יומנים > יומן - מלא 11/08/1948

1
מתוך
מקומות:
ירושלים
אבו גוש
כפר סבא
ראש העין
מאה שערים
בית ישראל
נחלאות
גאולה (שכונה)
מחנה יהודה (ירושלים)
נחלת אחים
שכונת הבוכרים
תל אביב - יפו
שייח באדר
טלביה
ליפתא
שערי חסד (שכונה)
קטמון
רחביה (ירושלים)
הר ציון
שיכון פאג"י
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
10.08.1948
225443

'ירושלים, 11.8.48, יום ד 

בבוקר פגישה עם יוסף, משה דיין, רג'י, דוד משי על המצב באצל ולחי. קיבלתי מספרים על כוח האדם והנשק, לאצל יש עתון יומי "החרות" הנפוץ באלפים אכסמלפארים. 

תומכי אצל בעיר - נטורי קרתא במאה שערים ובית ישראל  וקצת משכונת גאולה הגובלת בבית ישראל, ושכונות מחנה יהודה ו"הנחלאות": נחלת ציון (ספרדים), נחלת אחים (תימנים), זכרון ¯יוסף (קורדים), שכונת הבוכרים (רבים בוכרים באצל) לקונגרס קיבלו הרוויזיוניסטים בירושלים 3300 קולות, מאז גברה האהדה לאצל, וביחוד מאז בואו של בייגין. בין החיילים שלנו יש 15% שתומכים בהם - כלומר לא יקבלו פקודה לירות בהם, חלק אולי גם יתמוך בהם בפועל. גם במשטרה הצבאית (280) יש חשודים. משה סבור שמוטב לשלוח הנה משטרה צבאית מת"א - מ.צ. בירושלים לא קיבלו אימון (מלבד אולי 60 איש) - משה סבור שהצבא הירושלמי לא יפעל נגד אצל, לא רק מפני רבים קרובים - אלא פעלו יחד עד עכשיו מתוך הסכם, השתתפו במיסקרים של אצל, ואצל במיסקרים של הצבא, אפילו אנשי המטה אינם מבינים מדוע לא לפעול יחד עם אצל. שאלתי משה מהו הכוח הדרוש - אם יהיה הכרח לפעול בכוח? משה סבור שהם יתבצרו, ימקשו הסביבה שלהם, ונחוצים שני גדודים (מחוץ לירושלים עם כוח שריון בתוך שני הגדודים על מפקדיהם).

סיכמתי: חשי יבדוק כל אנשי המטה והמפקדים. שום חשוד לא ישאר בעמדת מפתח, במרכז אינפורמציה, ובמקום שמטפל באצל. 

להחליף המ.צ., לבדוק המשטרה ולהוציא כל לוקח שוחד ואיש אצל. ישלח איש מהמטה לעבד תכנית פעולה, להעריך הכוח הדרוש והציוד הנחוץ לפי ידיעות שי יש ללחי בירושלים: חטיבה לוחמת, מחולקת לשלוש מחלקות - 120 לוחמים, בני נוער בגיל 17-15 (נמצאים במחנה) 80, בנות ופעילים מבוגרים (למעלה מגיל 30) 100 בס"ה 300 איש.

ציוד: 40 סטנים (20 נקנו באבו גוש מערבים) 40 רובים, 15 מקלעי ברן (רובם נגנבו מהצבא שלנו), 3 מכוניות כבדות, 5 פיאטים ותחמושת, 200 מילס, 2000 ק"ג חומר נפץ 12,000 כדורים 303.

בסיסים: בסיס מרכז בשכונת טלביה, בסיס נוער בשיך באדר, בסיס ומחסנים אספקה בלפוא. המפקדים יושבים בתוך הבסיסים, מחוץ ליהודה שניאורסון, דוד סיטון (עתונאי של הבוקר) יהושע וטלר מכפר סבא - שגרים בעיר.

כלי רכב: 7 ג'יפים, מכונית משוריינת (טנדר קטן), 6 מכוניות טכסי, 4 אופנוע, 3 מכוניות משא.

מגמה: קיום במחתרת מתוך מטרה לפגוע במשטר בין לאומי, פגיעה באנשי או"מ, נטיה להחזיק במחתרת מספר מצומצם, השאר יצורפו לצבא ישראל ויפעלו כתא לחי בתוך הצבא. אצל חלק יש רצון להצטרף לצבא השאר מתבטל מאפס מעשה. מרכז אהדת הצבור בשכונות שערי חסד, בית ¯ישראל ובני הישיבות. נכנות לקראת התנגשות עם צבא הגנה. המשפיע ¯.ד"ר ישראל שייב. עתון המברק, תחנת שידור בבסיס בטלביה.

אצל

גדוד לוחם המונה 360, מורכב מ-3 גונדות בתוך 3 פלוגות. גדוד לוחם 360, מחלקת מרגמות 20, משטרה צבאית 20, מחלקת ידיעות 15, שי 25, נהגים 30, נוער (15-17) 70, בנות 100, מטה מחוזי 15, מחלקת גולי קניה 40 - ס"ה 695.

ציוד: רובים ותת מקלעים - כלי ורבע ללוחם, מקלעי ברן - מקלע וחצי לכל כיתה. פיאטים 2 (מספר קטן של פגוזים) מדוכות 1000 (הוצאו מב"ס לשוטרים), מרגמות "3 - 10-15, רזרבה של 15 קנים, פגוזים רבים, מכונות יריה כ-5 (ברונינג, נגנב בראש העין), חומר נפץ 1000 ק"ג. חצי מיליון כדורים אנגלים, 3000 גלון בנזין - העלו לירושלים וקיבלו פה מהצבא.

בסיסים: מרכזי בשכונות קטמון, בסיס ברחביה (בנות ובית חולים) דירות ומשרדים בעיר, תעשית מוקשים קטנה. עתון יומי החרות, כרוזים. מגמה: נטיה בחלק להצטרף לצבא, נטיה בפיקוד גוף עצמאי, התנגדות לפירוז ירושלים: שתי מחלקות נמצאות בהר ציון ובשכון פאגי

אהדה בקרב עדות המזרח ובשכונות גאולה, זכרון יוסף, מתנה והנחלאות. נכונות להתנגשות עם הצבא אצל 70% מהאנשים.

תומכים: קלינגר, דר י. רבלין, דר י.ה. ייבין, הרב זישי ,אלמליח. בשבועות האחרונים עלתה אהדת הצבור לאחר מעשה אלטלינה, הפטיציה ובקורו של בייגין. עיקר האהדה בעדות המזרח ושכונות גאולה ובית ישראל.

¯דר יוסף דורש 250 שוטרים מיוחדים לשמור על זרים ומנזרים אלה יוכלו להיות גם למעלה מ-35. לע"ע יניח משה דיין 180 חיילים לרשות יוסף.

- בשתים חזרתי לת"א - לישיבת הממשלה.

- בערב שיחה עם המטה על המצב ביחידות. יגאל,  יוסף וצדוק ששבו מביקורים בחזיתות מצאו בכללו מצב לא רע - האנשים מאמינים בכוחם, הם מצוידים ויש רק למלא את החטיבות.

אחר כך ביררתי עם יעקב שורה של מינויים וסידורים.

- באחת עשרה בערב ביקרתי גם במועצת ההסתדרות.

ברל רפטור בנאום ארוך ופטטי התאונן על הסתלקות השכונה ממועצת ההסתדרות. האמת היא - שהוא וחבריו הסתלקו מהשכונה, כשהכריזו בועידת ההסתדרות (בשאלת החלוץ): תחליט ההסתדרות מה שתחליט - אנחנו נעשה מה שנעשה.