יומנים > יומן - מלא 10/03/1928

{P001} {0072-47} י"ח אדר 10 מרס שבת בבוקר בעשר אספת חברים. הרציתי על המצב בהסתדרות ובציונות ועל תעודתנו בשעה זו. היו גם וכוחים ושאלות. נוכחו כשלש מאות חבר. לרגל האספה אחרתי להתראות עם רופין ב11- כפי שהתניתי את שפרינצק. צלצלתי ב1- לרופין ונתברר ש.שפרינצק היה אצלו ודבר אתו על הקונגרס. רופין מצא שהרעיון נכון והבטיח את השתתפותו. אה"צ סודרה תהלוכת הנוער העובד והבחרות ברחובות העיר. התהלוכה נגמרה בבי"ס למל ודברתי על החלוץ ותל חי. בשש בערב המשך הישיבה עם ועד הסניף. לדעת דן אין הסתדרות בירושלם. אין תנועה. הפועל קשור להסתדרות רק בקבלת עבודה, העובד אין לו זיקה להסתדרות. x) בעבודה גילו הפועלים כוח חדירה רב בכל הפנות בירושלם - הסתגלו והורידו המחירים. לתיקון המצב יש ליצור מרכזי עבודה שסביבם יתרכזו פועלים: קואופרציה וחציבה. דרושה בירושלם עזרה {0072-48} יותר גדולה של ההסתדרות מאשר במקום אחר. כרגע אין גרעון הסתדרותי: הפקידים הוזנחו ואינם יכלים לשמש גרעון, פועלי הבנין אינם קבועים, יגמרו הבנינים הגדולים - יתפזרו הפועלים. רבינוביץ מתאונן על חוסר עבודה פוליטית. אין דו"ח מהחברים בעיריה ובועד הקהלה. ליכטמן מסר על המצב בסניף: רשומים 260 חבר, מהם יצאו את ירושלם 15. סודרו תאים בבנין, סתות.עץ. צבע. אין ארגון במתכת, דפוס, פקידים. סניף הבחרות פועל יפה: 60-50 חברים, כעשרים מהם תלמידים, השאר נוער עובד ופועלים. יש להם חוגים של נוער עובד ותלמידים. הפעולה סובלת מחוסר אמצעים. הכנסה חדשית ממס 10 לירות, 3 לירות מ"מפעלים" - הרצאות ונשפים. ההוצאה החדשית 20 לירה - דירה ומאור 5,5, מזכירות 8, עזרה תכנית 3, חובות 3. (יש גרעון של 76 לירה) מס של 20 חבר נמסר לוה"פ. בועד הקודם שלפני 9 חדשים היו 6 חברים, בועד החרש שנבחר לפני חדשים 11 חבר (השתתפו בבחירתו 129 חבר): אהרונוביץ, בוגדנובסקי, דן, דיגה, ליכטמן, מירקין, פוטרזבה, פרלשטין, קנדל. שניידר. הסכסוך בשאלת מחלקת הארגון ומנוי ז. אהרונוביץ הכניס רוח רעה. חברים חושבים שעזיבת ז. אהרונוביץ תחליש ואולי גם תהרוס את כל הפעולה. הוברר לי שהסכסוך בסניף מקורו במדה רבה בהתנגשות שבין החברים "הישנים" שישש להם יחס מסרתי לשאלות ואפשריות הארגון בירושלם, ובין קבוצת הברים צ.ס. מרוסיה (הנתמכת דוקא על ידי הותיק בוגדנובסקי וישנים כמו פוטרזבה ועוד) הרוצה לפרוץ דרך {0072-49} לתוך המון הפועלים הירושלמיים ילידי העיר ובני העדות המזרחיות. החברים הישנים אינם מעריכים את החיוב שיש לפעמים ב"חוסר נסיון" - את האמונה הנלהבת ועוז ההתקפה והאימפולסים הרעננים; יש. גם במדה ידועה הקושי שבהתלכדות בני חוגים, דורות ומכורות שונים. הפרובלימות ההסתדרותיות היסודיות של ירושלם הן שלוש: חוסר ענף עבודה מרכזי המרכז סביבו צבור תשוב וגרעיני של פועלים. במובן זה יש חשיבות יוצאת מן הכלל לחציבה. זוהי התעשיה הירושלמית האפשרית במשטב רחב. וזהו אסון שדוקא פועלי המקצוע הזה נמצאים תחת השפעת הפרקציה, וועד אגודת החוצבים אינו דואג להרחיב את העבודה אלא לבצר את העמדה הפוליטית של הפרקציה. השאלה השניה - זהו היחס לפקידים ולבעלי האומניות החפשיות. חוג זה תופס בירושלם עמדה מיוחדת. ירושלם הנה ותשאר עיר הפקידים והאינטלגנציה. זוהי "התעשיה" שלה. המוסדות הלאומיים המרכזיים בירושלם, פה גם האוניורסיטה והממשלה. במשך הזמן יתוספו מוסדות חדשים וחוג זה יתרחב. אם צבור הפועלים לא ידע למשוך אותם אליו - יפלו תחת השפעת הפקידים העליונים הצוררים לפועלים, ועל ידי כך יהפכו לרועץ לתנועה כולה. כי בידי הפקידים נמצאת סוף סוף ההוצאה לפועל המעשית של כל המוסדות. השאלה השלישית - זהו הפועל המקומי, נם האשכנזי וגם בן העדות המזרחיות. הוא אינו נתן לארגון לא רק מחוסר הכרה, אלא מתוך המצב הירוד והשפל של בית המלאכה שבו הוא עובד. קשה להיטיב את מצבו גם לכשיתארגן, ואם כי איין להתיאש מנסיונות מחודשים של ארגון אין לתלות בהם תקוות מרובות. שאלה זו אינה {0072-50} רק ענין הסתדרותי בלבד, כי אם שאלה לאומית פוליטית ממדרגה ראשונה. הגיטו הירושלמי הוא אולי הכי ירוד ומושפל מכל הגיטאות שבתפוצות. ופרצוף הישוב היהודי הירושלמי הוא כתם מעליב ומשפיל . בדמות הישוב היהודי. הבערות, האדיקות. רוח החלוקה ושלטון האגודה בחוגים רחבים בירושלם הם קלון לאומי. המפתח לתיקון מצב זה הוא בפעולה חינוכית רבה בקרב הנוער העובד מגיל רך עד גיל הבגרות. כאן יש אפשרות של השפעה בטוחה. על ההסתדרות לרכוש את הדור הצעיר בירושלם ולהפוך בכוהו את הקערה על פיה. וה"ת וההסתדרות כלה לא העריכו עד היום את כל חשיבות הפרובלימה הזאת.