יומנים > יומן - מלא 11/03/1928

{P001} {0072-59} י"ט אדר 11 מרס ערעור פוע"צ: נתמכה כ=20 חברים, וח"ב אשרה סך 12 בין הנפסלים . טיכמן (נמצא בא"ה), הורנפלד (בפרקציה), פוקר ( ), פישלביץ (בפרקציה). בעלי זכות בחירה 140, הצביעו 128 (היחידה 7/11 11), א"ה 77, 11 פוע"צ, 23 הגוש השמאלי, 17 ה'. הבחירות 28.11.27. הגשת הרשימות 27.11.27. יעקב זמרו הודיע שחתימתו ברשימת פוע"צ מזויפת .(28.11.27) יוסף בנאי הודיע שחתימתו ברשימת פוע"צ מזויפת 28.11.27. דוד טייכמן הודיע שחתם בטעות על רשימת פוע"צ (28.11.28) היות והוא חתם על רשימה א', והוא מאשר חתימתו על רשימה א'. אישרו את זכות הבחירה של פוקר, טייכמן נתן מכתב כי ווייסמן, כפי שחושב קושניר, אמר לו שיזיק הדבר לעבודתו. פישלביץ הודיע בעל פה לפני הבחירות שאינו בפרקציה. בנוגע לזיוף של זמרו ובנאי דרשו פוע"צ שיקראו אותם למשפט - ולא קראו. זמרו אמר למזרחי מהנוער שאימו עליו ומפני זה נתן מכתב שחתימתו מזויפת. לא נתנו להכנס לטלר, ב"כ רשימת פוע"צ. שאלתי מדוע קבלו פוע"צ רק 11 קולות, לאחר שהיו להם לפי דבריו 15 תומכים. קושניר הודיע ששני חברים מקלנדיה לא הצביעו מפני שהגירו להם שרשימתם פסולה. בפרוטוקול נמצא ששנים בקלנדיה הצביעו בעד פוע"צ. {0072-60} ב=24 החלט שיהיו 11 נבחרים, לרשימה נחוצים 15 חותמים, חתום על שתי רשימות = שחי החתימות בטלות, פינקלשטין: לא בררנו את הזיופים, כי אין זה ענינה של המועצה לטפל בכך. קושניר. 12 החתימות אשר אושרו. יחזקאל טייכמן, יוסף בנאי, יעקב זמרו, מרדכי מרגולין, שמואל רובינשטין, אהרון בילוסטוצקי, כחן ירוחם, טלר מרדכי, משה מזרחי, מיכל היימן, זאב נמיוט, יעקב שוורץ. הנפסלים: פוקר, אושר אחר כך: פישלביץ (לא אושר), הורנפלד (לא אושר). שניהם הודיעו שהחתימו אותם במרמה על רשימת הפרקציה. פינקלשטין הודיע לב"כ ועדת הבחירות שיתנו להצביע בעד כל מי שירצו ולפרסם את הרשימות, מחוך חשש. 3 שאלות: אס פיסול הרשימה היה בצדק, אם הבוחרים ברשימה פסולה קולותיהם בטלים, אם אין מינמום של מטר-יחידה - אין זה נחשב לעודף. אם למרות הכל - לא מגיע ציר אחד. המשרד הקבלני קבל עבודות על 11 אלף לירה - מסו"ב 2000, השאר מהנה"צ, מבית וגן ועוד. לפי תנאי ההבטחה צריך לשלם בבת אחת כל הפוליסו 48/10% מהיקף העבודה. (בכביש יריחו משלמים 2%) לא חיה הכסף הדרוש לתשלום הפוליסו. חפשו כסף ולא הצליחו להשיג, בינתיים היו צרות אחרות, דאגו לתשלומין, והצליחו לסדר תשלומין יותר טובים מאשר אצל קוטינקו. קרו שלשה מקרים בחציבה. שני פצועים קשה, אחד נהרג. השתמשו בפוטש למרוח אסור הממשלה {0072-61} (ופעמים אחדות הפסיקו העבודה בגלל זה). בחוזה שבין המשרד ובין הקבוצים היה סעיף מפורש שאסור להשתמש בפוטש. הנהרג ברח למרחוק ובכל זאת פגעה בו אבן. שני הנפצעים נפצעו במקום, בטרם סתמו החור, מתוך אי זהירות לפצוע אחד צריך לעשות נתוח בעין אחת, נקבעו 240 לירה, שני מתרפא, נותנים לו כלכלה, כשיבריא ישוב לעבודה. שני המקרים יעלו 300 לירה. התשלומין לפועלים 80% מההערכה והחשבון. גם הממשלה משלמת רק 80%, העיריה 90%. לפי המאזן לא יהיה הפסד. בסכום של 8000 לירה נגמרה העבודה. בעבודות העיריה הפסיד המשרד = בכביש בית לחם 150 לירה, שלמו לפועלים יותר מהקלקולציה המוקדמת, והנה"צ החדשה לא משלמת בשלמות את הוספת הנה"צ הקודמת. הוצע לחברת האחריות תשלומין חדשיים, והחברה לא הסכימה. התשלומין מהעיריה סודרו בקושי רב. מעבודת הנה"צ (כביש בית וגן) קבל ו שטרות לא ל=3/2 חדשים כמו שבעבר, אלא יותר ארוכים, ואי אפשר היה לעשות דיסקונטו. נצטרכו לשלם רבית גבהה. קבלו עבודה חדשה בבית וגן, תגמר בעוד חודש, ומקוים שהיא תכניס ריוח של 100 = 120 לירה. חלק מהפועלים של הכשרת המגרשים בבית הכרם, שננמר לפי החלטת המועצה בדבר ניכוי 3% = קבלו את כל השכר. מכל שאר העבודות, מלבד יריחו, מנכים 3%, הניכוי הזה יהיה בערך 140 לירה. התמר מקוים יהיה מריוח של בית וגן, מונטיפיורי. הוספות הנה"צ לעבודות העיריה. {0072-62} קושניר: בעבודת בית וגן מסר המשרד לפועלים בתנאי החוזה בניכוי 14%. העבודות קבל המשרד בלי לשאול מקודם את הפועלים (של העבה"צ שאינם מאורגנים באגודה). עבודות הגמר של סו"ב נגמרו בהפסד. בעבודת בית וגן השתכרו הפועלים המכסימום 20=18 גרוש (קנדל מעיר שיש קבוצות שהשתכרו 40 גרוש), הריוח הממוצע לדעת קנדל היה 22 גרוש, לדעת קושניר פחות. בעבודת בית וגן נוכה הגרעון של עבודות הגמר של סו"ב. (האסון היה בעבודת העיריה, ההרוג בעבודת הכשרת הישוב). רק שני תשלומין היו מסודרים. הטעות : 1) לא אחזו בצעדים מספיקים בשביל הבטחה. 2) לא דרשו בזמנו מהעיריה שחשלם את הפצויים, 3) הטילו על עבודת בית וגן גרעון עבודות=הגמר של סו"ב, מלבד ניכוי 14% למשרד. 4) לא שאלו אח הפועלים ע"י אגודתם המקצועית. 3% מנכים מעבודות בית וגן (1000 לירה) מרכז מסחרי (1000 לירה), בית לחם (400), שנלד (200), בנינים בעטרות (600) וקרית ענבים (9C0( = )300), מונטיפיורי ועוד בס"ה בערך 4000 לירה עבודה. הנכוי הכללי הוא 150 לירה. המערערים הס פועלי בית וגן. {0072-63} קושניר טוען שאילו היתה אגודה לפועלים אלה והאגודה היתה מחליטה על ניכוי, היה מקבל זאת, אבל אם המועצה החליטה אין זח חל עליהם, כי אין המועצה דעת הפועלים שעבדו. קנדל = שלמו לפי החוזה אותם המחירים בעבודת בית וגן כמו לפני שנתים. עבודות הגמר של סו"ב אפשר היה לעשות ב1.100- לירה, וצריכים היו לקבל 1.216 לירה, ז"א ריוח של 116 לירה סלקו חובות סו"ב לפועלים של סו"ב במקום זה. בנוגע לקביעת תנאי העבודה היתה תמיד קובעת הלשכה (כביאת כוח הפועלים את התנאים, גם בימי סו"ב וגם עכשו של המשרד. סדור מ.פ.י. הלפרוביץ דורש מזכיר שני (שיסל חבר הפה"צ בוה"פ: נאמן, שיסל מרשימת הפה"צ, כהן מאגודת השמשים, יוסף רבינוביץ מהפקידים במועצה לא"ה 21 במועצה (מהם 1 מאגודת פקידים). עובדים: פינקלשטין, ליכטמן (מזכיר טכני), רבינוביץ וזלצמן (לשכה) דינה (פועלות), אהרונוביץ (משפטים) לבני (חרבות), בדולח (פנקסים), ? קואופרציה. הלפרוביץ למסור הנהלת הלשכה ללשכה. פינקלשטין שאם יודיע איש מתאים להנהלת הלשכה יש לדון על החלפת איש. בהנהלת המשרד עובדים. ליפשיץ, קנדל, כצנלסון. דברתי עם ז. אהרונוביץ על השארו בארץ = הבטיח לעיין. בשלוש שבתי. {0072-64} פרומקין מוסר שיש תשובה שלילית על המלוה של 15,000. עתיד העם בארץ. אפשריות ההגשמה. מדינת פועלים עברית = המטרה, כל הקרובים למגמה זו בציונות ובתנועת הפועלים. צרוף חדש של כוחות. המסגרת הציונית מאחדת חוגים שהנגודים ביניהם גדולים מהנגודים שבין חוגים שביניהם וחוגים העומדים מחוץ למסגרת. הגדלת משקלנו בהסתדרות. העמדת השאלה הציונית במלואה, והצגת הקונצפיה שלנו על הגשמתה. תשובתנו על השאלות הקרדינליות בציונות. רופין לוקח הרצאה על בנין הארץ, מדוע שנשיג טרצה על חזון "אחרית= בהיסטוריה העברית שתתגשם בא"י. (מיד גו אז פור אידיאליסטיק וסוציאליסטיק טנד).