יש או"מ, עולם נוצרי ומוסלימי ועוד. שאלתי אותו האם באמת השתמש במילה "שלטון" - שאיש לא השתמש בה לגבי הממשלה הזמנית. אמר שגרינהום לא דיבר על הממשלה הזמנית, נכון שלא אמר שלטון אלא - - קשה היה לו להיזכר, ושאל מה היה לפני הממשלה הזמנית. אמרתי - מנהלת העם. אמר כן, גרינבום אמר שהיה הלך רוח כזה במנהלת העם. גרינבום התרעם באזנו על שפרסמו שהיתה החלטה בממשלה הזמנית, ושבכלל הכניסו את הממשלה הזמנית, כי הוא אז לא השתתף עוד כלל בממשלה הזמנית, כי ישב בירושלים ולא שלחו עוד אוירון לקחתו לתל- אביב ומשום זה כעס ועד. {0193-45} אולם לדבריו יש פיסקה בספרו של יוסף שהיה קבוע קו - שממנו לא יעברו. אמרתי לו שקראת ספרו של יוסף, איני זוכר פיסקה כזו. הוא הבטיח להביא לי הספר מחר ולהראות לי הפיסקה. אמרתי לו שלא גרינבוים ולא יוסף לא יכלו לדעת מה עומדים לכבוש ומה לא - כי מחברי הממשלה איש לא התערב בהנהלת המלחמה, ואני ראינתי הגנת ישראל כבעיה האיסטרטגית המרכזית של הקרבות בימים ההם, וקודם כל דאגתי לדרך לירושלים ולהבטחת מזון ומים, ומשום כך סללו "דרך בורמה" והניחו בסתר קו מים נוסף וביום 15.7.48 שלחתי ל"עציוני" (הוא לא ידע מה זה "עציוני") מברק בהול לאמר: "במקרה שתצליח לכבוש העיר העתיקה יש סכנה חמורה והרת אסונות מחיילינו: שישדדו ויחללו מקומות קודש נוצרים ומוסלימים. ואם יש סיכוי ממשי של כיבוש - עליך להכין כוח מיוחד, נאמן וממושמע, שישמור על כל המבואות ויאסור על החיילים כניסה לעיר העתיקה. כדאי לשם כך אפילו למקש כל הכניסות ולהודיע על כך. תודיע לי אם אתה אוחז באמצעים אלה". אחר כך באותו יום, שלחתי מברק בהול שני "בתוספת להוראתי הקודמת בדבר העיר העתיקה עליך לדאוג שהכוח שימונה על שמירת העיר העתיקה ישתמש בלא רחמים במכונת יריה נגד כל יהודי וביחוד נגד כל חייל יהודי שינסה לשדוד או שינסה לחוללל מקום קדוש נוצרי או מוסלימי". הוא אמר שבדעתם היה, שאם יכנסו לעיר העתיקה להרוס מקדש עומר. אמרתי - שאין לי ספק שהיו משתמשים נגדם בנשק, כאשר עשינו לאלטלינה.