יומנים > יומן - מלא 13/02/1946

{P001} {0042-69} 13 פברואר יום ד' לונדון. הערבים הופיעו ביום ו' 1.2.46 בלונדון, בבוקר. העדים: אמיר פיצל, יורש עצר ומשנה למלך בסעודיה, פריס בי אל חוי, נשיא המורשון בסוריה, סעוד עלי ג'רדת בי, ציר עירק לארצות הברית, חמיד פרנגי, מיניסטר חוץ של לבנון. מר מ. ריז, יו"ר ועדת יחסי חוץ במורשון המצרי. דיבר ראשונה פריס בי אל חוי. דורש להפריד בין שאלת היהודים ובין שאלת א"י (כסטורס) ולערבים יש סימפטיה רבה לסבל היהודים, לא פחות מאשר לאחרים. אולם א"י לא יכלה לפתור שאלת היהודים היא לא גדולה למדי ולא תסבול דבר כזה. המנדט הוא עוול. א"י היא חלק מסוריה. מעיר שיהודים וציונים הס שני דברים שונים. ויש יהודים הטוענים שהציונות מביאה רעה ליהודים. אגב היהודים היו תמיד נרדפים בכל הארצות ובכל הזמנים, והוא מבקש הוועדה Why the Jews all over the world are not received למצוא agreeably. הוא סבור שהסיבה היא שהיהודים רוצים להיות לבדם to live an isolated life אינם יכלים להתבולל They cannot be milited כי הם מאמינים שהם עם"נבחר", אינם מאמינים בשויון כל אדם, כמנו, שקבענו שויון כל גזע ועם בצרטר של UNO ... באו לארץ בימי אברהם, ואז הלכו למצרים ונרדפו שם, ושבו לסוריה הדרומית, ונלחמו תמיד {0042-70} עם הפלישתים ואף פעם לא הגיעו לחוף, בא נבוכדנצר ועשהגלות ראיונה "first captivity, העברו לפרס בצפון עירק, ואז קמו הנביאים ירמיהו, ישעיה ודניאל, שנבאו על שיבת ציון. אחרי שבעים שנה קמה הנבואה. קמה הדינסטיה השניה שנמשכה עד המכבים, והמכבים היו מורדים תמיד בדומים עד שהאימפריה הרומית צוותה הקיסר הרומי טיטוס להתקיף אותם, ובאה הגלות השניה ונתפזרה בכל העולם. נעשה חוק ברומא שיהודי לא ישוב לירושלם ולארץ, וכך זה היה 600 שנה, עד שבא הכליף השני וכבש א"י וסוריה והוא אישר החוק הרומאי שיהודי לא יורשה לבוא לירושלם או לארץ, וזה נמשך עד התרכים. אלה היו ליברלים ונתנו ליהודים לבוא, אך שבו מעטים, ובימי כבוש אלנבי היו רק 60-70.000 יהודים. עכשיו יש יותר מ600.000-. הערבים בשנת 1920 לא היו יותר מ800.000-, עכשיו הם 1.200.000. אדמת א"י היא 10,000 מיל, אבל רק 4.000 מיל אפשר לעבד, השאר לא יצלח. יעץ ליהודים ללכת למדינת דומיניקה, הערבים תמיד התיחסו ליהודים יפה, לא היו אף פעם רדיפות יהודים בארצות ערב. "הם ניהנו מזכיות כמו הנוצרים ושאר המיעוטים". חמיד פרנג'י (מלבנון) - היתה תמיד אחוה בין יהודים ואחרים, עד שבאו הציונים. הוא מבחין בין יהודים כדת (שהוא מכבד מאוד) ובין ציונים שהם מפלגה מדינית הנוקטים - באמצעים מדיניים בשביל כיבוש הנוצרים חיו תמיד בשלום עםהמוסלימים. גו'דת (עירק) היה קצין במלחמת עולם א' בחג'ז הוא נלחם להציל א"י. {0042-71} האמיר פיצל מעיד שאף פעם לא היתה אי-הבנה בין יהודים וערבים, ורק כשהפכו דת למדיניות הופיעה התבדלות. על שאלת הוציסון עונה הסורי, שאין הגירה ערבית וכל ערבי מאושר בארצו. ובארץ אין מקום יותר לא ליהודים ולא לערבים. כשנשאל הסורי ע"י קרוק על החרם, אמר שבא"י אין הבדל בין יהודי וציוני. כשהסורים נשאלו ע"י איידלוט על חלוקה ענה תורי: נגד, כי זו תהיה סכנה לעולם ערבים, גם מדינה יהודית קטנה, היא תשען על עזרת 16 מיליון יהודים. גם אם היהודים יסתלקו ממדינה - לא יסכימו הערבים לעליה (עמוד 22). שיחה עם לסקי, מ5.30- עד 7.30 בערב, 13.2.46 - לדבריו רוב האמריקנים אתנו. הוטשינסון הוא מכיר למעלה מעשרים שנה, והוא בטוח לדבריו בהחלט. מסופק רק פיליפס - דיפלומט פרופסיונלי - שכבר נכווה בהודו ולא ירצה אולי להתנגד לאנגלית גם בארץ. גם איידליט מתקרב מהאנגלים הוא חושב לידיד את לגט, תולה תקוות גם בבולר, מוריסון הוא לא חכם ובלי ערך. קרוסמן הוא - קריריסט. סינגטון חזיר. בכסטון האמריקני הוא מצוין. אם יהיה רפורט פה אחד של האמריקנים לא יעיזו האנגלים להתנגד. הם - רוב האמריקנים - UN0 יציעו טרוסטישיפ, או אנגלו אמריקני או אנגלי, ציר של נוסף על ממשלת המנדט (מנורווי. סוודן או דימוא) עליה גדולה ו"מדינה דו-לאומית". {0042-72} אמרתי לו שאני חייב להוכיח לו שלא יתכן שום סידור ללא מדינה יהודית - אני בארץ למען עצם חיינו כרצוננו בהתאם לאידיאל היהודי האנושי והפועלי שלנו, ואם כי המדינה אינה העיקר בשאיפתנו - הוא תנאי הכרחי למלוא תעודת חיינו, לחיות לפי האידיאל שהצגנו לעצמנו. ענה לי שזוהי מיסטיקה, אין לחלק רשות לעשות מה שברצונו. ודוגמא יוסף סמיט ועדתו המורמונית, שארצות הברית לא נתנו להם לחיות כרצונם, אלא להשפיע על שנוי החוקה בארצות הברית כולן, אם יצליחו. שאלתיו אם הוא סבור שא"י דינה כיוטה באמריקא, ואם לדעתו מותר ורצוי שנהיה רוב ויותר בארץ ? הסכים לרוב, אבל דרוש זמן ביניים. נגיד עשר שנים, ונשארת השאלה מה יהיה לערבים. אמרתי לו אם רוב יהודי ואח"כ מדינה דימוקרטית הרי זוהי מדינה יהודית, ולא איכפת אם הוא יקרא לה מדינה דו- לאומית או באיזה שם אחר שהוא. ואם הוא מניח שאנגליה ואמריקא יקבלו עכשיו תכנית המוליכה לקראת רוב יהודי - השאלה היא הרצוי שזה ימשך הרבה שנים, או יעשה בזמן הקצר ביותר, בשנה נניח, אם זה יתכן ? השכל מחייב שבזמן הקצר, למען יקטן זמן המתיחות והחיכוכים. כי אם נתאר שעל פי נס נכנסו פתאום יום אחד לארץ עוד מיליון יהודים מה יהיה אז המצב הפוליטי מבחינת היחס הערבי ? עכשיו יש 60.000, הערבים טוענים שהמנדט שעל יסודו נכנסו אינו חוקי, ולכן כניסתם לא חוקית, ואעפ"כ הם מקבלים העובדה, ואינם מעיזים להציע לגבש אותם או להשמיד {0042-73} אותם (מה שמופתי היה רוצה לעשות) מפני טעם פוליטי - העולם יקבל זאת בלי רצון, ומפני טעם צבאי - יש כוח ליהו דים, האם יציעו לגרש מליון וחצי - כשיהיו בארץ ? עם הסרת שאלת העליה - מוסר להלכה סלע המחלוקת בין היהודים ובין הערבים. מה יהיו אז יחסי היהודים לערבים ? יתנהגו עם הערבים כאילו היו יהודים מדוע ? אחרת יבגדו בעם היהודי בגולה, יבגדו בעתידם, כי אם תהיה אימפריה או לא בעתיד איש לא יודע, אבל ערבים בסוריה ועירק יהיו. יציאת הערבים היתה נוחה אבל ערבים לא יצאו, ויהודים לא יוציאו מפני שני הנימוקים הנ"ל. ואם ישארו - יש ענין ליהודים להעלות אותם בכל לדרגתם, לא בי ום אחד, אבל במשך שנים. כל ערבי בארץ יהיה אז סוכן לידידות יהודית בקרב העמים השכנים, אם השליטים של עכשיו ירגזו על היהודים, אבל עתיד העם הערבי הוא לא בשליטיו היום. הוא בקשני להעלות דברים אלה על נייר וישלח אותם לאחד מידידיו הגדולים (אמריקני בועדה). ------------- א. שלושה מניעים הביאו יהודים לארץ: 1. שנאה, רדיפות, חוסר-בטחון בגולה, 2. אהבת א"י, 3. הרצון לעצם חייהם ברשות עצמם (שליטים על גוי). לגבי יציאת רוב העולים הגורם הראשון היה -עיקר. לנכי השארות רוב העולים בארץ -הגורם השני. לגבי כיוון חיי {0042-74} האדם בארץ ומגמות העתיד. הגורם השלישי הוא העיקר. מכוון שכך לא יתכן בלי מדינה יהודית. ב. מבחינה טיאוריטית יתכנו רק שני פתרונות סופיים לארץ או חיסול הישוב - או מדינה יהודית. לא הישוב ולא יהדות הגולה לא ישלימו עם סגירת שערים ועם מיעוט ועם מדינה ערבית. ערבי א"י בכותם בלבד לא ימגעו עליה ולא ישלטו ביהודים. פירוש הדבר - מתיחות מתמדת זעזועים בארץ, באמריקא, במזרח. החזקת צבא, ענשים, טירור ודכוי. היתכן לחסל ? המופתי חושב שיתכן, ואולי לא רק המופתי. מדינה כיצד ? העלאת מיליון ראשון בזמן קצר, בשנה. עובדה זו אין להפוך, כשם שקשה להפוך העובדה של שש מאות אלף. ג. הפתרון הערבי - שלילי, עקר (הקפאת המצב) ולכן לא סופי, אפשר בכל פעם לשנותו. הפתרון היהודי - תיובי קונסטרוקטיבי, ובמידה שהוא אכלוס ופיתוח. מתקיים אין לשנותו והוא סופי. ואם יחלט ויקוים - לא ישונה. ד. יחסי ערבים יהודים. ערבי כיחיד לא שונא, ניהנה במידה ידועה, מרוצה כפרידה לאומית נשמע לדעת הצבור, ומתנגד באופן פוליטי (אחדים שונאים, אם מתוך אמביציה, ואם מתוך שנאת דת ואם מתוך שניהם). למה מתנגד ? לגידול הכוח היהודי, כלומר לעליה. אם העליה אבדה - נשמט היסוד לסכסוך, יחסים על יסוד עובדות וזיקה הדדית. {0042-75} ה. אין "במה ערבית" - ב"כ הערבים העיד שאין צורך בהגירה ערבית. יש "במה יהודית". ערבי א"י - אחוז קטן של העם הערבי, א"י - נתח זעיר בשטחים העצומים. אדמות ללא אוכלוסין. ארצות ללא פיתוח. יהודי א"י - נציגי המליונים היהודים, מגלמי מאוויי העם. מה שיהיה לעם - זהו המכסימום שיש לעם היהודי כולו בעולם. ו. עמים רבים רוצים - את א"י, כאשר ירצו ארצות אחרות : אנגלים, רוסים, עירק, סעודיה. רק היהודים אוהבים את הארץ - ומקדישים הונם ואונם לבנינה, ליפויה, לרווחתה. ז. רק יהודי א"י - חפשים, לא במובן הפיסי, להיפך הם מדוכאים ומשוללי זכיות אזרח (גיטו, יריות, מאסר אלפים בחוטי-ברזל), אבל חפשים ברוח, ללא פחד מה יאמרו הגויים. יהודי אנגליה ואמריקא - לא חפשים למרות זכיותיהם והשפעתם הגדולה לא יגידו את אשר בלבם - מתוך פחד, איך יפרשו זאת הגויים - יהודי א"י מעצבים חייהם בידיהם הם. ח. אנו יהודים - לא מפנ י שרודפים אותנו או לא יש תוכן חיובי ליהדותנו. אנו רוצים להיות מה שהננו בצבור, ברוח, במשק, לחיות החיים שניצור בעצמנו, ככל עם אחר. מדינה היא רק אחד הגלויים של העצמאות גלוי הכרתי אמנם, אבל אחד מרבים: תרבות. משק, אדמה, עבודה, רוח, אידיאל-חיים. ט. קרוסמן שאל (סטיין) אם יוותר על מדינה למען העלאת 100.000 פליטים. עליו לשאול שאלה זו את הפליטים עצמם - {0042-76} אם יוותרו על המדינה לשם הצלת עצמם, או יוותרו על חייהם לשם המדינה. רבבות נוער בארץ יענו על השאלה - למעשה, אם יהיה צורך. י. הטוב שבגויים אינו מסוגל לראות יהודים כראותו עם אחר: לשום אנגלי לא יציג קרוסמן שאלה ממין זה. יא. מדוע שנאו תמיד יהודים ? מפני שהיו שונים ושומרים על הויתם המיוחדת, הגם שהיו מעטים וחלשים, ומפני שבזו לכוח גופני וסמכו על כוח רוחני (אלהים, אידיאל אנושי) מה שיחד אותם אמונה בערכים חיים ומוסריים אונוורסליים - ובצלם חייהם הלאומים המיוחדים. יב. נוסף על שלושת המניעים שמעלים יהודים לארץ - יש העובדה של עזיבת הארץ, כפי שהעיד הסורי רק 4/10 שכל אדמת הארץ יכשרו לישוב. לנו יסכנו גם 6/10 הנשארות. )defiance( יג. ההיסטוריה היהודית בגולה - היא מרי ממשיך כלפי כל העולם. לא נכנענו אף פעם לכוח גופני, ולא וויתרנו על ערכינו המוסריים משום כך שנאו אותנו קיקרון, טקיטוס ואחרים, עוד לפני הנוצרים שללנו יותר ממי שהוא בעולם את תורת "כל דאלים גבר". יד. אין אנו רוצים לשמש אובייקט לרחמים או לחסד, ולא רק לרדיפות - בעצמנו נעצב חיינו. טו. נעמוד בפני כל הפליה - והגדולה ביותר הפליה כעם. {0042-77} לא יותר, אך לא פחות מלכל עם. שום שויון לא יתכן - בלי שויון כעם טו. רבים רוצים לשלוט ( possess ) בארץ - רק אנו אוהבים אותה. יז. אנו העם הנון-קונפורמיסט בתוך כל האנושיות. יח. תביעתנו למולדת ועצמאות - פשוטה, מכרחת ( compelling) ואלמנטרית, אבל יחידה במינה, ללא פרצדנט והקבלה בהיסטוריה, ולכן קשה לתפיסה לכל מי שהוגה על-פי גזרה שווה, וזהו הרוב. יט. מחזירים הרכוש שנגזל מיהודים (להלכה בכל אופן). אנו תובעים הבית הנגזל, שרוב חדריו נשארו ריקים, עזובים ודולפים, מבלי לדרוש הרחקת המעטים שנתישבו באחד החדרים, אם כי בסביבה בתים גדולים ריקים למחצה. כ. א"י עיצבה אותנו, אנחנו עיצבנו הארץ. א"י לא עיצבה שום עם אחר. שום עם אחר לא עיצב הארץ, לא לפנים ולא בימינו. כא. הישוב בארץ - אינו ככל הישובים היהודים, לתמורת מקום (טרנספר) נוספה תמורת-מבנה (טרנספורמציה), זה ישוב בונה אומה ומדינה, חלוץ ושליח העם כולו. כב. הישוב בארץ הוכיח, שאינו עם ככל העמים שאנו יכלים לבנות הארץ, ושמדינה יהודית תתכן. כג. מרכז הבעיה הוא לא ביחסים שבין היהודים והערבים, אלא בין היהודים ובין לא יהודים, בעיקר בין היהודים ובין העולם הנוצרי. {0042-78} כד. לא רצינו להיות מובלעים בתוכו, ומשום כך סבלנו. מתן שוויון לעם היהודי הוא המבחן של התרבות הנוצרית. כה. בארץ אנו רוצים - מתוך עצוב חיינו ברשות עצמנו - לגלם את שאיפות הנביאים ויעודיהם ההיסטוריים במסגרת החברה המודרנית, חיים מושתתים על אחוה, שויון וחרות (שמהפכת צרפת הכריזה ולא קיימה). כו. כאומה קטנה לא יהיו לנו מגמות אימפריאליסטיות, אולם אגו יודעים שגדלות רוחנית אינה נמדדת בכמות. תרבות ימינו בנויה על ירושת הרוח של שתי ארצות קטנות. אנו מאמינים שכוה היצירה של יהודה הקדומה לא דלל בתוכנו - מתוך כך ולשם .)we have ( כך נשארנו בחיים כו. במבנה חברתנו הפנימי, ביחסינו עם שכנינו אנו רוצים ליצור דוגמא בשביל העולם כולו. זה יהיה הגמול לסבלנו. . ירושלם - בעדות של מילר (קונגרס יהודי - עמוד 45, 9.1.46) ש.:ל מוריסון: אם מדינה יהודית תקום בקרוב תהא סכנה למדינה כחוסר חסות: מי יהיה אחראי להגנתה ? היהודים שבתוכה ? ? UNO האנגלים, האמריקנים ? או שלשתם, או בשאלה לפרסקויר (עמוד 63, אותו יום) שאל הוצ'יסון: "a Jewish State as opposed to a democratic state." הוציסון שואל גרינברג (עמוד 19): מה זאת מדינה {0042-79} יהודית ומה יש בחקתה לציין אותה כיהודית ? עובדת הרוב בלבד ? היכתב בחקה שבמדינה יהיה תמיד רוב יהודי ? או שליהודים יש זכות עליה במדינה ? גרינברג ענה: לא החוקה אלא המדיניות קובעת : מדיניות של עליה. סינגלטון שאל: חופש עליה יהודית - בלי שים לב לתנאי המקום, חיים ענה: כמובן בשים לב לתנאים הכלכליים. סינגלטון שאל מבלי שים לב למצב (מעמד) הערבים בארץ, למשל - אם יהיו ערבים מחוסרי עבודה - יתנו העבודה להם או יכניסו עולים ? קרוסמן שואל גרינברג: עד שתעלו את הפועל הערבי לרמת חיים שווה - האם יהיה שלום ופתרון פרמננטי ? מדוע - מוסיף קרוסמן - לא יהיה איגוד אחד בין פועלים פשוטים ( unskilled) יהודים וערבים, אם כי הוא רואה הקשיים של איגוד אחד בין פועלים מקצועיים. (לא רואה שאין אצלנו חטיבה מגובשת של פועל מקצועי ופועל פשוט. ואינו מבין שמי שאינו פועל נעשה פועל, ומי שאינו מקצועי נעשה מקצועי ומקצוע אחד עובר לשני. ואינו מבין גם ש"פתרון השאלה" אינו מוגבל אצלנו ליחסים בארץ - אלא לפתרון בעית העם, ועליה ופיתוח כרוכים זה בזה. קרוק שואל: יש הבדל בשכר עבודה, היש הבדל גם בפריון העבודה ? מכיוון ששכר העבודה של הערבי גדול בארץ מבארצות {0042-80} שכנות - היגדילו הגירת ערבים ~במדינה אר"ית עצמאית ? בולד שואל אם ערבי יכל לחכור אדמת קרן קיימת ? (הכניסו איש בריא לבית-חולים, או בית זה משמש רק לחולים - החולה הוא עם ? ) ~לסינג רוזנוולד (עמוד 37, 10.1.46) מתנגד ל"מושג ההיטלרי שהיהודים הם גזע או אומה" (wereject theHitlerianconcept that classifiedJewsa'a race ornation", wearemembersofareligion. לשאלת הפליטים טען רוזנוולד שיש 600.000 ~פליטים, גם לדעת הציונים הארץ יכלה לקלוט רק 100.000 לשנה, היחכו האומללים שש שנים ? חלק יכל ללכת גם לא"י, אבל בתנאי של renunciationof the claimofunlimitednationa1right to the landandthat the country shalltakethe formofa racialor theocraticstate." לשאלת מקדונלד סיפר רוזנוולד שאגודתו מונה 10.000 חבר, ויש להם 75 "רבייס" ממספר גדול של רביים באמריקא. רוזנוולד טען שהנחה ציונית שיש ליהודי זכות עליה במשפט ולא בחסד, פירוש הדבר שהוא האמריקני יש לו מלבד זכותו ללכת לאמריקא - גם זכות מיוחדת לעלות לארץ ("הפליה" של זכות החולה לעומת הבריא להכנס לבית חולים). כשנלחץ ע"י מקדונלד הוכרח רוזנוולד להוסיף פסוק אופייני (שאולי לא עמד בעצמו על כל עמקותו ומשמעותו): {0042-81} inorder אם כי אנו (יהודים) רוצים בשויון - הרי tobring themuptothe equalityit meansthat some supplementalhelphas tobegivenbeforetheyareanequal status" (עמוד 68) בולר ואחרים שאלו אם יתכן שיהודים וערבים בארץ יתמזגו לפלשתנאים (אין הוא מבין שיהודי יהיה רק פועל או ליברל או שמרני - לאחר שהצורך היהודי שלו יסופק, קיום העם היהודי ותרבותו ומולדתו קיימים ונתונים, כמו שנתונה אנגליה, ואז יתחלקו רק לפי סימנים אחרים, כאחרים). (חתי העיד 11.1.46) - סבור שהוא חתי, אבות העם היהודי התחתנו עם חתיות, לרבות דוד - היהודים רוצים ריסטורציה בארץ, גם הערבים רוצים ריסטורציה בספרד. משך עדותו טען שפניקנים (צור וצידון) היו אבותיו. התפללו לציון ? כן, אבל ציון אינה פיסית אלא מיסטית. ירושלם היתה הקבלה הראשונה לפני מכה. ציונות היא אמפריאליזם. מדינה יהודית א"י אפשרית מבחינה כלכלית וצבאית. בבה"ס מלכלכים הקירות במפות א"י ומבלבלים ראשי האמריקנים והאנגלים ובכלל אין כלל פלשתינא Sir, there is no suohthingasPalestine inHistory, absolutelynot" )7 עמוד( מעיד ג.א. סמית (עמוד 58 מספרו על גיאוגרפיה היסטורית). {0042-82} "יש ערבים יהודים בארץ". סינגטון שאל כמה ? חתי ענה היו 50.000 אחרי מלחמת עולם א'. מזכיר הליגה הערבית הבטיח שחרם הסחורות היהודיות לא יחול על יהודים ערבים. חתי כאמריקני רוצה שפליטים יהודים יכנסו לאמריקא. לשאלת קרוסמן הודה חתי שעל ממשלת המנדט להטיל בכוח פתרון, כי הערבים לא יקבלו פתרון ציוני, והיהודים - פתרון ערבי (עמוד 21). גם ג'ון חזם, יליד אמריקא, ממוצא של צידון טען therewas never- שלפני הצהרת בלפור לא היתה כלל פלשתינא evenanyPal. asapoliticalorgeographical entry )30 עמוד( זם מעיד שהיהודים והערבים היו ידידים לפני המנדט. אבל לא היו ידידים לציונים שבאו אחרי 1917. בולד שאל אם תנתן עכשיו עצמאות לא"י כשהיהודים מיעוט - היהיו היהודים בטוחים ? זם ענה : אם הציונים יתיחסו לערבים כמו היהודים "integrate " "לפני הצהרת ~בלפור "וישתלבו בארץ כיהודים לפני הצהרת ~בלפור לא יהיו כל קשיים. טוטוח (יליד בית לחם, קווקר, פקיד אר"י עכשיו אמריקני) טוען: הציונים תוקפים ~והערבים מפחדים. הודיע שהוא מדבר בשם העולם הערבי: TheArabsare ontheDefence (עמוד 49) (גם כשטבחו יהודי חברון?), אידר אמר בשנת 1921 יש לזיין {0042-83} היהודים, ולא לזיין הערבים. הזכיר "המהפכה" של שנת 1937-8 "Zionists sometimes בימי התרכים לפחות היה שלום attack Arabs". מים לירושלם הוכנסו ע"י האוצר הבריטי. יש פתגם ערבי: "בטרם תקנה בית - רכוש ידידות שכנך" (אנו לא קונים בית - אלא חוזרים לביתנו). הוא מציע החלטה ברוב של תושבי א"י, והוא מבטיח שהערבים יתיחסו בטוב ליהודים. (מתי ישכחו יהודים שהם יהודים? כשמצבם כעם יהיה דומה לעם אחר: מולדת ומדינה). לודר-מילק ציין שבארץ ראה בפעם הראשונה "אהבת הארץ" "a love ofthe land"(עמוד 6). "מה שהמתישבים היהודים עושים בארץ - יש לו ערך לא רק לארץ - יש לו ערך לכל המזרח התיכון, לכל העולם." קרוק שאל לודרמילק: על מה מבוסס חשבון התכנית - על מחירים שלפני המלחמה, על מחירים אינפלציוניים של א"י על שכר עבודה עברית או ערבית ? מה יחס הוצאות חיצוניות (מהנדסים, חומר וכו') ? מי יבצע התכנית: ממשלת המנדט, הסוכנות היהודית, או מי שהוא אחר ? מנין יבוא הכסף (פיצויים? . ואם לא יהיו פיצויים?) מה הם סיכויי האכספורט אם תבוצע התכנית ? וולמן העיד: בארץ משקים עכשיו 100.000 אקר, לפחות אפשר להשקות עוד 650.000 אקר (2.600.000 דונם), זה יעלה בערך 200 מיליון דולר, במחירי 1945 על יסוד עבודה {0042-84} עברית. התכנית לשלם 3% לשנה, ולסלק כל החוב במשך 50 שנה. התכנית היא ב8- שלבים. שלב א' - במשך שנה אחת או 5 שנים. כל השלבים במשך 10 שנים. השלב הראשון יעלה 25 מיליון, השני בערך 16 מיליון. הייס מסביר: שלב ראשון - מים מבארות על חוף הים, בתולות. שלב שני - מים מהירדן העליון לגבעות הגליל. שלב ג' - מי הירמוק. שלב ד' - תעלת ים התיכון ים-המלח ליצירת כוח.. בארוך בערך 100 קילומטר (62 מיל). שלב ה' - חלקו מי הירדן, חלקו לאורך בחוף. שלב ו' - מי החולה. שלב ז' - הירדן הנמוך. שלב ח' - אגודת מימי הנחלים ברחבי ~הארץ בשביל הדרום. בשור אישר תכנית הייס וסיפר שבאמריקא הצילו מהמדבר (החל משנת 1902) שני מיליון אקר. בס"ה משקים באמריקא 20 מיליון אקר, ואפשר להשקות עוד מיליון. שטינברג ("טריטוריה") אינו מחייב מדינה בארץ - "אין העולם עכשיו זקוק למדינה נוספת" (העולם אינו זקוק )theworldisverymuch"i(n)לקיומנו - המדינה היא צורך שלנו needofa newstate.") לא אנו אלא מ.ה.מ. עוררה השאלה של רוב ומיעוט. הסה"ל קבע עקרון זה, נגדו אנו נלחמים. סעוד - ערבי קנדי - מאשים הציונים שעושים רע ליהודי אמריקא בהכניסם הציונות לועידת המפלגות ולקונגרס. {0042-85} השאלה היהודית תפתר כשהיהודים והעולם יחשבו שכל ההבדל בין יהודים ולא יהודים הוא דתי. "יהודי סתם וערבי סתם בארץ רוצה שלום ואושר - ורק מנהיגים אביציוזיים רמו היהודים באישו הפלשתינאי" (עמוד 55). פלשתינא ארץ הפלישתים, שטח של 10.000 מיל, שני שלישיה לא יצלחו לעיבוד . יש בה 7 מאות אלף יהודים, 12 מאות אלף ערבים, התמותה היא 24 לאלף, הילודה 52 לאלף. בעוד 30 שנה יכפל מספר התושבים בלי עולה יחידי. אוצרות המים שלה לא יספיקו לצרכיה הנוכחיים, אין אלון, אין יער, אין אוצרות מינרליים, מלבד בים המלח". their טוען לא הבטיח Summerhayes רוורנד קנדי ,Sir Freder Puckle בית לאומי הוא מצטט דברי a בית לאומי אלא יועץ לעניני הודו בצירות ~הבריטית בוושינגטון, שאמר: א"י קדושה למוסלימים, ובאיסלם אין גבולות . עליה יהודית תזעזע כל המזרח התיכון, יש עניני תעלת סואץ, יש נפט ... ניבור ציין "שאין להבטיח ליהודים בטחון אפילו באמריקא - כל עוד אין להבטיח יציבות כלכלית של התורה הדימוקרטית האמריקנית". האנטישמיות ~פורחת ביחוד בתקופה של חוסר יציבות כלכלית. קשה למצוא פתרון אידיאלי. מדינה דו-לאומית אינה פתרון, כי היא תביא לידי סכסוך. בתשובה לאידלוט ענה ניאר שהיהודים צריכים להיות רוב - כשאידלוט הזכיר דברי נוטסשטיין ~שהיהודים לא יוכלו להשאר רוב, כי הילודה הערבית היא פי שתים מהיהודית - שאל ניבור : {0042-86} למה מפסיקים העליה מפחד רובם הסכים להעברה ערבית בלי כפיה. עמד על פתרון צודק גם אם לפי שעה לא יראה לערבים כצודק thought it maynot appealtotheArabsasbeingimmediately just." מדינה דו-לאומית כשרק לצד אחד יש הינטרלנד אינה בת קיימה. קרוסמן שואל אם המטרה צריכה להיות מדינה יהודית, או מדינה פלשתינאית שהיא גם בית לאומי עברי - ואין זו שאלת עליה, אלא שאלת האו פי של המבנה (עמוד 80) ניבור ציין שכל יהודי חי במתיחות מתוך רצון לקיים האומה, גם היטשיסון שואל אם מדינה בשטח קטן תשחרר אותם ממתיחות זו ? ניבור עוגה: לא תשחרר אבל תפחית המתיחות. Notestein הצהיר שלפי הילודה היהודית בארץ (מ1931- עד 1940) יגדל הישוב 36% במשך 30 שנה (קרוב לאחוז אחד לשנה). הגידול הערבי הוא 2% לשנה בשנת 1970 יהיו 1.876.000 ערבים, למען יהיו היהודים לרוב אז יש צורך בעליה של מיליון עד 1950. כשנה 1950 יהיה ליהודים רוב של 300.000, אולם בשנת 1970 יהיו שוים לערבים (אם אחרי 1950 תיפסק העליה). (קליה 1.3.46) אנחנו ה- dispossessed people היחיד בעולם. שלילת מדינה יהודית פירושה לא רק חוסר עצמאות ליהודי א"י - {0042-87} שלילת שנס לכל יהודי בעולם להיות עצמאי במולדתו. הפיכת א"י למדינה אינה משנה מצבם של 95% של בני העם הערבי. על יהודים להשאר העם היחיד בעולם ללא עצמאות. קליה, 3.3.46 משאלות חברי הוועדה בלונדון : מה זאת מדינה יהודית - זו שרק ליהודים יש בה זכיות ? מדינה דק לאחר שיקום רוב יהודי ? ומה השלטון עד היות רוב ? איך יתקיים רוב - כשהערבים מהדבים פי שנים מהיהודים? היאסרו הגירה ערבית ? איך תשפיע מדינה יהודית - על מעמד היהודים באמריקא ? האפשר ליסד מדינה יהודית בלי רוב - על יסוד חוקה שתבטיח השלטון ליהודים ? איך להבטיח זכיות המיעוט באופן אפקטיבי ? אם לכל יהודי יש זכות עליה - יהיה ליהודים באנגליה ובאמריקא מעמד שונה משאר האנגלים והאמריקנים. האין לא"י כוח מושך (מבחינת עליה) גם למושלימים ולנוצרים ? יש הפליה באדמת קה"ק, בקבלת פועלים ערבים ? האין השלטון צריך להשגיח על הגירה ? האין עולה "בלתי חוקי"? הירשו עליה ערבית ? איך להפסיק האנטישמיות בארצות שונות ? קרוסמן שואל: הטוב שציחוסלובקיה תקרא בשם ציחיה בלבד ? הוא מוסיף היהיו הערבים נתיני מדינת יהודים או נתינים "פלשתינאים"? (קרוסמן) יתכן להקים מדינה פלשתינאית שיובטח בה רוב יהודי ? (הוא ) היכלה א"י לפתור מיד כל בעית הפליטים ? {0042-88} מדוע אפשר להושיב הרבה יהודים בא"י - ולא בארגנטינא או באבסטרליה ? קרוסמן: מדוע אין איגוד מקצועי משותף ? האס לא רצויה הפרדת הפונקציות למען יהיה איגוד משותף ? האם מסירת השלטון על עליה ליהודים - תביא לידי הבנה הדדית והשלמת הערבים ? היציסון שואל ג'קסון: איש לא יאמר ליצור מדינה סקוטית או צרפתית בטכסס - מדוע ייצרו מדינה יהודית בערביה ? היציסון שואל שאלת "זיקה כפולה" לאמריקא וליהדות (יש להסביר שאין להקשות ממצב חולף - בדרך לנורמליזציה - למצב יציב, שיתקבל לאחר הנורמליזציה !) לגט: הערבים מתאוננים שהיהודים בארץ אינם פלשתינאים אלא יהודים בלבד ? איך תתכן עליה בלתי "מוגבלת" כשהתנאי הוא קליטה כלכלית ? קרוסמן שואל. האין סתירה בהתחייביות האנגליות - ולא כדאיות מדינית במקום התחייבות מוסרית ? בולר (לאנשי ה"דומיניון" - גרינברג וטפט) אם ערובה אימפריאלית מספ יקה למיעוט ערבי מדוע לא תספיק למיעוט יהודי ? סינגלטון: אם יחליטו מדינה ערבית תהיינה מהומות ואם יחליטו מדינה יהודית לא תהיינה ? קרוסמן: הידרש כוח לאפשר 100.000 עולים ? היש להשתמש בכוח ? {0042-89} קריב שואל: אם ידרשו שש דיוויזיות בשביל 100.000 ? רוד סיפר שיש instigation ביחס לפליטים שירצו לעלות ארצה. Thefact thatwewere compelledbythe :ספירס activitiesof some sectionoftheJewishpopulationto maintainvery largeforcesinPal, wasverydetrimentaltca wareffort. ספירס ציטט קרוסלי שהיהודים אינם יהודים וא"י אינה א"י. היציסון שואל: האם למדינה יהודית קטנה תהיה יותר השפעה מאשר לחמשה מיליון יהודים באמריקא ?