יומנים > יומן - מלא 10/12/1938

{P001} {0146-01} 10.12.38 גמרתי היום עריכת מאמרי לכנסת. מתחיל בהסברת הדו"ח של ועדת פיל וגומר בקבורם תכנית המדינה היהודית... - בישיבת המרכז האחרונה נתחדש שוב הקטרוג המוסרי על אנגליה: הקשחת-לב, משאות הפליטים, הצביעות בהצהרות וכו' עדיין לא מבינים שאין אנגלית מורכבת ממלאכי-שרת, ושהעולם אינו מתנהג על פי הצו הקטיגורי של הצדק המוחלט, ושאין לבוא בבחינה מוסר במקום שדרושה בחינה פוליטית. אנגליה בהכרח דואגת קודם כל לקיומה, ובמסיבות החדשות בעולם העמדה שאלת קיו של האימפריה הבריטית. במקרה של מלחמת אנגליה וגרמניה - ז"א מלחמת עולם חדשה - אין גרמניה עלולה להפסיד קיומה גם אם תנוצח. לא כך אנגליה. מפלה במלחמת עולם פירושה קץ לאימפריה הבריטית. וסכנה זו היא ריאלית - ומכוונת כל המדיניות האנגלי בימינו (בשכל או בלי שכל, בחריצות או ברשלנות - זוהי שאלה אחרת). {0146-02} יש משערים שאנגליה התחייבה כלפי היטלר או מוסוליני למנוע גידול היהודים בארץ או להסתלק מתכנית מדינה יהודית. אין צורך בהשערה זו למען הסביר את עמדתה השלילי של אנגליה כלפי הציונות. די בקיומם של היטלר ומוסוליני לשם כך. התנגדות הערבים, וביחוד של מדינות ערב, נעשית חמורה מבחינת אנגליה, משום שהערבים מסוגלים להשען בהתנגדותם על שנטז' פוליטי, שאם אנגליה לא תמלא דרישות הערבים יצטרפו מדינות ער לשונאי אנגליה ויעשו יד אחת עם היטלר. א.ס. טוען זאת בפירוש. ואין אנגליה יכלה להתעלם משנטז' זה. כוח שנטז זה יפה מכל טענותינו ותביעותינו המוסריות. והמתבססו על הבטחה מצד אחד ועל האסון האיום של יהודי אירופה מצד שני.את המצפון שלה מנסה אנגליה להרגיע בהצעות טריטוריאליסטיות רציניות או בלתי רציניות. ואין סכנה גדולה לציונות מהפרדה זו שעושה הממשלה בין שאלת הפליטים ובין שאלת א"י. בשנים כתיקונם העליה זקוקה לציונות. עכשיו הציונות זקוקה לעליה, יותר נכון תלויה בעליה. בשנים כתיקונם היה רק המפעל הציוני, התנועה הציונית ומאמציה ההתישבותיים והחלוציים מכשירים עליה יהודית לארץ דלה זו. עכשיו כשהקטסטרופה קיבלה צורה איומ זו והפכה לשאלה עולמית בוערת כאשר לא היתה בימינו - אין טעם מדיני לציונות אם א עונה באופן ניכר על שאלת שפליטים. והאסון אינו מסתיים בגרמניה. אחרי גרמניה יבו תורה של פולין. לא רק דעה הקהל בעולם - אלא גם היהודים מוכרחים להסיח דעתם מא"י אם אין זו מסוגלת לקלוט למעשה כמות הגונה של פליטים. רחמנות קודמת לסנטימנט פוליטי. למרכז רוחני לא יתנוו היהודים כסף - כשרבבות ומאות אלפים יהוידים כלים ונדרסים, במחנות הסגר. גם הציונים לא יענו לצרכי א"י. אף הלחץ הפוליטי של התנועה הציונית יתרופף וימוג. יהדות אמריקא תשתקע בעזרה לפליטים, והציונים לא ימצאו אוזן קשבת כשירצו - אם ירצו - לערוך הפגנות ואספות מחאה נגד אנגליה. {0146-03} מה הם סיכוי השיחות הלונדוניות בסיטואציה עולמית ויהודית זו? מצד מדינות ערב, וביחוד מצד א.ס. יבוא לחץ עצום ואולטימטיבי למלא כל תביעות הערבים. מצרים אולי תהיה יותר מתונה, אבל משלחת ערבי א"י תהיה מורכבת לפי דרישו המופתי ויעמדו על דרישות קיצונ יות, וספק אם עיראק תרצה להיות פחות "פטריוטית" מא.ס. ומח כוחה של מצרים לעומת א.ס. וערבי א"י? וודהד הכין "תכנית-פעולה" חדשה: התרת עליה יהודית רק במידה שהיא דרושה לקיום הערבים והכנסות האוצר הממשלתי. התישבות חדשה תכובל. הפקידות בארץ הכינה כבר החומר "המדעי" לביסוס הגזירה הקטלנית לאסור כל רכישת קרקע ע"י יהודים מחוץ לערי וביטול הצהרת בלפור בכל השטח החקלאי של הארץ, הממשלה בלונדון אולי לא הרחיק לכת כך. והיא תקבל תכנית וודהד. בימים כתיקונם היה בזה משום אסון - עכשיו זהו קץ הציונות המדינית. הפרדת שאלת הפליטים משאלת א"י מסירה את א"י מסדר היום המדיני, לא רק בדעת הקהל העולמית, אל גם בתוך העם היהודי. ובלי מעשה רב, נועז, מכוון למטרה, העשוי לרכז סביבי כל העם היהודי ולעודר יהדות העולם - לכל הפחות באמריקא, בארצות הדימוקרטיה האחרות, וביחוד בארצות המעונינות ביציאת היהודים, מעשה שצדקו הפנימי יהיה בולט, וישמש לחץ נגדי על אנגליה - לא יעלה בידינו למנוע חורבן הציונות בשעה זו. מעשה זה יכל להיות רק אחד: מרד - העליה. הכרזת מלחמה באנגליה לא ברובים ובפצצות לא בטירור ורציחות כערבים - אלא בארגון פומבי של עליה המונית לארץ, של הסעת אלפ פליטים למרות איסורה של הממשלה - לחופי א"י. מעשה שיקשר שוב את שאלת הפליטים עם א"י - לשם כך יש הכרח בהכנות מוקדמות: א) הכשרה טכנית. הקמת כלים וארגונים להסעת יהודים בלא רשות. רכישת אניות וקשר עם מבריחים, הקמת רשת מבריחים משלנו בגרמניה, אבסטריה, פולין, יוון, רומניה, הכ הישוב לקליטת עולים כאלה. {0146-04} ב) כינוס יהודי עולמי באמריקא שמיד לאחר השיחות והכרזת המדיניות החדשה של אנגל כינוס זה יתריע על ההכחשות אנגליה להתחייבותה, יכריז שא"י היא ארצנו ויודיע שהע היהודי יארגן שיבה המונית לארצו. יאסוף אמצעים ויעמוד בראש הפעולה. הכינוס יבחר ב"ועד להצלת העם והמולדת". ג) הנהלת הסוכנות תתפטר - כלפי חוץ. תודיע על ניתוק הקואופרציה הפוליטית לאחר התכחשות אנגליה. הכרזה כזו תצא גם מכנסת ישראל. בארץ יאורגן מרי אזרחי פסיבי. ש פגיעה בממשלה לא תורשה - אך שום קשר לא יעשה אלא בכפית. העיריות, המושבות לא יב בדברים עם הממשלה - אלא מתוך אונס. ד) נביא בגלוי ובסתר אלפי צעירים מגרמניה, אבסטריה, וארצות אחרות לארץ ונעמיד אנגליה בפני הכרח לירות בפליטים או להחזירם - לאן? - דבר זה ירעיש העולם ויקומם את המצפון האנושי גם בתוך אנגליה. ה) בינתיים נחזק מעמדנו בחיפה, נרבה בכל האמצעים את הישוב היהודי בעיר זו. נבצר עמדתנו, נצטייד ונתכונן לכיבוש חיפה בכוח, ומחיפה נכריז על הקמת מדינה יהו יירו בנו! מצוידים בתכנית זו נלך לשיחות הלונדוניות. לשיחות אלו נבוא בתביעות מכסימאליות. נציע הסכם פיצל - ויצמן כיסוד למו"מ ונעמוד על דרישתנו שלכל הפחות כל מערב א"י ימסר ליהודים. נציע לעיראק עשרה מיליון לא"י לשם העברת מאה אלף משפחות ערביות מא"י לעיראק. אלמלא א.ס. ומצרים היה אולי סיכוי להצעה זו, אך בין שיש סיכוי ובין שאינו עלינו לפנות אליהם בתכנית רחבה זו. אסור יהיה לנו לעשות כל וויתור על חשבון העליה - ורק על חשבון הששה אפשר יהיה ל על פשרה. אם כי ברור לי שלא יגיע לידי כך. {0146-05} הרעיון של ועדת הקבינט על הנגב עלינו לדחות. אם השיחות יגמרו בלא כלום - וקשה להניח הנחה אחרת - עלינו להודיע לממשלה שאם עליה המונית לא תורשה מיד והמנדט הנוכחי לא יעמוד בתקפו בלי כל הגבלות ופירושם מקצצים - אנו מנתקים קואורפרציה ויוצאים בדימוס ומוסרים לכינוס האמריקני לקחת בידו את הנהלת הענינים. מיד לאחר השיחות והכרזת המדיניות החדשה - צריך להפתח הכינוס באמריקא - והסעת המוני פליטים לארץ צריכה להתחיל בגלוי ובכל הכוח והאמצעים של העם היהודי. אם נקיים תכנית זו ויהיה לנו כוח להמשיך במרד העליה לכל הפחות שנה - תוכרח אנגל להכנע. דעת הקהל באמריקא וגם באנגליה תתקומם נגד סגירת הארץ בעדנו נוכח הקטסטרו האיומה. פולין תתמוך בנו. היהדות כולה תתרכז סביב המפעל הזה. זו תהיה תשובתנו לכניעה האנגלית לטירור הערבי. והיא תצליח אם נדע להמשיך מלחמתנ באותה העקשנות שגילו הערבים. האיש הראשון שדיברתי אתו על תכנית זו - היה ברל. וספקן מושבע זה אמר לי אחרי הרהורים רבים: אולי זוהי הדרך. מחר אציע זאת בישיבת ההנהלה בירושלם ואכתוב על כך לחיים. איני יודע אם יהיה העוז בכל חברי ההנהלה לק זאת. מובטחני בעזרת גרינבום וקפלן. חיים יסכים להלכה - אך איני בטוח אם לא ירתע ברגע המכריע. אוסישקין? היספיק לו הנצחון על תכנית החלוקה? פישמן בלי ספק יתמוך בו. השלמה לתכנית פעולה זו היא תכונה בתנופה גדולה לכיבוש חיפה. מרכז הכובד של אינטרסי אנגליה במזרח הקרוב עובר ממצרים לא"י. וא"י מבחינת אנגליה פירושה חיפה. המצב הקיים בחיפה הוא אידיאלי בשביל אנגליה: פיפטי פיפטי. כשהיהודים והערבים שקולם- חיפה היא אנגלית. אילו יכלנו להפוך את חיפה לעיר יהודית היינו רוכשים עמדת-מפתח המזקיקה את אנגליה ליהודים. כשם שהאנגלים נזדקקו לנו כשנוכחו שהשוטרי {0146-06} הערבים אין לסמוך עליהם, ומתוך חריקת שנים החליפו אותם בשוטרים יהודים - מפני שהיו זקוקים לנו באונס - כך יזדקקו האנגלים אם אנו נשלוט בחיפה ובסביבתה. בת"א יש מאה וחמשים אלף יהודים. בחיפה רק חמשים אלף. יש הכרח שת"א תהיה גדולה וחזקה מיפו. אולם מאה אלף יהודים בת"א או מאתים אלף ואפילו שלוש מאות אלף - אינו משנה את אפיה הפוליטי של ת"א. בשעה שתוספת חמשים אלף יהודים לחיפה משנה את כל אפיה ש העיר. אם היהודים יהיו לא חצי תושבי חיפה או שלושה רבעים (זוהי תוספת של מאה אל או אפילו שני שלישים (תוספת של חמשים אלף) וסביבת חיפה תזרע ישובים חקלאיים יהו (יש לנו אדמה גם בהר הכרמל וגם בעמק זבולון) - נעשית חיפה למבצר יהודי, ואנגליה שרוב עניניה במזרח הקרוב מתרכזים בעיר (הנמל, צנור הנפט, תחנת האווירונים, הדרך לבגדד ולהודו, מפעלי זיקוק הנפט וכו') - תהיה תלויה להבא לא רק בעיראק, אלא גם בנו. עם "יהוד" חיפה מצד האוכלוסיה והמשק צריכים להתכונן לכיבוש חיפה בכוח צבאי - לא לשם מרד באנגליה ומעשה איבה נגדה, - אלא להיפך למען לרכוש את בריתה. ברית מעשה אנגליה רק עם כוח. ועלינו להיות לכוח בנקודה מרכזית. לשם כך יש להעביר מת"א כל בתי החרושת וכל המוסדות שאפשר להעתיק בלי נזק למפעל. יש להטות כל העליה העירונית החדשה לחיפה. ואפשד במשך שנה ליצור רוב יהודי מכריע יש לקנות כל נכסי הערבים העירוניים העומדים למכירה. יש ליצור נקודות איסטרטיגיו בהר הכרמל ולכון כל פעולת ההגנה בחיפה וסביבתה במגמה ברורה.