יומנים > יומן - מלא 11/02/1960

{P001} {0191-94} 11.2.60, יום ה' בעשר בא שאול. מבקש ממני לראות מהנדס בנין (בן שלושים) שבא ארצה מלנינגרד, עובד בבתי הזיקוק. סיפוריו על יהודי רוסיה יותר קודרים מרשמיו של אליאב. המשורר של משא גוג, יהודי רומניה, כבר נמצא באתונה, ומחר אולי כבר יגיע ארצה. {0191-95} 314W. 92nd .בנ.י Judd Teller -שאול קיבל מכתב מ St. May שהיה מאנשי גולדמן ופרש ממנו, הוא עכשיו ממנסחי נאומיו של ניקסון, רוצה לבוא הנה בפברואר (היה פה לפני כתשעה חדשים) על מנת לדבר אתו על יהודי רוסיה.אמרתי לשאול שיכתוב לחרות, ואני אתקשר אתו. בעשר וחצי ישיבת מטה. בצהרים באו אצלי אבא חושי ואלמוגי. כאשר ביקשו ממני החברים הצעתי לאבא שיקחו על עצמו הטיפול בערבים - כולם, ולא רק בערבים "שלו". הוא רוצה בבירור חברי על הבעיה. הסכמתי לסדר זאת (זיאמה, דיבון, מ. שרת, יצחק נבון, תדי, ששון ועוד מישהו). הזמנתי את חיים גבתי שנבחר עכשיו למזכיר האיחוד. שאלתיו מה סיבת הכעס של כמה מאנשי האחוד על מנוי משה דיין. אמר לי כי מכתבו של קרל נכתב על דעת הרבה חברים. התרעמו שלא נתיעצתי אתם קודם. אמרתי לו שלא חששתי אף רגע בהיותו לוז שר החקלאות שהוא יפגע במושבים, ואני בטוח שמשה דיין ידאג לחקלאות כולה, ואני מאמין שהוא ילמד ויבין צרכי החקלאות לא פחות ממי שהוא אחר. כי החקלאות דורשת "ראיה חדשה" - נשתנו התנאים בארץ ובעולם. בבואי ארצה הי בפ"ת שוק לירקות ופירות ולעופות שהביאו ערבי הסביבה, "והאכרים" שלנו היו קונים מהם. אפילו בגליל היתה קיימת רק פלחה - לא {0191-96} גידול עופות ובקר ולא גידול ירקות. משק העובדים החל ב"אספקה עצמית" למתישבים, ובמשק מעורב. מטעמי ההדר היו פסולים בעינים - כי נועדו רק לשוק זר. עכשיו הגענו לחרפה שזורקים עגבניות למזבלה, והעיקר הם שווקים זרים - חקלאות ליצוא, אחרי סיפוק צרכי הארץ. ארצנו היא חממה (אמנם חסרת מים) ויש לה יתרון על ארצות אירופה, כי היא מסוגלת לספק פרחים וירקות בעונה מוקדמת, ויש לטפח גידולי תעשיה וגידולי יצוא - ומשה יבין צרכי התקופה ויבצר החקלאות. אה"צ החלטתי שעלי סוף סוף לסיים הרשימה על הרצל בשביל הניו-יורק טיימס, וכן עשיתי, אם כי איני לגמרי מרוצה מהרשימה.