יומנים > יומן - מלא 11/07/1948
11.7.48, יום א', ד' תמוז
רק היום יכולתי לשוב למשרד. מאמץ ממושך למעלה מששה חדשים בלי הפסקה של יום מנוחה אחד נתן סוף סוף אותותיו. בינתים נסתיימה הפוגה ונכנסנו, כפי שהיה אפשר לראות מראש לשלב מכריע. לפי שעה, היו לנו נצחונות (קלים אבל חשובים) בחזית העיקרית - לוד רמלה. שתי הערים מוקפות מכל עבריהם. בצהרים נפוצה שמועה שרמלה נפלה - אבל זו היתה הרהור-לב. בבית נבלה נתקבלו בהתנגדות עזה ועדיין קשה לדעת במה ומתי מערכה זו תגמר. יגאל עורר השאלה מה נעשה לאחר נפילת לוד רמלה, הנשלח את הכוח הפועל בחזית זו - לקראת רמאלה ירושלים, לקראת בית גוברין או לדרום?
¯לע"ע הלחץ המצרי בדרום מתחזק, אם כי סבלו אבדות לא מעטות, אבל גם סבלנו אבדות (נפצעים). בצהרים נפוצה שמועה שהעיר העתיקה נכבשה ורמלה נפלה, אבל נתברר מיד "שהידיעה מוקדמת". לפנות ערב טלפן לי יגאל שחדרנו ללוד, בית נבלה נכבשה ואנו מתקרבים לרמלה. ¯אם שתי הערים - לוד רמלה - תיפולנה נצטרך לחלק כוחותינו המנהלים קרבות אלו. יש להניח שבסוף השבוע או בשבוע הבא יטילו עלינו הפוגה - וזו תוכל ליהפך לגמר המלחמה בפועל. עלינו, איפוא, לנצל הימים המועטים שנשארו למלחמה בודאות - אני משער עד יום ה - ו - לכיבוש לטרון ועמוס, שחרור העיר העתיקה ¯וכיבוש שיך ג'ראח והריסתה ומתן מכה למצרים בצומת הדרכים בדרום. לשם כך יהיה צורך לשלוח שני גדודים - של שריון לכה"פ - לדרום, חלק מהכוחות ל"עיגול" הכיבושים, השאר ללטרון וירושלים - לתת מכה מהירה ללגיון ולמצרים סביב ירושלים. אם זהו "אם" לא קטן, כי יתכן שצפויה לנו עוד מכה לפני כך, כי יש תמיהה אחת: היכן הלגיון? - נצליח בתכנית זו לפני ההפוגה הרי יהיה זה פחות מנצחון גמור (ואין נצחון גמור בלי כיבוש שכם והפצצה ¯אדירה של קהירה, אלכסנדריה, דמשק ובירות), אבל שיפור מכריע של מצבנו הצבאי ונצחון פוליטי גדול. - אה"צ ישיבת הממשלה. - בערב ישיבה עם ועדת הנגב.