יומנים > יומן - מלא 12/05/1950

{P001} {0190-59} 12.5.50, כה' אייר יום ו' ישראל ישעיה:עלו 45.000 תימנים, במחנות יש עוד למעלה מ- 30.000. (בראש העין, עין שמר ובית ליד). ביקשתי רשימת הישובים התימנים, כי יש צורך לבקר אותם, ביחוד לבדיקת מצב בטחונם ועד כמה הם מוכשרים לעמוד בפני כנופיה ערבית, שבמוקדם או במאוחר וודאי המופתי או מישהוא יארגן - עוד לפני הסיבוב השני. ישעינו מציע שאבקר גם באחד המחנות של התימנים. {0190-60} באה אצלי אורית מקלף. "מוטקה" עייף ומדוכא. יש עליו עומס עצום, לדעתו למעלה מכוחותיו, גם הפיסיים וגם הרוחניים. אין חיי משפחה - אבל זה לא איכפת לה, כי אין ברירה. אולם בריאותו נתרופפה. והעיקר - הוא רוצה ללמוד. למד שנה בטכניון הנדסה חקלאית, רוצה לגמור. הם רצו למכור נחלתם בפרדס חנה ובכ[ס]ף זה ללמוד. עכשיו אמנהם אין קונה, אבל יסתדרו. אין מוטקה אוהב עבודה צבאית. היא גם חוששת מנ יהיה אם בעוד חצי שנה או שנה יגאל יעזוב - מה יהיה עם מוטקה. הם מאמינים אחד לשני. אמרתי לה שבריאותו מדאיגה אותי. ויש לתת חו חופש לחושד ימים ועוזרים טובים שיפרקו קצת מהעומס. גם אדאג לאפשרות השתלמותו (במקצוע, ולא בחקלאות) - כי זה צורך צבאי. אני מצטער על חוסר חיי משפחה נורמליים, אבל סדורנו זה עלינו להתאכזר - בטחון איינו דבר קל ולא רך. ואם יהיה הכרח - ישלח שר הבטחון (איזה שהוא) אנשים כמוטקה ליהרג. מוטקה דרוש לצבא, ולדעתי עליו להשאר. בא אצלי יעקב. אמרתי לו שאני רוצה שיכנס מחרתיים ביום הראשון בבוקר לעבודה. הוא ירכז, יתאם ויתכנן כל הפעולות המדעיות והמוסדות המדעיים - המועצה המדעית, חמד (מהצד הציווילי, ולא רק הצבאי), האוניוורסיטה והטכניון ואם יוקם בחו"ל, כפי שהצעתי לאמריקנים, חינוך מקצועי של תלמידים מכוון לעבודה אצלנו - גם הקשר עם ענף זה. יעקב ישאר בצבא ויקבל שם משכרתו, אבל יושאל מהצבא לשנה (לפי שעה). ואשר להצעת סונבורן - שיבוא לאמריקא לעמוד בראש השליחים - אני מתנגד לכך. כשיעבוד בממשלה אולי יסע פעם לחדשים אחדים לרגל תפקידו, אבל איני רוצה שתפקידו יהיה שליחות. באו אצלי אילון ופרידמן - נציגי קייזר. בספטמבר יושלם בנין בית-החרושת ומיד יגש לייצור. ירכיבו חלקי מכונות, ויעשו ביום 25 מכוניות. בעיקר לשם אכספורט לארצות סקנדינוויה ודרום אמריקא. למה יקנו? כי אין להם דולרים, וישלמו לנו בסחורה. {0190-61} אנו נשלם לקייזר בדולרים, ו"נרויח" - העבודה שמשקיע פה - 1/3 משוי המכונית. לאחר ך ייצרו פה חלקים: בטריות, ידיות, זכוכית, צמיגים (ג'נרל טיירס מקים בי"ח), חוטי חשמל. יש להם בית-חרושת כזה בהולנד - בשביל הולנד, בלגיה, גרמניה, שויצריה. יוכלו לעבוד פועלים מהעולים, כי לא דרושים מומחים. נשלחו 6 פועלים להולנד לחדשיים, ומאמריקא יבואו 8-10 מומחים וישארו פה על עוד דרוש יהיה. מכונית תעלה בממוצע 1.900. החישוב הוכיח שבמחירי העבודה - יהיה ריווח. פריון העבודה פה גדול מזה שבהולנד, והתבונה של הפועלים יותר גדולה. פריון העבודה באמריקא יותר גדול, ב40%- לרגל סידורים טכניים, ולא הודות לפועל. פרידמן ואילון עזרו ב"רכש" בימים ההם. ועדי שרים לבעית ירושלם. אבא הכין הצעה חשובה, והוא מקווה שארבע המעצמות (רוסיה, אנגליה, אמריקה, צרפת) יקבלו אותה, אם כי הוותיקן עומד על שלו. הקושי הוא בסעיף 20 של אבן. איני שותף לחרדת המשרד ואב אבן, ולא נראה לי שעלינו להכין להם הצעה אלטרנטיבית. הם שגו ולא אנחנו, אבל אני מסכים שרצוי מכל הבחינות שלא יוכלו להאשים אותנו שאנו הפירונו החלטת או"מ. עמדתי כל כך שכל מה שנציע יהיה ברור שהכוונה רק למקומות קדושים בירושלם, והמקומות הקדושים יוגדרו בדיוק, ולא ישאר פתח פתוח לאנשי הדת (גם משרד הדתות שלנו) לדרוש להם זכיות מיחדות בבניני דת והפקעת רבונות המדינה. בא מקלף. העומד הו אעצום. גם חולשת המשרד הבטחון מוסיפה קשיים. אין הוא שותף לטענות יגאל נגד חיים, אין זה משפיעה עליו, אלב יש לו ספקות קשים אם עליו להשאר בצבא. אין זמן ללמודים. דרשתי ממנו שיחליט פעם אחת שעתידו הוא צבא - ויפסיק היסוסים אלה. אבל יש לאפשר לו מנוחה וששה חדשים לימוד בכל שנתים.