יומנים > יומן - מלא 10/01/1957

{P001} {0157-15} 10.1.57, יום ה' ח' שבט עניתי הבוקר למכתבו של קוומה נקרומה, רה"מ בגנה העתידה. אם רק לחץ המאבק לא יפריע - יש בדעתי לנסוע לחגיגת ההתעצמות של חוף הזהב החל בששה למרס. {0157-16} - באחת עשרה באה גולדה אצלי. הגיעה לארץ בחמש בבוקר. מסרה רשמיה מעצרת, מהמרשילד ומדלס. ביררנו השאלות . - בחמש לפנות ערב התיעצנו: גולדה, איתן, הרצוג, משה ואשכול על מיצרים ועזה. החלטנו לא לזוז משני המקומות ויהי מה. הרצוג סבור שלא יהיו 2/3 בעד סנקציות נגדנו; אבל אין כל בטחון, גם אם הנחת הרצוג נכונה, שארה"ב לא תנקוט בפועל בסנקציות נגדנו. היא למעשה הפסיקה הדיון על מלווה, מענק ועודפי מזון. ויתכן שתטיל אמברגו על הוצאת כספים לישראל. לדעת אשכול לא יהיה בכך אסון מזעזע. - בשמונה בערב ישיבת ועדת חוץ, גולדה מסרה רשמיה ואני הצעתי לא לזוז מעזה וממיצרים ולקבוע ועדה שתכין מיד תכנית חירום כלכלית במקרה של סנקציות מצד או"מ או ארה"ב. הוטל על גיורא ואשכול למנות ועדה זו. הוצע גם לכנס יהדות העולם לעמוד אתנו במאבק זה. הוסכם לא לפתוח עכשיו במלחמה נגד המרשילד. אם כי התנהגותו ביחס לנאצר, יהודי מצרים ונקיטת איפה ואיפה היא מבחיל. - מכתבו של אלי דינבורג לחדי מסוף דיצמבר על הלך הרוחות בבית הלבן, וביחוד על ההנחה המשתררת כי ישראל היא הוויה המפריע ליחסים תקינים עם העולם הערבי, מעורר דאגה, ביחוד לאור שיחת דלס עם גולדה ("דאגתי איך תתקיים ישראל בעולם מוקף איבה) ולאור השדר האחרון אלי מטעם מחלקת חוץ ע"י לוסון. ונמיר הביע החשש שאמריקה עלולה להפקיד אותנו אם הערבים בעזרת הרוסים יתקיפו אותנו.