יומנים > יומן - מלא 12/09/1948

 12.9.48, יום א".

בבוקר חזרתי לת"א לקריה. קדמנו שרף בחבילה של משברים וענינים דחופים: הרב פישמן חזר מירושלם - אבל מחכה ליזמה מאתי לחזור לממשלה. משבר שני, אולי חמור יותר, שכר עבודה לפועלי חרושת. ועדת הממשלה: קפלן, בנטוב, גרינבום, ברנשטיין, הסכימה להעלאת % תוספת יוקר על כל 

10 לא"י משכורת יסודית. בנטוב הציע להפגיש תחילה שני הצדדים. גלובמן מתנגד לכך, לא תושג הסכמה, ועל הממשלה להחליט. קפלן מציע הקפאת מחירים ושכר עבודה - ההסתדר דוחה הקפאת המחירים, כי עומדים לחדש החוזה הקולקטיבי. כבר שלושה - שכר פקידי הממשלה. יש דו"ח של ועדה, אבל אין החלטת הממשלה, ובינתיים כמה מהפקידים מסרבים לקבל שכרם. משה דורש להעמיד בדחיפות על הפרק הוראות לאו"מ. הממשלה תדרוש היום פרטים על 2 החיילים. ברנשטיין רוצה להרצות על יוקר החיים, וקפלן - על המצב הכספ יש שאלת הרשם של הקואופרטיביים. ועדה של 4 לא הביעו לידי מסקנה. בנטוב ושפירא מציעים זאת לציזלינג, קפלן וברנשטיין לרוזנבליט. - יהודי רוזן (רזניצנקו) דורש האלף לא"י בעד כתבי ברל לצבא, עובדי ההוצאה מגויסים, ביניהם גם ניסלביץ שטפל בצד הכספי. (במקומו עכשיו קופולביץ). להמשך ההוצאה דרושים 3000 לא"י:להואצת כרך ט' של ברל, כרך ד' של ב.ג. ספר של אליהו, ספר של ב.צ. על תולדות פ.צ. - כחבתי מכתב להרב פישמן - שלא יפרד מהממשלה. - בפגישתו עם אבא אתמול שמעתי תלונה על איסר - שהמאזינים בטלפון מגישים החומר למפ"מ. כאילו הממונים על האזנה הם חיילים חברי מפ"מ - אם כי יצחק רפופורט העובד בדואר הוא חבר המפלגה. מציעים למשרת מושל עכו אברהם יעלי, או הקצין רחבעם זבלודובסקי (בחי"מ, חיפה). - ראשי פרקים בהרצאתי אתמול: עם הנצחון רק חזית אחת. גם עליה והתישבות - צרכי בטחון. הפוגה - אמצעי מלחמה נגדנו, כי מטרת המלחמה (אם לא השמדה גמורה של האויב) שבירת רצונו של האויב. הדבר מכוון גם נגדנו וגם נגד ערבים - ע"י הממשלה הבריטית. אין ברירה חפשית במלחמה. מי שאינו רוצה או יכל להשתעבד לצרכי המלחמה - אבוד. דרושה התישבות צבאית ועליה צבאית, תעשיה צבאית ואורח חיים של צנע. הגורם הצבאי לא יכריע לבדו - לטובתנו (נגדנו - יתכן). א"י יש רגישות בינלאומית כלפיה, 

וגורמים בינלאומיים יצטרפו להפרעה. מכאן חשיבות האוריינטציה - ודוקא על האו"מ כולה, בקשת ידידים בכל צד, לא הזדהות, לא הנחה שמלחמת-עולם הכרחית. יש אמברגו על יהודים, על כסף יהודי, על נשק לישראל. לא שנאה בגללה - אלא מאמץ לחלקה. "מטר המלחמה - לשם מה? כוחנו לא רק פיסי, יתרוננו הוא רוחני,חשוב לדעת על מה אנו נלחמים: קבוץ גליות, כנון נשמות, חברת עובדים. איך נתגבר על קשיים לביצוע שלוש המשאלות? קשי הסביבה הערבית, חברה נחשלת, מפגרת, פיאודלית-נאצית, עבודה זולה, מעוט צרכים. לעומתם אנו מעטים גם אחרי עליה גדולה. נעמוד גם בפני התחרות ארצות אדירות-כוח ייצור. נפעל בתקופה של ניגודים בעולם. פיזורינו באומות, ולמרות עצמאותנו פה - כפיפות המוני ישראל לרצון זר, ולרצונות מתנגדים. קשיי הארץ: קטנו השטח, חוסר פחם ומחכת, מעוט גשמים ומים, קשיים פנימיים - התפצלות, אדיקות בטפול חוסר כשרון הפשרה ועוד. בשנים נתגבר - במדע וחלוציות (יתרון אינטלקטואלי ומוסרי). מדע -שלטון אדם על טבע וכוחותיו הטמירים. דור האטום; כווץ מרחקים, חיים בשלושה ממדים, חשיבות הים והאוויר, רזי החימיה, שכלולים טכניים, התיקרות הזמן - סכנה בפיגור, - הכרח גיוס כוחנו המדעי והגעתו לשויו ימיני. חלוציות - שלטון אדם על עצמו על כוחותיו הגנוזים, לא כניעה לגורל ולמסיבות, ניצול יכלתו המלאה ויצריו - הטובים והרעים - למטרת חייו - חלוציות מחייבת חירו האדם (לא רובוט) שווין אדם, אמונה, בכלל. צבא - חלוץ קולקטיבי אבל רק למטרות שליליות - הרס והרג וחורבן. חלוציות חיובית ליצירה - לא תתכן בלי חירות אחדות חלוצית ואמונה בכלל - ולכן למרות הפילוג וחוסר סיכוי, לאחדות עכשיו - אל נקפל דגל האחדות החלוצית. נפנה לאלה שאמונתם בכלל לא פגה. - במדינת ישראל דרוש שישלטו אנשי הרוח וחלוצי הגשמה, אלה היודעים לשלוט על כוחו הטבע ואותניו, ואלה שמגשימים אחוה, אחדות ושלטון על עצמם לטובת משאת הכלל. אנו על אף מהפכה -שבסיסה אולי הרס וחורבן, ואולי - אם ננצח - יציאה למרחב יהודי ואנ שלא העזנו לחלום עליו לפני הקמת המדינה. 

- בא אצלי שמעון אבידן, מפקד חטיבה 5 (גבעתי), יש לו עכשיו 4 גדודים חיל רגלים וגדוד אחד הים. שני גדודיו באו גרעיניהם מת"א, אחד מרא"ל ורחובות. בתחילת דיצמב היו לו 450 איש עם 78 רובים ומספר סטנים, בפעולת נחשון תחת פקודת אבידן פעלו שני גדודי גבעתי (מתוך 4 גדודים), אנשיו עמדו חדשיים בבית קרן הקיימת (30 איש) נכנסו לקרבות ביפו עוד באוקטובר 1947. אחרי פעולת נחשון החלו ב"ניקוי" השטח בדר לו קרה אסון יבנה. פעולות גדולות לפני 15 במאי - הנסיון לפרוץ דרך לפלוג'ה, לבית דרס. היו להם 600 התנגשויות אש עד היום, נפלו 300 הרוגים, למעלה מאלף פצועים. בעשרת הימים נפלו 600 פצועים. אחוז גבוה בערך 30% , הבריאו לגמרי וחזרו לשרות מלא, מספר אחר חזר לשרותים, גדוד 52 (פרולוב) היה בפעולת לטרון, גדוד 51 השתתף עם הראל להבטחת הדרך בגמר פעולת נחשון. עכשיו מרוחקים 1/2 3 גדודים לשטח של 82 קילומטר, מיבנה עד תל-א-ספי, דרך גת גל חסרים לו 450 לוחמים לתקן של ארבעה גדודים (תקן הגדוד 840), השרותים מלאים. - אה"צ ישיבת הממשלה. הרב פישמן חזר לממשלה - עם קבלת מכתבי.