יומנים > יומן - מלא 13/02/1951

{P001} {0031-10} 13.2.51 בא ראובן. היום יפגש עם עבדאללה. שאל: אם יוצע לו לוותר בנהרים ובכביש אילת תמורת הר-הצופים - לקבל ההצעה? עניתי בחיוב, אבל הבעתי ספק אם {0031-11} רצוי לנו עכשיו הסדר פוליטי עם עבדאללה: 1) עבה"י אינו דבר יציב וטבעי, אלא אדם אחד שיכל למות בכל רגע - והוא תלוי כולו באנגליה. 2) הסדר פוליטי זה עלול להכביד ולדחות ההסדר עם מצרים, 3) בלי שלום עם מצרים - אין הסדר של עבדאללה מסיר מעלינו המצור ביבשת אסיה אפריקה ואירופה. אין מעבר לא למזרח (עיראק תפריע) לא לצפון (סוריה תפריע) ולא לדרום (מצרים). 4) הסדר זה מגביר אחיזת אנגליה בסביבתנו. 5) היש לנו ענין להתחייב על גבולות מגוחכים אלו? 6) הסדר עם מצרים - מסדר יחסינו עם העולם הערבי והמוסל פותח גם הדרום וגם הצפון, נותן לנו יחסים כלכליים חשובים. 7) מצרים היא ארץ יציבה וטבעית, אין באופן אובייקטיבי כל נגודים בינינו. רק המלך יתכן אינו גורם קבוע ויציב - אבל האומה והמדינה יעמדו. אין זה עם שואף קרבות. - זיאמה: הופקד על מחסני הנשק פרנסוי במקום פלד - לפי ידיעותיו הוא ימין מובהק. - אפרים דקל מציע להקים מחתרת רגילה - לימי מלחמה. - - שאול מדוכא, יש לו הרגשה שהוזנח. יש לקרוא לו. - מחיתי נגד עזיבת ועדת בטחון - נימוקו שאינו יכל להגן על "הקו" החדש של הממשלה בדבר היחסים עם אמריקה - אינו לענין, כי אין מחויב להגן על פעולת הממשלה כשאינו מסכים לה (כמובן שאינו צריך לבקרה בפומבי) - ושיחכה עד שברגר יכבוש מקומו בכנסת ואולי יתאים להיות ראש הוועדה. זיאמה חושש שזה יביא לידי משבר עם ארגוב. - בא ארגוב: הבוקר באו אליו ורהפטיג ובורג והציעו: "כדי להבטיח הגשמת החלטת הממשלה על הבטחת בית-ספר דתי בכל ישוב תימני (סעיף 5 של הודעת הממשלה) מחדשים פעולת ועדת המפקחים הדתיים, אנשי כל ארבעת הזרמים. הועדה הזאת תפקח על כל בתי הספר התימניים תחת איזה שם שהם קיימים. הם {0031-12} יקבעו תכנית הלימודים, הם יקבעו המורים המוצעים על ידי הזרם. השם של בית- הספר, האדמיניסטרציה של בית-הספר הוא של הזרם. סידור זה הוא לחשוב אולי תקופת כהונתה של הכנסת. במקרה של הסכם על זה ובמקרה של הצבעת אמון או אי- אמון תצביע החזית בעד אמון". זוהי ביסודה הצעת שפירא (בשנויים קלים) שבחרנו. ארגוב קיבל מברק מפנחס. הוא מציע לי שאדרוש מפנחס להשאר עד שובו מקפלן - למען סדר תביעותיו של פנחס. איני בטוח שאוכל לסדר תביעותיו של פנחס, כי איני שליט באויר ואין לי כל הידיעות שיש באוצר, וברור שהאוצר לא התנהג כשורה עם שני הפנחסים, אבל איני יכל לקחת על עצמי האחריות להגיד לאוצר שיפשוט הרגל למען ספק יותר כסף לפנחס. טלגרפתי לפנחס שיתעכב בינתים ואם לאחר שובו של קפלן הדבר לא יסודר ישוב מיד. - בכנסת המשך הוויכוח על החינוך. בסיעה נדחתה ברוב גדול הצעת החזית על 4 מפקחים. כששלחתי לשפירא פתקה ובתוכה רמז על ממשלה "ירושלמית" (כלומר ימין, חירות, הפה"מ) ענה לי בעל-פה שהוא לא ישתתף בשום אופן בממשלה כזו. אמרתי תן לי זאת בכתב, נתן לי תחילה הצהרה מפוקפקת במשמעות ("אין בדעתי להשתתף) וכשאמרתי שאין זאת ההצהרה בעל פה חזר ונתן לי פתקא שניה שבה נאמר בפירוש שלא ישתתף "בממשלה ירושלמית". מסרתי הפתקא לארכיון שלנו. בפתקא הראשונה של שפירא נאמר: "אני יכל להבטיחך שאין בדעתי להשתתף בקואליציה ירושלמית ואינני שואף לכך". {0031-13} בפתקא השניה נאמר: "אני חוזר על מה שאמרתי, שאין בכוונתי ולא אשתתף בקואליציה ירושלמית". - בצהרים בא אצלי עמוס ומסר בשם לוי אברהמי שי. גלילי מסר לו כי יתפלגו ויביא חזרה למפלגה כל מפקדי פלמ"ח וכל חבריו, גם טבנקין. הדבר היה תמוה בעיני, כי הרגשתי אני שלא יתפלגו ולא ישובו, וחילוקי הדעות חלשים מהשנאה לנו. ביקשתי עמוס לשאול לוי אברהמי אם הוא בעצמו שמע זאת מפי גלילי ומה בדיוק אמר לו. לפנות ערב בא אלי לוי אברהמי בלוית עמוס וסיפר לי: אמש בא גלילי ללון אצלו. הם חברים וידידים ותיקים. שוחחו למעלה משעתים, גלילי דבר על העבר ובהערצה גדולה עלי, והרושם של לוי אברהמי שהם יחזרו למפלגה. אמרתי לו שהרושם הוא מוטעה, ואיני מאמין בפילוגם.