יומנים > יומן - מלא 11/11/1928

{P001} {0097-25} כ"ח חשון 11 נובמבר יום א' שאלתי את אפטר איך קבלו אצלם אם הצעת המצע שלנו. הוא בעצמו, אמר. מרוצה מחלקו הכי גדול ועוד רוצה לעיין בסעיפים אחדים. גם שקולניק מרוצה. המזכירות קוראת לישיבה את הועד המרכזי כולו לדון במצע ובהצעתנו. הישיבה תהיה השבוע. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] פרומקין על מצב העבודה: ת"א בראשית שנת 1928 = 2.500 מחוסרי עבודה, 400 עובדים בעבודות צבוריות ובנין זמניות. בראשון אוקטובר 550 מת"ע, 600 בעבודות זמניות. מה"ע הסתדרו: 300 בבני ברק בעבודות חקלאיות, 350 בתעשיה ומלאכה (אריג 130, קרטונז' 60. מתכת 50 , גשר,85: במושבות 250: בעץ ובנין 200 בעבודה בערים אחרות 100, בשרות 100, קבלו סידור חד פעמי ועברו למלאכה ומסחר זעיר 200, לא ידוע איך הסתדרו 165, עזבו את הארץ 200. בין 580 מת"ע יש 100 תימנים שרוצים ללכת למושבה, 100 חברים בארגונים ורוצים להתישב, 30=50 גורזים וקוקזים המסוגלים לעבוד במושבה. כעבודות הממשלה עבדו בת"א כ=400 איש, ויש להלחם על העסקת מספר כזה להבא, כ=300 תמצא לחם עבודה זמנית בקביעות בת"א. בחיפה 1 ינואר 1928 = 1,100 מה"ע, בעבודות זמניות 200. כיום בחיפה 500 מת"ע, 425 בעבודות זמניות, הסתדרו בתעשיה ומלאכה 158 (שמן 46, גשר 40. מתכת 50, אפיה 10). למושבות יצאו 30, לירושלם 25, לגשר 60, 10 בעגלות בחיפה, בעב"צ ובגין בחיפה 225, עזבו את הארץ 50 (השערה), 42 לא ידוע איך סודרו. שוק הבנין {0097-26} הפרטי יעסיק גם להבא לא יותר מהמספר העסוק עכשיו (425). השאר יכנסו לעבודה כשמתחיל עבודת הנמל, ג'ידרו (עבודת היבוש מתחיל באביב), בנין בתי המלאכה של הרכבת, "של" ועוד, מטפלים עכשיו בעבודת הדר הכרמל. בירושלים: בראשית השנה - מח"ע 600. בעבודות זמניות 825. כיום מח"ע 250, 1.150 בעב"צ ובנין זמניות.גדל בירושלם שוק הבנין הפרטי. כי רבים עוזבים את העיר העתיקה. בירושלם יש שאלה של הפועלים הבלתי מקצועיים, העלולים לעמוד בפני חוסר העבודה. בבנין מחפשים את הפועל המקצועי היהודי, ולבלתי מקצועיים יש להלחם בעד עבודת העיריה. בעפולה: בתתילת השנה - 200 מח"ע, 25 עובדים. כיום 100 מח"ע, 100 עובדים, 25 הלכו לגשר, מושבות ולחו"ל. אין תקוה שעפולה תעסיק יותר מ50- בקביעות. ויש להעביר את אנשי המקום לחיפה. בטבריה: ב1.1.28- - 100 מח"ע, 110 עבדו בעבודות זמניות. עכשיו עובדים כלם,רק כ40- לא כל השבוע. נשקפות עבודות קטנות שונות, והמצב הוא יציב, בערים אחרות עובדים 140 איש עבודות זמניות. סיכום: 2.435 עובדים עבודות זמניות, 1.400 מח"ע. 190 עובדים עבודה חלקית. יחד 4.025. ב1.1.28- היו 4.500 מח"ע. מהם הסתדרו בתעשיה ומלאכה 508, למושבות הלכו 320. לבני ברק ורמת-גן במטעים 300, נוספו לעב"צ ובנין 925, לגשר 160, שרות וחיי משפחה 100, סידור חד פעמי 200, עזבו את הארץ 300, לא ידוע - 287. {0097-27} לפי המספרים הרשמיים של הממשלה יצאו את הארץ במשך חדשי ינואר-יולי 1928 - 1.370 יהודים. נכנסו 1,167, עודף יציאה 203. לדעת פרויס יצאו 600 פועלים בערך החצי מהערים והחצי מהמושבות.בינואר יצאו 185. בפברואר 187. במרס 261. באפריל 181, במאי 264, ביוני 206, ביולי 86.העלייה:ינואר 176, פברואר 170, מרס 200. אפריל 117, מאי 223, יוני 145. יולי 133. שאלות העבודה: 1) הממשלה. היא מפחיתה עכשיו פועלים יהודים. עברה לשיטת הטנדרים בכל מקום. 2) הנה"צ: העברת פועלי העיר למושבות. 3) הון בין לאומי: עבודות של, וקואום, 4) התעשיה. הרחבת קליטתה. לשם כך יש צורך בפעולה להרמת המכס, גם הרמת תנאי העבודה ע"י הורדת המכס, ובכלל שמירה על תוצרת הארץ.התאחדות בעלי החעשיה כמעט שאינה מתקיימת, לא שלמו משכורת למזכיר והלך. בעלי התעשיה הגדולים אינם חברים ופונים בעצמם לממשלה. מציע שהוה"ל ייסר וערה כלכלית עם רופין בראשה שתדאג לכל הענינים האלה של מכס הון בין לאומי, עבודות הממשלה וכו'. במושבות היו במפקד מרס 6.300 פועלים, במשך הזמן נכנסו 200 פועל מהערים ועזבו את הארץ כ200-. המספר, איפוא, לא נשתנה. כמעט לא היה חוסר עבודה. בבתי החרושת ובתי מלאכה בת"א (ספטמבר 1928) עובדים: 2.219, מהם במתכת וחשמל 337 (רוטנברג 65. ברזל 70, פעמון 30. {0097-28} פחטר 17, איחוד 38, אמן מתכת 30. נוסמן 9, פרוזר 12, חברת מוטורים 12, שמרלינג 8, קפלן 7, בדחן 11, פטר 8, הנפח 6. זוהר 7, אינסטלציה 7.)אריג: 341 (לודזיה 140 - ביניהם 15 פקידים, לובר טריקו 54, טריק 14, סריגה זילברשטיין 20, אריגה הלפרין 5, ברקאי הסורג 17, טרקלין 5, טריקוטג חמילבסקי 12, מורג רמת גן 20, פרירמן גרבים 35, בראון גרבים 4, הסורגים 6, צמר 7, טנדובסקי 2). חיטות ותפירה: 243, עור ובורפקאות: 147, נגרות 267 (גורלסקי 43, לוינשטין 40, שנים 177). ב"ח שונים: 491 (מספרו 60, לובלאר 23, הדר 75, זלברבוג 180, לובר נועם 90, בלום שנים 39), דפוס 200 (הפה"צ 52, שושני 27, אחדות 30, הארץ 34, שנים 50). בב"ח בחיפה: כרמל 15, טחנות 37, מצות 62 (הפסיק עכשיו) שמן 128, עמל 14, לחם 6, מלח עתלית 25, יגור-נשר 245, רוטנברג 37, בתי מלאכה של רכבת 480, דפוס מוחובולסקי 5, אומנות 3. בירושלם: זלצמן 10, מרבדיה חדשה 131, מאפית ברמן 32, מאפית טרכטנבדג 11, "דרור" 16, חרות 20, פרומין 20, דפוסים שונים 114, בתי מלאכה למתכת 230, בנגריות 129, בתי מלאכה של הסתדרות 47. בבנימינה התאחדו עכשיו ה"דימוקרטים" עם הזכרונים לשלול זכות הבחירה מהשועלים. המסים במושבה הם רק עקיפים: מס בשר (אטליז), שכר למוד ועוד. רוב המסים נכנסים מהפועלים. {0097-29} אורגן של פוע"צ בורשו פרסם מאמר פוגרומי בענין ההתנפלות על קלוב פוע"צ: כל הישוב ואחי הפועלים "המותעים ע"י הפה"צ וא"ה". וכל התנועה העברית מוצגים כחבורת חוליגנים ופורעים. המאמר חתום "א. מאן". שאלתי אח ושר מי זה - אמר שזהו בוכטבום. ישיבה עם מרכז חקלאי, מרכז עבודה ומ.פ.ח. על חלוקת המקומות בעבודת הרשת של רוטנברג. יעבדו בערך 40 איש. המרכז דורש להכניס 17 משפחות יוצאי עין חרוד ותל יוסף. חיפה קבעה כבר 10 אנשים לעבודה, ע"פ הסכם עם רוטנברג חייבים להכניס לעבודה זו 30 המפוטרים מגשר. קבענו שחיפה מקבלת 8 מקומות. יוצאי המשקים פ. בודדים 4, והמפוטרים 20. כניסתם תהיה באופן יחסי. פנחס מרזל הוצא מן ההסחדרות ע"י מ.פ.י. לפני שנה וחצי. עזב את הארץ ושב. יושב בפ"ת עובד כאופה. אבודת האופים לא נותנת לו לעבוד. יש לו משפחה של 4 נפשות, אשה ושני ילדים. לפני חצי שנה ערער ודרש הכנסתו להסתדרות. היה שוטר בירושלם לפני 4 שנים, בשעת "ענין עפולה". בררו את ערעורו פרידלנד ולוביאניקר. שאלתי את פרידלנד על מרזל. לדעתו הוא אדם חשוד בכלל, לוביאניקר יודע עליו פרטים. בשובי בערב הביתה מצאתי את רננה מוטלת בחום רב.