יומנים > יומן - מלא 10/02/1938

{P001} {0139-28} 10.2.38 בארבע וחצי אה"צ נתקיימה ישיבת המפלגת העבודה הפרלמנטרית בנשיאות דלס. נוכחו מלבד זיליס ומידלטון חמשה עשר .m.p's, ביניהם אטלי, מוריסון, נואל-בקר, סוס ווי קריצ'-גונס, מורגן ג'ונס, סוזן לורנס, אלן ווילקינסון, פרנקל. האחרים איני מכיר בשמותיהם. גיליס מסר תמצית הספר הלבן החדש - שאומר דחיות והכנות לכמה שנים. מרכ המפלגה החליט להזמין ב.ג. ולשמוע דעתו על המצב בטרם יקבל החלטה. אמרתי כשדיברתי בפעם האחרונה בישיבת המפלגה מיד לאחר פרסום הדו"ח של הועדה המלכ הייתי במצב קשה. עמנוהוצג פתאום בפני שאלה חדשה. בעלת ערך קובע והדעות היו מחול בתוכנו. ואס כי היתה לי עמדה ברורה מהתחלה לא ראיתי רשות לעצמי להביע דעתי הפרט שלא היתה הדעה הרשמית של התנועה. בינתים נתאסף הקונגרס הציוני והחליט ברוב ג למלא את ידי ההנהלה החדשה לבוא בדברים עם הממשלה האנגלית ולברר את התנאים המסוי - המדינה היהודית המוצעת. אחרי הקונגרס מסרנו לממשלה את ההחלטה, והוגד לנו שב תצא ועדה לארץ לעבד תכנית מסוימת שתוגש באביב לפרלמנט ולחבר הלאומים, ובעוד שנה בערך תוקם ממשלה יהודית זמנית. בידיעה זו חזרנו, ב"כ ויצמן ואנכי, לארץ. עברו מ.געה חדשים מהרכזת המדיניות החדשה של הממשלה - ולא נעשה שום צעד, אלא כידוע נתפרסם ספר לבן שהכניס רק מבוכה נוספת ואי-וודאות במוחות. אנחנו לא הסכמנו למסקנה העיקרית של הועדה המלכותית כי המנדט לא ניחן להגשמה. אח המלחמה היו מפעלים מעטים שהצליחו כבית הלאומי. אולם נכון הדבר שהשלטון נכשל, לא רק בשתי שנים אלה, החטא העיקרי של ההנהלה והעומדים על גביה היה - שכמעט אף פעם לא היה רצון נחרץ לממש את המנדט, והערבים הרגישו זאת. אין שום דבר טבוע במנדט שעושה אותו לנמנע-ההגשמה אולם הממשלה לא היתה רוצה ולא היתה מוכשרה לקיים אותו, {0139-29} ובמסקנת הועדה ראינו הואדה של כשלון. הרע הוא לא בכשלון. גם ועדת המנדטים לא הכירה שהמנדט לא ניתן להגשמה, אבל היא אמרה באדיבות שלאחר שממשלת המנדט אומרת שהמנדט לא ניתן להגשמה - בדברים פשוטים שאין היא רוצה להגשימו - הר אי אפשר להגשים המנדט. ד"ר וויצמן, אנכי ורבים מאתנו, לדעתי הרוב הגדול במפלגת העבודה שלנו, בישוב, ביהדות אמריקה ומזרח אירופה, אמרנו מפני כך - נברר את התכנ החדשה, ואם יש בה אפשרות, אפילו בשטח מקוצץ אבל מספיק, להכניס בתקופה קצרה כשני מיליון יהודים, הרי אנו מוכנים לדון על הצעה זו, לא הצעת הועדה, אלא הצעה מתוקנ ראינו הכרח בתיקונים אחדים: ירושלים החדשה, המשולש בעבר הירדן - מולדת הישוב הקבוצתי, מחוז בית שאן - והנגב. אולם נראה שמה שעשתה הממשלה למנדט - היא עושה עכשיו לתכנית החדשה: אין רושם שהי מתכוונת ברצינות להגשים את המדיניות החדשה, להיפך יש יסוד לחשוב שאפילו תכנית מקוצצת זו תשאר רק פיסת ניר. בינתיים עשתה הממשלה דבר אחד שעלול להביא כליון לא רק למנדט ולאפשרות פתרון אחר אלא לכל הארץ ולכל סיכויינו. כל השנים היתה העליה מוגבלת בכשרון קליטה כלכלית. בספר הלבן של יולי קבעו פתאום בשרירות לב ובניגוד למנדט ולכל המדיניות המוצהרת מכסימום של 8000 לשמונה חדשים, ובארץ עשו חוק המיפה כוח הנציב לקבוע מזמן לזמן מכסימום של עולים ומכסימום של סוגים שונים של עולים, חוק זה יתם תקפו בסוף מרס אולם הנציב באישור מזכיר המושבות יוכל להאריך תוקף החוק, ומכל תשובות ההשתלמטות של המיניסטר בפרלמנט ברור שיש בדעתם להאריך תוקף החוק. ועדת המנדטים ומועצת חבר הלאומים קיבלו החלטה ברורה שקיצוץ זה סותר את העקרון המאושר ע"י חבר הלאומים שהעליה תתאים ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ, ומיניסטר החוץ התנצל בגנף שזהו רק אמצעי זמני בלבד. יש לנו נסיון מר מ"חוקים זמניים" נגד היהודים ברוסיה. קיצוץ זה של העליה מבטל למעשה המנדט - שהממשלה הכריזה בגנף שהו עומד כל עוד אין משטר אחר - והוא נותן מכה איומה גם לעם העברי וגם לא"י, שכל קי הלוי בזרם רחב של הון ועולים. {0139-30} חוסר כל פעולה מצד הממשלה להגשים את מדיניותה המוצהרת וכבילת העלי הארץ גם מבחינה פוליטית וגס מבחינה כלכלית. המופתי וכל להוכיח לאנ ומנצח. המוני הערבים עיפים מהמהומות ורוצים לחיות בשלום- אולם התנ מהמאצת הטירור. אס רוצים למנוע חורבן הארץ כל עוד יש זמן - מוכרחי יהודית רחבה לפי יכולת הקליטה של הארץ ולהחיש את עיבוד תכנית המדי יתכן שמפלגת העבודה תרשה לממשלה לשחק בטרגדיה של עם נרדף "שתוחלתו א"י." אטלי, עם ראש מורד כל זמן דברי, ישב לימיני ותאר ראשים על הניר. כ ראשו ושאל: האין אפשרות להגיע לידי הסכם עם הערבים המתונים? אמרתי כל הנסיונות שלנו במשך כמה שנים לא הצליחו, כי בשאלה העיקרי ערבים "מתונים". לפני חדשים אחדים - כנראה מתוך פחד של הקמח מדינה לנו הצעה של הסכם זמני גס ברבר העליה, מגישי ההצעה היו יהודים שטע מוסכמת ע"י הועד הערבי העליון, הודענו שאנו רוצים להפגש עם הערבים היסוד למו"מ - זמן רב לא קיבלנו חשובה ולאחר הופעת הספר הלבן הודי היהודים שהערבים הודיעו לו שלא הסכימו אף פעם להצעה, והם עומדים ע הנמצאים בארץ ישארו, וא"יי תהיה למדינה ערבית. טום וויליאמס אמר שהיות והספר הלבן מודיע שלא יהיה טרנספר של הערב הועדה המלכותית צריכה הועדה החדשה להרחיב שטח המדינה היהודית, והמ על הממשלה שתתן הצהרה ברורה של מדיניותה. אטלי העיר (בהגיון) שההכר הוא להיפך: מכיוון שלא יהיה טרנספר תצמצ השטח של המדינה היהודית, למען שלא ישארו הרבה ערבים תחת שלטון יהו מתכוונת כנראה להוצאת הגליל. מי שהוא שאלני אז אם נסכים למדינה יהודית בלי הגליל. {0139-31} אמרתי: לא תקום מדינה יהודית בלי הגליל. סוזן לורנס הקריאה אז הקטע בדו"ח של הועדה המבסס אח צרוף הגליל למדינה. והוס מדינה יהודית בלי גליל היא אבסורד. גם מרגניות מוכרחות להכלל (והמפה שהבאתי מיד ליד). אחד שאל מה נעשה עם הערבים במדינה יהודית? אמרתי: מחוץ לנימוקים מוסריים ופוליטיים - יש הכרח כלכלי ואינטרס חיובי עצמי לנדיג כלפי ערבים במדינה יהודית בדיוק כמו כלפי יהודים, אלא גם להרים אותם ב ביותר לדרגה הכלכלית והקולטורית של היהודים. מי שהוא שאל כמה יש ערבים בגליל? אמרתי: אם הכוונה היא לגוש הערבי בגליל העליון שבמחוזות צפת ועכו - המספר הו לפי בסטטיסטיקה הרשמית 75,000 (43,470 במחוז עכו, 32,065 במחוז צפת). נואל בקר שאל אם יפצו אותנו בדרום הנסכים למדינה יהודית בלי הגליל? אמרתי: לא. מלבד ערך הגליל כשהוא לעצמו בשביל העם היהודי, שכנות הלבנון היא חיים גם בשבילנו וגם בשביל הלבנון הנוצרי. אנו דורשים את המדבר הדרומי (אחד "נגב" - אמרתי אני שמח ששם עברי זה ידוע לכם. אני חששתי להשתמש בו), - בלי ק לגליל. מורגן גונס אמר ברור שרק היהודים יוכלו לפתח הנגב ויש לעמוד על כלילתו במדינ אמרתי שדרישתי היא לאו דוקא צרוף הנגב למדינה היהודית - נסכים גם למנדט בריט בדרום, אם המנדט יבטיח לנו עליה והתישבות. אטלי חזר ואמר שהוא רואה הקושי העיקרי בגליל, כי הממשלה כנראה סבורה שאין לצ למדינה יהודית. אמרתי - פירוש הדבר שלא תהיה מדינה יהודית. טום ווליאמס אמר - על המפלגה לדרוש הצהרה ברורה מהממשלה. אמרתי - לא הצהרה. יש די הצהרות, מה שחסר - זהו מעשה. המפלגה צריכה לדרוש מה פעולה. סוף סוף יש לממשלה רק שלוש אלטרנטיבות: {0139-32} 1) או קיום נאמן של המנדט ועליה לפי יכולת הקליטה הכלכלית. במקרה זה תהיה במשך הזמן ארץ יהודית בעיקרה, 2) הפיכת א"י למדינה ערבית עם מיעוט יהודי כדוגמת האשורים בעיראק. 3) חלוקה. אטלי העיר: יש לממשלה אלטרנטיבה רביעית: לא לעשות כלום, ובאלטרנטיבה זו הי בינתיים צלצל הפעמון (הצבעה) וצירי הפרלמנט ברחו - אך מיד שבו כולם, עד אח חזרתי ואמרתי: הדבר העיקרי שבאתי לקבול עליו ולציין סכנתו - זהו אי-הפעולה הממשלה. אבל האמנתי שאין הממשלה דן יחידי, ויש פרלמנט. מורגן ג'ונס אמר שאתמול היתה ישיבת הועד הפרלמנטרי שהחליט על משלוח משלחת ודרוש שהמפלגה תדרוש וויכוח. נואל בקר אמר: קודם כל יש לדרוש הרחבת העליה. קריצ'גונס ואחרים תמכו בו. אני אמרתי זהו הדבר הבוער. טום וויליאמס אמר שאתמול כבר הכניס שאלה ויחזור על שאלתו בשבוע הבא. סוזן לורנס הציעה שהמפלגה תדרוש מהממשלה החשת עיבוד התכנית, והמפלגה תקבע קטנה של 3-4 אנשים, לברר את פרטי התכנית. אטלי העיר: המפלגה עוד לא החליטה על העקרון. מוריסון טען: כשיצא הרפורט אמרו היהודים שהם מתנגדים לחלוקה, המפלגה ביקרה תכנית הועדה בפרלמנש ותקפה את הממשלה. אנחנו לא יכולים לתמוך במדיניות של מי שהוא שאלני: מהו המינימום שהיהודים יקבלו להקמת המדינה. מידלטון העיר: אין זה הוגן להציג עכשיו לב.ג. שאלה כזו. הוא אינו יכל לענו עכשיו. אלן ווילקנסון שהקשיבה בעיון כל הזמן לוויכוח אבל שתקה, העירה בחריפות: אי יכלים לדון על כברות ( patches) אדמה. בקר דרש שוב ללחוץ על הממשלה להחיש עיבוד התכנית ולהרחיב העליה. {0139-33} אטלי אמר - עלינו לדון ולהחליט קודם על עקרון החלוקה. סוזן לורנס חזרה על הצעתה לקבוע ועדה קטנה. אך ההצעה לא נתקבלה. דלס שאלני כמה זמן אשאר בלונדון. אמרתי: יתכן עוד שבועות אחדים. ולס הביט בפני אטלי, שישב לשמאלי, וסיכם: המפלגה הפרלמנטרית תדחוק את הממשלה לפעולה, ומרכז המפלגה יחליט בשאלה העקרונית - אם יהיה צורך נדרוש יום ללוויכוח השמטה: כשעברה המפה מיד ליד, שאלה סוזן לורנס: איך אפשר לצרף ירושלם למדינה היהודית, כשהיא מוקפת מסדרון אנגלי ומדינה ערבית. אמרתי: בדיוק כמו שאפשר לצרף יפו למדינה הערבית - באותו מסדרון. בשבע תמה הישיבה. - בערב וויכוח של שלוש שעות עם עורך הג'ואיש כרוניכל, גרינברג, בביתו של פרופ' Wright . שאלתי גרינברג על יסוד מודיע ה- .J.Ch שיש אפשרות של שלום יהו ערבי. ענה - באו אליו בהצעה כזו. הערבים מסכימים לעליה לפי יכולת קליטה כלכלית שאלתי. מי הם הערביםהאלה? איני יכל לתה השמות. הערבים מפחדים שירצחו אותם. רק לאחר שידוכא הטירור הם מוכ להשפיע על הצבור הערבי. שאלתיו אס הוא בעצמו שמע זאת מפי ערבים? רק לאחר שלחצתי אותו זמן דב הודה ששמע זאת לא מפי ערבים אלא ממי יהודים ביניהם גם יהודי אר"י היודע היסב את הערבי". הערבים הם מדרום הארץ. - מי הם היהודים ? - הוא נתחייב בשמירת סוד, ואינו יכל לגלות שמותיהם. - - - - - מהוויכוח הארוך נתברר לי א) שבחור זה אין לו מושג על א"י. {0139-34} ב) שהוא טיפש ג) שהוא קנאי ד) שחי מפי זבו. בכל ענין ציוני. ה) אין לו תקנה.