יומנים > יומן - מלא 10/01/1950

{P001} {0016-15} 10.1.50, יום ג' כא' טבת ישיבת הממשלה הבוקר "החזית הדתית" מסתערת על העליה החדשה (שהיא "דתית") ועל חינוך הנוער - יש כאילו מעשי כפיה ואלמות והפחדות. לא ניתנו שמותופרטים, ובקושי רב הסכימו לדחות הצעת בחירת ועדת חקירה עד ש"הנאשמים" יהיו נוכחים. - אה"צ עניתי על שאילתות,והשתתפתי בחנוכת מפעל התעש בירושלים. בערב בא אצלי יערי. הביע חרדתו למצב הקבוץ. יש עזיבה. בני עליה שלישית מזקנים. "הבחורות" סורגות פוזמקים, אם כי עבודה יכלה לעשות מלאכת 15 בחורות. גם הבחורים כוח עבודתם תש. אין רזרבה. אם יקחו הנוער לצבא - יתמוטט המשק. אינו רואה המשך המפעל הקבוצי. רוצה שהצעירים ישרתו בבית בשנת ההכשרה. אמרתי לו שאני שותף לחרדתו, אבל יש לדאוג גם 1) לקבוץ הגליות, והעולים החדשים זקוקים לבני המשקים בצבא, 2) לאופי החלוצי של צבא הקבע. לא יתכן שבני המשקים לא ילכו לחיל הים והאוויר. לכך הסכים גם הוא. אחר כך שאל על "שתוף" בצבא. אמרתי לו שאני מחייב שתוף - גם אם לא יצטרפו לממשלה, אבל יש להבהיר מה זה "שתוף". אם הכוונה ל"שתוף" שישראל גלילי ביצע בשנה הראשונה לעבודתנו המשותפת - מסירת כל הפקוד רק לחברי מפ"מ וחוסר כל נאמנות חברית, הרי "שיתוף" לא ישוב עוד. שאל על אלון, כרמל, שדה, אבידן. אמרתי לו ששדה אינו ראוי להיות מפקד. {0016-16} השאר מפקדים טובים, ומניתי אבידן למטה, והוא התפטר, בגלל מחאה לאחד הצעדים של הרמטכ"ל. מכרמל דרשתי להשאר - והוא סרב עד שיווכח שחל שנוי בצבא, ולאלון הצעתי פיקוד - והוא סרב, וסלף אח"כ שיחתי אתו. יערי שאל אם אהיה מוכן להשתתף במו"מ. אמרתי: לא. שאל אם אפגש עם מפלגתו או חבריו. עניתי בחיוב, בכל זמן שירצו. הוא הבטיחני שהפעם דובר אתי אישית, בלי כל שליחות מצד מי שהוא.