יומנים > יומן - מלא 12/12/1954

{P001} {0022-107} טבריה, 12.12.54 ערכי יהדות - כבעיה לא קיימת לגבי יהדות אדוקה. חריג מצוות הן ערכי היהדות. לגבי יהדות לא אדוקה - יש להגדיר תחילה המושג יהדות. הוראתה עם יהודי - או תורת עם יהודי?' היש תורה כזו - קבועה ועומדת? יהדות הנביאים אינה יהדות התנאים, ויש הבדלים ביהדות הנביאים. וכלום נאמר בימינו שיש יהדות לא מקפת כל ערכי האנושיות? יהדות בישראל אינה כיהדות הגולה (גם לדעת ליבגביץ). היהדות היא יצירת העם היהודי - ומשתנה יחד אתו. קודם כל יש לברר בעית האמונה. האטאיסם היא פרי בערות, אבל בעית השכנה של עולם אינה בעיה לאומית.הקוסמוס ובוראו - אם נניח שהבוא הוא טרנסצדנטי - אינם ענין לכדור הארץ וליצירי כדור הארץ. זוהי בעיה מעבר לאומה, שהיא קטיגוריה היסטורית בתולדות תקופה מסוימת (קצרה) בכדור הארץ. יתכן יהודי מאמין, יתכן אגנוסטי, יתכן כופר. גם האדוקים אינם עקביים - כלום יוכלו להוציא מכלל האומה כל מי שאינו מאמין בהלכה ובתורה מן השמים? לא זה שמאחד עכשיו העם היהודי, אפילו לא העם בישראל. {0022-108} יש ערכי דור. מקורם במורשה ובחזון העתיד. לא כל המורשה מן הראוי ואפשר להנחיל לדורנו. אמונה בבורא עולם יש גם לעולם המושלימי. החידוש היהודי הגדול נעשה לנחלת עמים רבים, והאמונה נשתנתה. ספר האמונות והדעות הוא ספר נאיבי, שטחי, אין בו כל רעיון מקורי, והוא פחות ראוי לשם פילוסופיה ממאמריו של אה"ס. זכותו היחידה שחי לפני אלף שנה, אבל ירועם בן נבט חי לפני כמעט 3000 שנה. אין העולם משחק של אטומים, פרוטונים ואלקטורונים בלבד. יש משהו גדול ונעלה שאנו לא יודעים ולא נדע, אבו העובדות שהדורות הקודמים האמינו במה שהאמינו אינה מחייבת. גם הנימוק שטוב מועיל להאמין אינו משכנע. הדבר מצוי או לא מצוי, ואמונתנו הפנימית לא קובעת. - בט' כסלו (4.12.54) יצאנו לאשקלון לכנוס מתיישבי חבל לכיש. הכנוס היה טוב. יש סטינוגרמה. נגמר בערך בתשע בערב, ויצאנו משם לת"א. למחרת, ביום א' היתה ישיבת המטה במרכז המפלגה לדון על בחירות להסתדרות, והוחלט לקיים הבחירות בערך ביום 27 במרס. המטה המצומצם עוד המשיך לדון על סידורי הבחירות, והוסכם על ישיבה בטבריה ביום ה16.12.54-. פיום ב', יא' כסלו (16.12.54) לפנה"צ ירדנו לטבריא, וביום ג' 7.12 התחלתי להתרחץ. {0022-109} תדי הביא הנה את לאוסון: השגריר האמריקני ושני קונגרסמן, ראשי הוועדה לעניני חוץ, הרפובליקני השליט עכשיו, והדימוקרטי שהשתלט אחרי 1 ביאנואר. היתה לנו שוחה ידידותית, ולאוסון הבטיח לבוא לשדה בוקר לשיחה. ביום די (8.12.54) באו אהוד ונחמיה. בררתי עם אהוד תכנית ועידת הנוער ישוב גבולות, מיזוג גליות, העדפת עניני המדינה על עניני הסקציות), שמורכב בעיקר מהאזרחים הצעירים (כמאתיים אלף "נתגברו" אחרי הבחירות האחרונות) ומקציני המילואים, בעיקר אלה שהשתתפו במלחמת הקומביות. אהוד שאל אם לקבל הצעת משה להתיצב בראש מודיעין במקום גבלי. אמרתי שיחכה - נראה איך יפלו הדברים. אם יעלה דבר הכנוס ותימצא רשימה בעלת משקל בעד בחירות אזוריות ויהיה רוב לריפורמה - אשוב לממשלה, וארכיב ממשלה מאנשים צעירים, ורק אחדים מהחברים הנוכחיים ישארו. אם לא - אשאר בשדה בוקר, ואטפל בהתיישבות ובנוער לשם שנזי האקלים המוסרי בארץ. ביום הי (9.12.54) היה פה אלן, יורשו של ביירוד. שוחחנו ארוכות על המצב בארצות ערב, הודו, סין והעולם. אמרתי לו שיש לטפח כוחות ליברליים ודימוקרטיים בארצות ערב - כי המשטרים הנוכחיים אין בהם כל יציבות, ולאורך ימים אין לבנות עליהם כל מדיניות. הוא אמר שזוהי "התערבות" בענינים פנימיים. שאלתי על גווטמלא... אחה"צ נתקיימה פגישת משרד החינוך (דינור יצחק והמורים (בנטויץ, שפירא , בן יהודה, קצנלבוגן, עילם, גבתי, משה דיין, צור ואלחנן ואהוד: {0022-110} להנהיג 3 שבועות עבודה בישובי עולים ובמדבר כחובה. הוטל על ועדה (עילם, גבתי, זיו, שפירא, אלחנן, צור) לעבד תכנית. ביום ו' בא אצלי סלוצקי שעוסק בסמק ההגנה לברר כמה ענינים בעבר. סיפרתי לו על תקופת מאסרנו, פעולתנו בארה"ב וארגון הלגיון. ברין הביא אתו אחד מאנשי הנפט, נלסון, שהתפעל מטה שראה בארץ (יליד קנדה שעבר לארה"ב, בוואיאומינג) וסעדנו יחד. אחה"צ בא זיאמה. חרד למצב הפנימי, מתנגד לבחירות להסדתרות עכשיו. הרוב הוא רק 7% וחצי. יש שני נעלמים חדשים. סיעה ב', כלליים. מציע בחירות אחרי הכנסת. דואג למצב הפנימי בממשלה, חושש שפנחס יסבך ובשמו ובשם גולדה דורש שובי. הסברתי לו עמדתי: אשוב - אם יותקן המשטר, אם לא - אעסוק בהגברת תנועה החלוצית. אתמול שיחה ארוכה עם בהיר ואלחנן.