יומנים > יומן - מלא 13/02/1963

{P001} {0197-66} 13.2.63 יום ד' מאז יום ה' 24.1.63 בותקתי למטה בגלל קלקול הקיבה בבקורי במפעל המים ודלקת ריאה שבאה אחריו. אולם אתמול "החום" חלף, אם כי לרגל מזג האויר הסוער והגשום אסר עלי הרופא לצאת מהבית. הספקתי לקרוא לא מעט ולא בלי הנאה ותועלת בשלושת שבועות אלה, ואני שב לעבודתי הרגילה במידה שזו נתונה ליעשות בבית. יצחק הביא לי אמש דו"ח שליחות בצרפת בקרב הפליטים היהודים מצפון אפריקה מיום 12.9.62 עד ,21.12.62 כתוב ע"י מאיר בן-יאיר. צרפת קלטה בשנה האחרונה (1962) כשש מאות אלף פליטים אלג'ירים, מהם כמאה ועשרים אלף יהודים. מעמדם של כל אלה הם של"בני האומה הצרפתית שחזרו למולדתם." שליחי הסוכנות לא מצאו בצרפת ידיעות ברורות ומלאות על הפליטים, מקומות ריכוזם, מצבם הרוחני והחמרי ועל בעיותיהם השונות. גלי ההגירה שהלכו וגאו בחדשי יוני יולי ואבגוסט 1962 לא איפשרו לשום מוסד לערוך סקר יסודי ורציני. גם לממשלה הצרפתית לא היו ידיעות מעודכנות. בפריס קם משרך מחלקת עליה אבל הוא עוסק בעיקר בעולים ממזרח אירופה או מתושבי פריס והסביבה. הוקמו איפוא שלושה משרדים נוספים: 1) משרד לאזור טולוז ובורדו שהתישבו בו כעשרים וחמשת אלפים יהודים, 2) משרד למרסייל והסביבה שהתישבו בה 92 אלף () יהודים, 3) משרד לאיזור ליאון ומרכז צרפת שהתישבו בו 30.000 פליטים. מחלקת הקליטה, מינתה את דוד מויאל כמרכז המדור הצרפתי, לרכז כל התיקים שמגיעים מצרפת ולתאם בין כל המוסדות המטפלים בסידור עבודה. {0197-67} נערכו בצרפת 130 חוגי בית (מאחד בנובמבר עד 15 בדצמבר) וכ15- אספות גדולות. בצרפת יש שגשוג כלכלי ויציבות מדינית והממשלה מסוגלת להבטיח שיכון תכניות , עבודה ותגמולים. אמנם היהודים אינם הולכים למקומות עבודה וחיים על קיצבה חדשית. זרם הפליטים שנה דמות יהדות צרפת. מקהילה אשכנזית בעיקרה - עכשיו 50% הם ספרדים. מקהילה של סוחרים וחייטים נהפכה במידה רבה לקהילה של פקידים מורים ובעלי מקצועות. צרפת כולה קלטה רק 1.5% מאוכלוסיתה, הקהילה היהודית קלטה .40% עד 1955 התרכזו היהודים בעיקרם בפריס, במרסיל ובליאון, היום יש קהלות יהודיות בשלושם מאות ערים. הפדרציה הציונית כמעט משותקת .נשיאי הפדרציה (בניגוד לצרפת יש לציונים שני נשיאים) מצהירים בכל הזדמנות שהם אנשים מקומיים שישארו בצרפת ולא יעלו. מצרפת לא הי תה אף פעם תנ ועת עלי ה נ י כרת . רוב חברי הפדרציה הם מהגרים הגיעו לצרפת בשנים האחרונות או אחרי מלחמת העולם השניה .הם לא רצו לעלות ארצה ובודאי שהם לא יכולים להטיף לעליה.שמות הנשיאים: רוטנברג ובנבנישתי. ראשי הקהלות היהודיות מתיחסים עדיין בהיסוס לפליטים שהגיעו אליהם. מוכנים לעשות הכל למען היפטר מהם. אחדים מראשי הקהלות סבורים שישראל מיועדת ואך ורק למקרי סעד . כמה מאנשי הקהילה רוצים להקליט {0197-68} האלג'יראים בתרבות צרפת אם כי הפליטים חאלג'יראים הם יותר צרפתים מיהודים "מקומיים." הארגונים היהודים מצד אחד מעונינים שהפליטים יעלו לישראל, מאידך גיסא הם זקוקים להם, .כי בגללם תהיה להם אפשרות לאסוף יותר כסף, "הצופים העברים" לא רוצים לעזור בצורה גלויה שלא יאמרו עליהם שהם רוצים להיפטר מיהודי צפון אפריקה. הארגון של הרב רויטמן (?) המקבל משכרתו מהסוכנות היהודית, סרב לתת רשימות היהודים במקומות בהם הוא פועל. הפליטים היהודים שלא כצרפתים נוטים יותר לשנוררות, ולכן חשבו במשרד הפליטים ש80% מפליטי אלג'יריה הם יהודים: כי 2/3 מהתיקים הנמצאים בידי משרד הפליטים הצרפתי הם של יהודים וכמעט 100% מהפליטים העומדים בתור לקבלת עזרה היו יהודים. גם פליטים יהודים בעלי רכוש לא קטן עומדים בתור לקבלת עזרה. לכן יחס הפקידים של משרד הפליטים הוא שלילי לגבי היהודים. יחס זה שורר גם בצלב האדום. הפליט מקבל חנם - חינוך עד גמר האוניברסיטה, העדפה בסידור הילדים בפנימיות שעל ידי בתי ספר תיכוניים חנם, העדפה בשיכון ובפנימיות המיועדות לסטודנטים (חנם כולל כלכלה), הנחות מיוחדות באוטובוסים, ברכבת, בחנויות, נוסף להנחות שמקבל צרפתי בעל משפחה גדולה. {0197-69} בסוף שנת 1962 החלו מדינות הגירה (קנדה, ארגנטינה, אוסטרליה) לערוך תעמולה רצינית להגירה לארצותיהן. נוסדה גם חברה הנותנת עזרה למהגרים לארצות הנ"ל. בדצמבר היא פרסמה הודעה שהיא מוכנה לטפל גם במהגרים לישראל. כשמאיר בן-יאיר פנה לחברה מצא אצלה 17 תיקים של בקשות שבאו ממשפחות יהודיות. במוסדות יהודים יש אפליה לגבי יהודי אלג'יר וצפון אפריקה. יהודי רומני שעולה, ארצה מקבל 10-5 ימי כלכלה ומלון בפריס . יהודי צפון אפריקאי אינו נהנה מזכות זו. באניות לארץ שמורים מקומות לעולי אירופה שיוצאים מפריס, מסרבים לתת מקומות אלה ליוצאי אלג'יריה. המדור לעולי מערב אירופה ע"י מחלקת העליה (בפריס?) אינו מכיר בעולי צפון אפריקא כעולי מערב. אפילו רופא, או אחות יוצאי מרוקו, פרס או עיראק היושבים בפרס אינם ניהנים מזכויות של עולי מערב. הממוצע המשפחתי של הפליטים הוא 3.6 החלוקה לפי המקצועות: 15% בפלי אמצעים , 15% בעלי מקצועות חפשיים ואינטלקטואליים, 15% פקידים ומורים, 35% חנוונים ועובדי תווך, 10% מקרי סעד. חלק גדול של הפליטים נהפכו לאנשים ממורמרים. באלג'יריה היה כל יהודי אירופאי והיו לו מכירים וידידים , בצרפת נעשה לפקיד או לפועל פשוט: מקצועו הקודם אינו מתאים כל כך למדינה משגשגת ומודרנית והוא צריך בכמה מקרים ללמוד מקצוע חדש . באלג'יריה חי בסביבה מסורתית,יפה, בצרפת הוא מנותק . {0197-70} 80% מהפליטים טרם סודרו בשיכון של קבע. צרפת קולטת כל חודש רבבות פועלים זרים (איטלקים ספרדים ,פורטוגזים ועוד ) אב ל אינה מוצאת פתרון להעסקת הפליטים. הפליט מקבל תמיכה בגובה של משכורת ואינו רוצה ,ללכת לעבודה . החל מחודש אוקטובר נתקבלה הוראה שאין לתת תמיכה חדשית לפליט שקיבל 3 הצעות עבודה ולא בחר אף באחת מהן . ארנולד מנדל, סופר יהודי ,ערך משאל בזק בקרב יהודי אלג'יריה ב17- ערים וב13- ריכוזים. גם שוחח אישית עם יותר מאלף משפחות. הוא שאל: "מדוע כאשר היית מוכרח לעזוב את אלגייריה לא עלית לישראל? התשובה של 99% היתה: "אין אנחנו ממזרים - יש לנו מדינה וזוהי צרפת."רק 30% מפליטי אלג'יריה היהודים פנו למוסדות יהודיים בצרפת. רק 50% של יהודי אלג'יריה באו להתפלל ביום הכפורים. אולם המסורת המשפחתית חזקה עדיין בקרב יהודי אלג'יריה. היום רק 10% מכל פליטי אלג'יריה קשורים עם קהילה יהודית וחיים דתיים. פרופסור שמואלי (פרופ' לפילוסופיה)שנשאר באלג'יריה עד יוני 1962 מנה סיבות אלה לסרוב יהודי אלג'יריה לעלות לארץ: א) סיבות כלכליות. כצרפתי הוא מקווה לקבל פיצוי על רכושו באלג'יר, ב) יש לרבים מכרים או קרובים בישראל ויודעים שליהדות צפון אפריקה אין חיים קלים בארץ ,וגם יש להם הרגשה של אפליה. ג) יהודי אלג'יראי הוא יותר צרפתי מצרפתי. {0197-71} לפי הידיעות היו הרבה "יורדים" מבין עולי אלג'יריה. היורדים אינם מוציאים דיבת הארץ אבל מתלוננים על יחס רע מצד פקידי מחלקת הקליטה, על חוסר הענות, על "לך ושוב." ליורדים שיש להם ילדים היו בעיות רציניות של חינוך ותשלום שכר לימוד סיורו של עו"ד נרבוני היה לתועלת רבה בצרפת. בן-יאיר סבור "שיש תקוות גדולות לעליה לישראל." השנוי הדימוגרפי של יהודי צרפת. בשנת 1791 היו בצרפת 40,000 יהודים, מהם 25,000 באלזס (אשכנזים) 7000 במץ (אשכנזים). 3000 בבורדו (פורטוגזים), 2500 באויניון (50% ספרדים וצרפתים) 200 בניצה (איטלקים), בשנת 1815 80.000 - קליטה ממזרח אירופה וגרמניה, בשנת 1882 נשארו 60.000 (20,000 הגרו אל מעבר לים) מ1930-1882- מנתה צרפת 200,000 יהודים, מהם 100.000 מהגרים; 40.000 מרוסיה, 40.000 מפולין, 20.000 מתורכיה ויוון. מ1959-1935- נוספו כ90,000- מגרמניה. אחרי השואה נשארו רק .200.000 ב1945-1944- נקלטו כ50.000- יוצאי המחנות: בשנת 1954 נקלטו כ30,000- יוצאי מרוקו וטוניס. בשנת 1956 נקלטו 40,000 יוצאים מצרים ופליטי הונגריה. ב1957- 5,000 יוצאי פולין. ב1957- 1962- נקלטו 120.000-110,000 פליטי אלג'יריה, ועוד -50,000 60.000 יוצאי מרוקו ותוניס. {0197-72} עכשיו מונה הישוב היהודי בצרפת 500,000-480,000 נפש לפי החלוקה דלהלן: פליטי אלג'יריה ,110,000 פליטי מצרים ,15,000 מרוקו - ,30,000 תוניס - 35 אלף - ס"ה יוצאי צפון אפריקה 190,000 אלף. פליטי אירופה משנות 1956-44 ,100,000 תושבי צרפת בשנת 1944 - .200,000 סה"כ .490.000 בפריס גרים כ,300,000- במזרח צרפת ,38,000 באיזור ליאון, גרנובל ומרכז צרפת ,30.500 באזור בורדו, טולוז 0.000 , בחוף הריביירה וניצה - ,13.000 בדרום צרפת ופרובנס ,50.000 במרסיל וסביבתה ,70,000 באזורים אחרים .13,500 מכל אלה פנו למוסדות סעד יהודיים: בשנת 1355 - 1650 משפחות. 1956 - ,2400 1500, - 1960 2,000, - 1959 3600, - 1958 ;4,200 - 1957 3,200. - 1961 ----------- מכיון שגם מזג האוויר משתפר יתכן שאוכל מחר או מחרתים לצאת לעבודתי. בכל אופן ביקשתי את יצחק שיודיע לגבריהו להזמין חוג התנ"ך למוצ"ש (16.2.63). {0197-73} קיבלתי הבוקר שורה של מכתבים מילדים הלומדים בכתה ד' 2 בב"ס "תל-חי" בת"א (רח' זמנהוף 12). הם למדו בבה"ס סיפורי "עבודה, קדרות ורעב" ונתפעלו. השתוממתי - כי מעולם לא כתבתי סיפור כזה. אבל מתוכן דברי הילדים הבינותי שזהו קטע מזכרונותי "מפתח-תקוה לסג'רה" שנתפרסמו תחילה בספר יזכור באה"ב באידיש (חשין תרגם דברי מעברית לאידיש).